פחות פעילות, יותר נזילות

לכמה זמן מספיק המלאי במחסני סקופ, ואיך זה קשור לתזרים המזומנים בשנים האחרונות

צמיחה עולה כסף, וצמיחה בפעילות דורשת הון חוזר - מכירות גבוהות יותר משמען יותר מלאי ויותר חוב לקוחות, ובמילים אחרות - צורך במימון.

זה יכול להיות מימון חיצוני, מימון עצמי, ובהרבה מקרים הוא מגיע מהרווחים השוטפים. חברות משעבדות את הרווחים לטובת הצמיחה, כשבדרך למעלה הן מתקשות לייצר מזומנים. ואז, אם הצמיחה נבלמת (או אפילו חלה ירידה בהיקף העסקים) הן פתאום נשטפות במזומנים.

זה לא קורה תמיד, ורחוק מלהיות מדע מדויק. זה תלוי בסוג העסק ובמלאי שלו - אם מדובר במלאי שאין בו שימוש (תוקפו פג אחרי תקופה מסוימת) הוא כמובן לא יתורגם למזומנים, אבל אם זהו מלאי שלא נזרק לפח, אז יש סיכוי טוב שערמות המלאי שנאגרו בזמן הצמיחה המואצת יהפכו למזומנים בזמן הבלימה או ההאטה.

זה מה שקורה בחברת סקופ, המשווקת מוצרי פלדה ומתכות, מאז הרבעון האחרון של 2008. עד אז, החברה גדלה בהיקף הפעילות וצמחה ברווח (אם כי לא באופן עקבי משנה לשנה), אך במקביל דיווחה על תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת. לא סתם שלילי - בארבע השנים שבין 2004 ל-2007 היא הרוויחה כ-250 מיליון שקל, אבל שרפה מזומנים בסך 570 מיליון שקל. ואז, לקראת סוף 2008 התפתח משבר ענק בשווקים - המוסדות האמריקניים החלו ליפול כמו דומינו; הבורסות בעולם צנחו כמו אבן והשווקים הריאליים התחילו לאבד גובה, והמשבר הזה העביר את סקופ באותה שנה להפסד של 19 מיליון שקל. יחד עם זאת, התזרים שלה מפעילות שוטפת היה מרשים ביותר - חיובי בגובה 139 מיליון שקל.

ב-2009 החברה הפסידה בשורה התחתונה 14.4 מיליון שקל, אך מנגד התזרים מפעילות שוטפת שבר שיא - 210.6 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2010 הרוויחה סקופ כ-16.6 מיליון שקל, והתזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב-106.4 מיליון שקל. כלומר, בסך הכול משנת 2008 (כולל) ועד הרבעון השלישי של 2010 הפסידה החברה כ-17 מיליון שקל, אך הצליחה לייצר מזומנים בסך 456 מיליון שקל. ממש תמונת ראי לשנים הקודמות (2004-2007), וזה עוד בזמן שהחברה בנסיגה.

איך נוצר מצב כזה? ובכן, בעיקר הודות לצמצום המלאי וירידה בהיקף חובות הלקוחות.

אפקט הקיטון במלאי

נתחיל מהמלאי: סקופ בשנים האחרונות מוכרת סחורה יותר משהיא קונה באופן שוטף מהספקים שלה, כשהיא פשוט משתמשת במלאי שכבר שילמה עליו.

הנה הדגמה - נניח שלחברה יש בסוף שנה ראשונה מלאי בסך 110 מיליון שקל ובסוף השנה השנייה היקפו 50 מיליון שקל. נניח בשלב הראשון שהספקים מהם היא רוכשת את המלאי לא נותנים לה אשראי, כלומר אין לה חוב כלפיהם. ומכאן, שבתחילת התקופה (סוף השנה הראשונה) היא מימנה ממקורותיה מלאי בסך 110 מיליון שקל, ובסוף התקופה (סוף השנה השנייה) מימנה מלאי בערך של 50 מיליון שקל. בסך הכול היא חסכה מימון עצמי של 60 מיליון שקל, והחיסכון הזה מתבטא בגידול במזומנים שבקופה.

בדרך כלל, הספקים נותנים כמובן אשראי - נניח שבתחילת התקופה אשראי הספקים עמד על 40 מיליון שקל, ובסופה הוא הסתכם ב-20 מיליון שקל. כלומר, הספקים בתחילת התקופה מימנו את החברה בסך של 40 מיליון שקל, שירדו בסוף התקופה ל-20 מיליון שקל. המשמעות היא שהחברה שילמה לספקים 20 מיליון שקל, אשר ירדו מקופתה. שתי הפעולות האלו - קיטון במלאי וקיטון בספקים, הולכות לרוב יחד, כאשר למלאי יש את האפקט המשמעותי יותר.

כאן, לצורך הדוגמה, המלאי קטן ב-60 מיליון שקל והגדיל את המזומנים ב-60 מיליון שקל, ויתרת הספקים ירדה ב-20 מיליון שקל והפחיתה את המזומנים ב-20 מיליון שקל, כאשר בנטו של שתי הפעולות האלו (שמוגדרות כמעגל הקניות) החברה יצרה מזומנים בסך 40 מיליון שקל.

זה אחד לאחד מה שקרה בסקופ: המלאי ירד בהיקף ענק והגדיל את המזומנים בקופה, אך גם יתרת הספקים ירדה והקטינה בעקיפין את המזומנים בקופה, אם כי לא בהיקף שמתקרב לירידה במלאי.

מסוף שנת 2007 ועד סוף הרבעון השלישי של 2010 ירד המלאי ב-331.6 מיליון שקל (מ-905.8 ל-574.2 מיליון שקל), ויתרת חוב הספקים ירדה באותה תקופה מ-184.5 מיליון שקל ל-77.7 מיליון שקל, כלומר החברה שילמה את ההפרש ונפגעה במזומנים בסך של 106.8 מיליון שקל, ובמכלול שני הסעיפים האלו נוצרה תרומה למזומנים בסך של 224.8 מיליון שקל, שזה בחישוב גס כמחצית מתזרים המזומנים בתקופה הזו.

יש עוד מקום לחסוך

נוסף על הירידה במלאי, שתרמה את המרכיב העיקרי לגידול במזומנים של החברה, הייתה גם הירידה בחוב הלקוחות. כאשר חלה ירידה בהיקף הפעילות, לרוב גם יתרת חוב הלקוחות תקטן. אחרי הכול, חוב הלקוחות מבטא את המכירות שעדיין לא שולמו, ובהנחה שהאשראי שניתן ללקוחות (ב"ימי אשראי") נשאר פחות או יותר קבוע על פני התקופה, הרי שירידה בהיקף המכירות אמורה להיות מתורגמת לירידה ביתרת הלקוחות.

גם התופעה הזו התרחשה בסקופ - משנת 2007 ועד עתה ירדה יתרת לקוחותיה ב-148.5 מיליון שקל - מ-413.5 מיליון ל-265 מיליון שקל, וכשחוב הלקוחות יורד זה בגלל שהלקוחות שילמו מזומנים לחברה, כלומר המזומנים גדלים באותו הסכום.

התופעות האלו מסבירות את השיפור בתזרים, את הגידול במזומנים ואת הדיבידנד הגדול יחסית - 33 מיליון שקל, שמתכוונת לחלק סקופ לבעלי מניותיה. אבל, יכול להיות שזה עדיין לא הכול, ושעוד אפשר לצמצם ביתרת המלאי ולהמשיך להגדיל את המזומנים בקופה.

המלאי ירד בשנים האחרונות במקביל לירידה בהיקף הפעילות, אבל גם בגלל שמלכתחילה הוא היה גבוה. בסוף 2007 ביטא המלאי במחסנים מכירות למשך כמעט שנה, ובסוף הרבעון השלישי של 2010 הוא ביטא מכירות שיספיקו ללמעלה מתשעה חודשים.

זה חיסכון יפה, ולמרות שבהגדרה סקופ מחזיקה מלאי גבוה בגלל אופי פעילותה, גם מלאי של מעל תשעה חודשים הוא לא קטן. ולכן, סקופ ממשיכה לעשות מאמצים להוריד אותו, כשלמעשה כל חודש של חיסכון בימי המלאי מתורגם ליותר מ-60 מיליון שקל בתזרים המזומנים.

צרו איתנו קשר *5988