שנת הצרכנים: קבלו את 10 החוקים הצרכניים של 2010

השנה החולפת היתה עמוסה חקיקה צרכנית, שלצדה גם ספגו הצרכנים מכה קשה בדמות רפורמת המים ■ וגם: הצצה לרפורמות של 2011

מותר לקנות ולהתחרט: תקנות ביטול עסקה

מהות החוק: החזר כספי במזומן על מוצרים ושירותים.

תקנות אלה הן בבחינת פריצת דרך: למען שביעות-רצון שני הצדדים (הצרכנים והסוחרים) הוגדרו גם סייגים לגבי המוצרים הנכללים בתקנות ותנאי החזרתם (ביגוד והנעלה עד 48 שעות, מוצרים ארוזים צריכים להישאר באריזתם, איסור על הכנסת מוצרי חשמל לשקע וכד').

מה אפשר לשפר? חבל שהתקנות אינן כוללות סנקציות ברורות ומפנות את הצרכנים לבית המשפט במידה וחשו שנעשה להם עוול.

מתי נכנס לתוקף? דצמבר 2010.

למי מגיע הקרדיט? הרשות לסחר הוגן, משרד התמ"ת.

למען הסביבה: היצרנים יחויבו לאסוף ולמחזר בקבוקים

משמעות העדכון לחוק הפיקדון: העברת האחריות להשפעות הסביבתיות הנגרמות משימוש במוצר על היצרן/היבואן באמצעות מימון איסוף הבקבוקים ובכך הגדלה משמעותית של יעדי המיחזור השנתיים. המשמעות לצרכן: עדכון דמי הפיקדון ל-30 אג', ריבוי כלובי מיחזור ברחוב, האפשרות להחזיר בקבוקים בכל נקודת מכירה (עד 50 מיכלים ריקים מצרכן, פיצויים לדוגמה של 1,800 שקל בגין סירוב). משנת 2014 ייכללו גם מיכלי המשקה הגדולים בחוק.

מתי נכנס לתוקף? פברואר 2010.

מה ניתן לשפר? שיעורי המיחזור בארץ מרשימים ביחס לארה"ב, אולם רחוקים מאלה של האירופים. נדמה כי הבאת חזון הפרדת אשפה ברמה הביתית יתרמו להעלאת שיעורי המיחזור משמעותית.

למי מגיע הקרדיט? המשרד להגנת הסביבה.

די ללחץ מכירתי: אפשר לבטל עסקה מרחוק לרכישת שירותים מתמשכים

מהות התיקון: הכוונה בעיקר לעסקאות, בעיקר בתחום הרפואה, הסלולר והנופש, שנחתמות כאשר נציג של החברה מגיע ללקוח הביתה. המשמעות העיקרית של התיקון לחוק הגנת הצרכן היא ביטול עסקאות המתאפיינות בלחץ מכירתי ולעיתים אף ההטעיה או ניצול מצוקה - גם אם הצרכן החל להשתמש בשירות. מדובר גם בעסקאות שנעשו בטלפון ובאינטרנט בהם גם שינוי חבילות ומסלולים (ערוצי טלוויזיה, מהירויות גלישה באינטרנט וכד').

נזכיר כי את הודעת הביטול יש לשלוח תוך 14 יום ממועד ביצוע העסקה או מיום קבלת החוזה הכתוב. החברות רשאיות לגבות דמי ביטול (5% או 100 שקל בעסקאות מכר מרחוק).

מתי נכנס לתוקף? מרץ 2010.

למי מגיע הקרדיט? ח"כ אורית נוקד, סגנית שר התמ"ת.

די לניצול הקשישים: קשישים יוחתמו על עסקאות הוגנות לרכישת לחצני מצוקה

מהות החוק: הסדרת זכויות צרכנים הנמנים על אוכלוסיות חלשות בהן קשישים וחולים הנקשרים בעסקאות מתמשכות וכובלות נטולות היגיון ורגש. שירותי הרפואה אליהן מתייחס החוק כוללים לחצני מצוקה, מוקדים רפואיים, טיפולים מתמשכים ועוד. לפי החוק, העסקה תיכנס לתוקף לאחר חתימה על חוזה כתוב, לצד טופס המפרט את התנאים המהותיים של העסקה. בנוסף, תקופת הביטול עומדת על 30 יום ממועד החתימה (ללא קנסות), משך ההתחייבות הוגבל לשנה עם אפשרויות להארכה לתקופות של ששה חודשים (ללא שינוי בתנאי העסקה). ולבסוף - החוזה ייפסק מיידית עם מעבר הצרכן לבית דיור מוגן או עם פטירתו.

מתי נכנס לתוקף? אוקטובר 2010.

למי מגיע הקרדיט? ח"כ אורית נוקד, סגנית שר התמ"ת.

די להתעללות בבע"ח: לא ישווקו מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים

מהות החוק: הצעת החוק שאושרה לאחרונה ותיכנס לתוקף בעוד כשנתיים, מהווה יישור קו עם סטנדרטיים אנושיים ובינלאומיים. החוק קובע כי אסור יהיה למכור, לשווק לייבא או לייצא מוצרים אשר בתהליך ייצורם בוצעו ניסויים בבעלי חיים (לאחר כניסת החוק לתוקף). עוד קובע החוק כי לא יופיע סימון על מוצרים (בדומה לסמל הארנב) משום ש"לא מתהדרים בשמירה על החוק".

מה אפשר לשפר? הנושא הכאוב של ניסויי שווא בבעלי חיים טעון בעיקר במדינה שבה מגדלים קופים לצרכים אלה. הרחבת החוק על איסור גידול ויצוא בעלי החיים הללו לעינויים מעבר לים לצד איסור שיווק פרוות יהוו צעד של ממש למען בעלי החיים *מתי נכנס לתוקף? אושר בדצמבר 2010, ימומש בעוד כשנתיים.

למי מגיע הקרדיט? ח"כ איתן כבל (עבודה) וח"כ דב חנין (חד"ש)

מנסים להילחם בשיכרות: איסור מכירת אלכוהול מהשעה 23:00

מהות החוק: תופעת בני הנוער השיכורים היא שכיחה ומצערת, ומכאן איסור מכירת אלכוהול (להוציא במקומות בילוי המגישים משקאות) בין השעות 23:00 ל-06:00. נקודת מכירה שתעבור על החוק צפויה לקנס של 9,000 שקל. חוק שאושר קודם לכן אוסר על אחזקת אלכוהול במקומות ציבוריים בין השעות האלה ומאפשר לשוטר/פקח להחרים משקאות שיימצאו.

מה אפשר לשפר? בקיוסקים ובפיצוציות נמכרים חומרים מסוכנים אחרים שנצרכים על-ידי בני הנוער, בהם חגיגת או גזים שונים ומשונים. החוק צריך להתייחס באגרסיביות לעניין זה.

מתי נכנס לתוקף? יוני 2010.

למי הקרדיט? השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, בשילוב עם הצעות פרטיות ביוזמת חה"כ: חיים כץ ויריב לוים (ליכוד), דוד רותם ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) אורי אורבך (הבית היהודי) אברהם מיכאלי (ש"ס) ומוחמד ברכה (חד"ש).

לא נכה? לא חונה: הכפלת הקנס לחונים בחניית נכים מ-500 ל-1,000 שקל

מהות החוק: הקנס בסך 500 שקל לא הרתיע נהגים רבים מדי שמצפונם לא הפריע להם לחנות בחניית נכים, ומכאן הצורך בהכפלת הקנס ל-1,000 שקל. אם לא המוסר אולי הכיס ירתיע? עוד קובע החוק כי לצד הסימון על הכבישים, יותקנו תמרורים המתריעים על חניית נכים.

מה אפשר לשפר? הפעלת סנקציות חריפות על חניית כלי רכב על המדרכה החוסמת ומסכנת את הולכי הרגל.

מתי נכנס לתוקף? דצמבר 2010.

למי הקרדיט? משטרת ישראל, משרד התחבורה ומשרד הפנים.

על מה אנחנו משלמים?: הרחבת הגילוי הנאות בחשבון הטלפון

מהות התיקון: חברות הטלפוניה מחויבות להציג ללקוח פרטי את דפוסי הצריכה בצורה ברורה לרבות פירוט הפעולות וסכום החיוב בגינן (שיחות, SMS, גלישה סלולארית), פירוט התשלומים הקבועים (שאינם תלויים בהיקף השימוש) ופירוט תשלומים משתנים. להוציא היכולת להבין על מה אנחנו משלמים, הבנת החשבוניות אמורה לעזור לצרכן לבחור את המסלול המשתלם עבורו. תיקון זה מצטרף לחובת המפעילים להציג בחשבונית את משך תקופת ההתחייבות, מועד סיומה וגובה קנס היציאה.

מתי נכנס לתוקף? ינואר 2010.

למי מגיע הקרדיט? שר התקשורת משה כחלון.

אם אין מים, תשתו דלק: היטל הבצורת (היטל על צריכת מים עודפת)

מהות הרפורמה: רפורמת המים שיצאה לדרך לפני שנה מגלמת עלייה של כ-30% בתעריפי המים (עלייה של 25% מינואר ושל 5% ביולי). הבשורה העדכנית היא שייקור נוסף שאמור היה להיכנס לתוקף בשבוע הבא, בשיעור של 2.7% - בוטל. בניגוד לאווירה החיובית שאופפת את החוקים והתקנות המוזכרים בכתבה, היטל זה מעכיר במעט את האווירה. בשל אופן חישוב חשבונות המים (לפי קוב ומספר הנפשות בבית), צרכנים רבים מלינים על השינוי המתבטא בחשבונות תפוחים שאינם משקפים את הרגלי השימוש במצרך הכה בסיסי.

מתי נכנס לתוקף? ינואר 2010.

מה אפשר לשפר? למען ההגינות יש להפעיל מדרגות ביניים המתייחסות לאופני הצריכה בפועל (בסקאלה שבין צרכנים קלים כמו משפחה המונה שתי נפשות לצרכנים כבדים). כמובן, חשוב לקדם במהרה התפלת מים ולעודד את הציבור שברובו צמצם את היקפי הצריכה.

למי הקרדיט (אם בכלל)? רשות המים:

אפשר לייבא מכוניות: ענף יבוא הרכב נפתח

מהות החוק: כדי למצות את יכולות השוק החופשי והתחרות נפתח יבוא מקביל של כלי רכב באמצעות סוכני משנה ולא רק ישירות מיצרני המכוניות. הצו מתיר גם יבוא רכב מארה"ב שאינו אמריקני (מכוניות יפניות או אירופיות המיוצרות בארה"ב). המטרה היא לעודד את התחרות בענף בין היתר באמצעות הקלות ליבואניות החדשות כאשר להערכת משרד התחבורה צפוי חיסכון של עד 1.2 מיליארד שקל לצרכנים. בחודש יוני אישר משרד התחבורה לשלמה SIXT לפעול כיבואן מקביל.

מתי נכנס לתוקף? אפריל 2010.

למי מגיע הקרדיט? שר התחבורה ישראל כץ.

תקנות נוספות של משרד התקשורת שייכנסו לתוקף במהלך 2011:

* צמצום תקופת ההתחייבות ל-18 חודשים גם בענף הטלוויזיה.

* הוזלת שיחות לחו"ל בחיוג מהנייד - בדומה לחיוג מטלפון נייח, הצרכן ישלם לספק בחו"ל בלבד ללא כפל תשלום גם למפעיל הסלולרי.

* אפשרות לחסום שירותי SMS.

* הפעלת מוקדי שירות לקוחות של חברות הסלולר ל-24 שעות למקרי חירום.

* ביטול קנסות היציאה בענפי התקשורת (החברות יהיו רשאיות לגבות 8% מערך החשבונית הממוצעת במכפלת החודשים שנותרו על תום התחייבות).

* המפעילות הסלולריות יחויבו להציע מסלולים המאפשרים להגביל מראש את גובה ההוצאה: עם מיצוי 75% מההקצבה, הצרכן יקבל התראה ויבחר אם להגדיל את הסכום.

* ניוד דואר אלקטרוני: בעוד כחודשיים ניתן יהיה לעזוב ספק אינטרנט ולנייד את כתובת המייל לספק מתחרה (למשך חצי שנה ללא תשלום).

* חובת הגשת עיקרי חוזה התקשרות על גבי עמוד אחד.

* איסור גבייה על שירותים ללא הרשאה בכתב מצד הצרכן.

* פרסומי תעריפים באתרי האינטרנט של חברות הסלולר.

* חובה על חברות הסלולר למחוק את פרטי אמצעי התשלום של הלקוח בתום ההתקשרות.

צרו איתנו קשר *5988