טיבי נגד האלימות ה"חיובית"

משרד המשפטים פסל הצעת חוק חשובה. קשה להאמין שהסיבה אינה הפוליטיקה של טיבי

מעבר למחלוקות פוליטיות, ח"כ אחמד טיבי מוערך כאחד הפרלמנטרים המוכשרים והחרוצים במשכן הכנסת. בימים אלה הוא הוכיח זאת שוב עם הצעת חוק, שעניינה איסור שימוש בביטויים המעניקים גלוריפיקציה למעשים נתעבים.

במיוחד מכוון טיבי להגדרות כמו "רצח על כבוד המשפחה", או "רצח על רקע רומנטי". בדברי ההסבר להצעת החוק כתב טיבי כי "השימוש שעושים גורמי אכיפת החוק ואמצעי התקשורת בביטויים המצמידים תכונות חיוביות למעשה רצח מעבירים מסרים מעודדים ואוהדים למעשה האלימות".

ברור שהפסקת השימוש בביטויים אלה לא תעצור לחלוטין את מעשי הרצח הללו, וטיבי יודע זאת היטב. אבל במערכה נגד האלימות, במיוחד רצח נשים, השימוש בהגדרות לא נכונות בהחלט יכול לעודד אלימות או להפחיתה. כאשר אדם רוצח את אשתו, ולאחר מכן המשטרה אומרת כי הרצח נעשה כל רקע שמירה על כבוד המשפחה, זה מפחית מחומרת המעשה, בוודאי בסביבתו הקרובה של הרוצח.

יש איזו הילה למי שמעשיו האכזריים נעשו למען מטרה "מכובדת", כמו כבוד המשפחה או רקע רומנטי. כאילו אומרים בכך שזה לא רצח "רגיל", לא רצח מתועב, אלא מעשה שיש לו מניעים "אנושיים", ומישהו יכול לקרוא בביטויים אלה גם מעין הצדקה למעשים.

אין כבוד ורומנטיקה ברצח

בא טיבי ואומר שאין שום כבוד ורומנטיקה ברצח, ולכן צריך לפסול את השימוש במונחים אלה. במקום ההגדרות המקלות על המעשה, מבקש טיבי להנהיג הגדרות ההופכות רציחות כאלה למה שהן: פרימיטיביות ונתעבות. טיבי מאמין כי שינוי כזה יכול להוות מסר מניעתי, במיוחד בציבורים בהם רציחות על כבוד ורומנטיקה, כביכול, הן נפוצות.

קשה להעלות על הדעת הצעה יותר מובנת מאליה, יותר מתבקשת, יותר מועילה. אין בה שמץ של פוליטיקה, אלא רק היגיון בריא ורצון לסייע בצמצום המעשים המתועבים, הנעשים בשם המשפחה והרומנטיקה.

ההצעה הובאה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, וראו זה פלא: הוועדה סירבה לתמוך בהצעת טיבי ומחקה אותה מסדר היום.

חופש איזה ביטוי?

יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים, יעקב נאמן, ואין ספק כי התנגדותו נתנה את האות לשאר השרים. מדוע התנגד, שאלתי. לפי התשובה שקיבלתי המניע הוא להימנע מפגיעה בחופש הביטוי.

התשובה הפתיעה אותי. ממה נפשך, המחוקק אינו נרתע מפגיעה כזאת, כאשר מדובר בסיבה מוצדקת. האם חופש הביטוי צריך לאפשר גלוריפיקציה של מעשי רצח? האם השימוש בביטויים "מחמיאים", כמו כבוד המשפחה ורומנטיקה, אינו בגדר הסתה האסורה בחוק?

אנחנו נמצאים בתקופה בה יש החמרה מפחידה באלימות בכלל, וכלפי נשים בפרט. בא טיבי ומציע עוד אמצעי למאבק בתופעה זו. במקום לאמץ את ההצעה, ששום פגם לא נמצא בה, החליט משרד המשפטים לפסול אותה.

אני מאוד משתדל להאמין שהסיבה אינה הפוליטיקה של טיבי, אם כי קשה להאמין בכך, כאשר אין בנמצא הסבר אחר משכנע.

בכל מקרה, חשוב שהצעת החוק תוחזר, כדי להפריד פשעים, כמו מעשי רצח, מביטויים המפארים אותם, במקום לגנותם.