הנקראות ביותר

"עיר הבה"דים - 'בום' לא נורמלי לדרום; תופעל ב-2014"

שמעון שובל, מנכ"ל נציגות ISS הדנית המקווה לזכות בחלק התפעולי במכרז עיר הבה"דים, מסביר איך בן גוריון עזר לו להתגבר על הבעיה הפוליטית עם הבוסים בקופנהאגן

בשנים האחרונות הורגלנו ביחסים קרירים ושבריריים מעט עם מה שמוגדר "מדינות סקנדינביה", והנה מתברר שבאחת הקבוצות החזקות המתמודדות במכרז על עיר הבה"דים של צה"ל - קבוצת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון - נכללת חברת ISS מדנמרק. מה שמפתיע במיוחד בכך הוא שהדבר שחיבר את הדנים למכרז היה לא אחר מאשר חזון בן גוריון להפרחת השממה בנגב.

שיכון ובינוי וחברת ISS חתמו בנובמבר שעבר על שיתוף פעולה להתמודדות על מכרז עיר הבה"דים (קריית ההדרכה של צה"ל בנגב), שנמצא כעת בשלב RFP (הזמנה להגשת הצעות מחיר). ההיקף הכספי של המכרז, הכולל הקמה ותפעול למשך 25 שנה, הוא 12 מיליארד שקל. ב-2009, בשלב המיון המקדים (PQ), נבחרו חמש קבוצות: שיכון ובינוי (בשיתוף אשטרום, שבינתיים פרשה), אפריקה ישראל בשיתוף אלקטרה, מבני תעשייה בשיתוף א. דורי ואלטל ומנרב בשיתוף שפיר.

53 מדינות

חברת ISS, שהמטה שלה יושב בקופנהגן, היא חברה עולמית לאספקת שירותים לעסקים ומוסדות, המעסיקה כ-520 אלף איש ברחבי העולם ופועלת ב-53 מדינות. החברה, המוחזקת בבעלות משותפת של קבוצת גולדמן זאקס וחברת הפרייבט אקוויטי השוודית EQT, מספקת שירותי הסעדה, הפעלת מטבחים, אחזקה, שירותי ניהול ועוד. בכל מדינה שבה פועלת ISS, שמחזור פעילותה העולמית הוא 12 מיליארד אירו, היא מקימה בסיס בניהול מקומי עם חופש פעילות של תחומי העיסוק.

החברה נכנסה לראשונה להשקעה בישראל ב-1999, אז רכשה את חברת הניקיון אשמורת והחלה לפתח את פעילותה בארץ. ב-2006 רכשה את חברת ההסעדה נורקייט ופיתחה את תחום ההסעדה ואספקת הארוחות למפעלים ומוסדות כמו צבא, משטרה, בתי אבות ובתי חולים וכן הסעדה למטוסים. כדי להמשיך ולפתח את סל השירותים שלה רכשה ב-2007 את חברת האבטחה כפיר ואת חברת ההדברה איתן עמיחי ופיתחה את פעילות אחזקת המבנים והגינון. כיום מחזיקה החברה במגוון השירותים הגדול בישראל ומעסיקה 13 אלף עובדים. את 2010 סיימה נציגות החברה בארץ במחזור שנתי בהיקף 1.075 מיליארד שקל.

"העולם הפך לכפר אחד שבו חברות גלובליות, שחלקן גם פועל בישראל, כמו אינטל ו-HP, מעוניינות בספק אחד שינהל עבורן את כל השירותים במדינה שבה הן פועלות, או בכול היבשת או בכול העולם", אומר מנכ"ל ISS ישראל, שמעון שובל, "העובדה שיש לנו היום סל שירותים שלם מאפשרת לנו לנהל פרויקטים אינטגרטיביים שבהם אנחנו גם מנהלים וגם מספקים את כל השירותים. עבור HP, למשל, אנחנו מנהלים ומספקים שלוש שנים את כל השירותים לכל המפעלים והנכסים. היום, אנו יכולים ליישם, גם בישראל, את האסטרטגיה העולמית שלפיה מספקים ומנהלים את כל השירותים ללקוח, מאילת ועד רמת הגולן".

- מה קושר חברת שירותים כמוכם למגה-פרויקט כמו עיר הבה"דים?

שובל: "אם לא הייתה לנו היכולת לנהל ולספק את כל השירותים, לא שיכון ובינוי ואף לא אחד אחר היה מזמין אותנו להיות שותף בכזה פרויקט. יש פרויקטים בשיטת BOT (Build Operate Transfer) שבהם אין לנו מה לעשות כי הם תשתיתיים בלבד, כמו כביש 6, שבו העבודה היא בעיקר סלילת כביש ובזה אין לנו ערך מוסף. אבל פרויקט עיר הבה"דים הוא פרויקט בנייה שאחריו הפעלה במשך 25 שנה. הבינוי יושלם בשנתיים, אבל אחר כך צריך לספק את כל השירותים: אחזקת מבנה, גינון, האכלה, ניקיון, תחזוקת מיזוג והדברה. בפרויקט כזה מסוג BOT, לתפעול יש משקל רב, הוא מהווה שני שלישים מההיקף הכספי. אם נזכה, אנחנו נתחזק את המקום יותר מ-25 שנה וניתן את כל השירותים שמניתי, שאותם אנחנו יודעים לספק".

מכנה משותף ירוק

לפי ההסכם שנחתם בין שתי החברות, אם תזכה הקבוצה במכרז, תחזיק שיכון ובינוי בשני שלישים מהזיכיון ו-ISS תחזיק בשליש. המועד האחרון להגשת ההצעות לשלב ה-RFP נקבע לאפריל. העלות המוערכת של המכרז, שנערך בשיטת PPP, נעה בין 2.5 ל-3 מיליארד שקל לשלב ההקמה בלבד.

- איך נוצר החיבור עם שיכון ובינוי?

"גילינו מכנה משותף עם שיכון ובינוי בתרבות הארגונית. גילינו שמאוד חשובה להם הבנייה הירוקה. אנחנו, ב-ISS, עובדים כיום לפי תפיסת green environment ויש לנו שיטות תפעול שמתחשבות בסביבה, עם כמה אופרציות שהן ירוקות במובן הכי טהור של המילה. יש לנו שיטת ניקוי כמעט בלי מים ובלי כימיקלים. רוב ההדברה שאנחנו עושים במפעלי תעשייה ותרופות היא ירוקה. גילינו עוד דברים משותפים לנו ולשיכון ובינוי: התרבות העסקית שמקדשת פתיחות, שקיפות ואמינות, וחיפשנו פרטנר. לפני כשנתיים, כשהתחילו דיבורים על יציאת משרד הביטחון למכרז, התחלנו לגשש, ומנגד - גם חברות בנייה התחילו לחפש שותפים. הייתה לי פגישה עם מנהלי שיכון ובינוי לפני כשנה וחצי, ועשינו היכרות בין החברות. אמנם הם מכירים אותנו כספק שירותים, אבל כשהולכים לפרויקט כזה על ההיכרות להיות יותר עמוקה".

- איך קיבלו את הרעיון במטה הכללי בקופנהגן? מדובר בפרויקט צבאי.

"לקחתי את הנושא למנהלים שלי כדי לאשר את הפרויקט. הייתי צריך לשכנע את בעלי הבית בדנמרק להיכנס לפרויקט של הצבא הישראלי, הרי אנחנו כולנו מכירים את הניואנסים הפוליטיים. אנחנו נוהגים להסתכל על סקנדינביה כמקשה אחת מבחינה פוליטית, והיא מצטיירת לישראלים כגוש מדינות שאין ביניהן הבדל ושהן כביכול מאוד פרו-פלסטיניות. שוודיה למשל נתפסת אצל הישראלים כמדינה שמאלנית ופחות ידידותית כלפי ישראל. לדנמרק אין אותה עמדה פוליטית-גלובלית כמו למדינות אחרות. עובדה שדנמרק השקיעה פה ונכנסה לפעילות כבר ב-1999 כשרכשה את אשמורת. חברה דנית שמחליטה להיכנס לישראל ומשקיעה כסף רב כדי לבנות פה תשתית, היא סימן שהדנים לא מביאים בחשבון עניינים פוליטיים. יש חברות בינלאומיות שלא נכנסו לארץ כי הן חששו מחרם.

"כשהגעתי לישיבת ההנהלה בנובמבר 2009, התחלתי להקרין את המצגת שמשרד הביטחון הכין אודות הפרויקט. הסרטון התחיל בחזון בן גוריון להפרחת הנגב, והסרט עשה להם משהו. שאלו אותי למי מיועד בסיס עיר הבה"דים, והסברתי שזו קריית הדרכה שלא מיועדת ללוחמים, אלא בסיס הדרכה לתומכי לחימה, אז אם למישהו הייתה התנגדות, זה הסיר אותה. הופתעתי מהאישור המהיר שקיבלתי מהמנהלים שלי, אם כי פרויקט כזה מתאים לאסטרטגיה של ISS לנהל ולספק שירותים. ISS העולמית מבצעת פרויקטים של BOT בכל העולם. יש פרויקט דומה ש-ISS הולנד מבצעת לצבא ההולנדי. ISS אנגליה נכנסה ל-BOT להקמת בית חולים. ההנהלה אישרה את הכניסה למכרז וזה מראה על האמון שהחברה נותנת בישראל".

עלות קוטג' ב-2030

- למה אתם ושיכון ובינוי הכי מתאימים להפעיל את עיר הבה"דים?

"יש לנו סיכוי טוב, אנחנו נחשבים כקבוצה מובילה בפרויקט הזה. לשיכון ובינוי יש ניסיון שהיא צברה בפרויקטים מסוג BOT כמו מנהרות הכרמל, כביש חוצה ישראל ומתקן ההתפלה בחדרה. יש פה שילוב חברת התשתיות הגדולה בארץ עם החברה המובילה בארץ בתחום אספקה וניהול השירותים".

- מה יקרה אחרי הגשת המחיר?

"אחרי שהקבוצות מגישות את הצעות המחיר, המדינה צריכה להחליט מי הן שתי הקבוצות שעולות לגמר ואז מתקיים שלב Best and Final Offer. אנחנו כרגע עובדים על ההצעה לשלב ה-RFP והתהליך הזה מאוד דיסקרטי. זו הצעה מורכבת מאוד, כי היא צריכה להתייחס גם לבנייה וגם לתפעול תוך התבוננות קדימה לכ-20 שנה. אני צריך להסעיד ולנקות אלפי חיילים, אני יודע מה מחיר הביצה או הגבינה היום וצריך לעשות חשבון מה יהיה מחיר חומרי הגלם גם בעוד 10 ו-15 שנה. למדינה יש דרישה מאוד מסודרת לדאוג לחיילים שיגיעו לשם ויקבלו את ההדרכה הכי טובה בתנאים הכי טובים, וזו הצעה למתן שירותים לדור שלם קדימה. רוב המכרזים שאנחנו ניגשים אליהם הם מכרזים לשנתיים-שלוש, ופה ניגשים לפרויקט שייתן מענה ל-20 שנה ויותר".

- יעמדו בלוח הזמנים של המכרז? היו דיבורים על עיכובים.

"העניינים מתגלגלים והמכרז ממש לא תקוע. יש אידיאולוגיה להעביר את פעילויות הצבא מהמרכז הצפוף דרומה, והאידיאולוגיה הזו לא מתבטאת רק בקרית ההדרכה אלא בהעברת בסיסים וקמפוסים נוספים. המדינה ומשרד הביטחון מנהלים את הפרויקט הזה במרץ רב ועומדים בלוח הזמנים. אני לא רואה כל סימן שמשהו נתקע, להיפך. החברות שמשתתפות במכרז משקיעות כסף רב. הגשת הצעה בסדר גודל כזה דורשת הרבה משאבים כספיים וכוח אדם, וזה לא מכרז שהמדינה יכולה להתחרט בו ולהגיד פתאום שהיא נסוגה ממנו. אם ההחלטה לגבי הזכיין תיפול תוך שנה מהיום, ההערכה היא שהבנייה תיקח בין שנתיים לשנתיים וחצי, ואז ההפעלה תתחיל בסוף 2014 או תחילת 2015".

- מה תעשה עיר הבה"דים לדרום?

"זה ייצור התעוררות. הזכיין שיזכה, ואני מקווה שזה אנחנו, יצטרך להעסיק במקום מאות עובדים כדי לתפעל את המקום, שיהיה ממש כמו עיר. אמורה להגיע לשם תחנת רכבת, יפתחו כבישים וירחיבו קיימים. זה יביא עסקים חדשים לדרום ויעשה 'בום' לא נורמלי. יהיה צורך בעוד עובדים וכל זה יצור עוד מעגל מקומות עבודה. ירדו לדרום אנשים שירצו לגור שם וייווצר ביקוש לנדל"ן. יש לי חבר שגר בדרום, שמספר שמתחילים לבקש עכשיו קצת יותר על דירות, ורק בגלל שיודעים שהולכת להיות כאן עיר הבה"דים. ראו שמיישרים קרקע בשטח ואנשים לא טיפשים".

דרכה הארוכה של עיר הבה"דים

נובמבר 2002

ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל, בראשות רה"מ אריאל שרון, מחליטה לפעול להעתקת מחנות צה"ל מאזורים צפופי אוכלוסין במרכז הארץ לנגב ולגליל. תוכנית רב שנתית שמכין אגף התכנון של צה"ל מציבה מטרה להעברת שמונה בסיסי הדרכה לצומת הנגב.

נובמבר 2007

עבודות העפר שהחלו בשטח נפסקות, לאחר שביהמ"ש לעניינים מינהליים בבאר שבע הוציא, לבקשת עמותת אדם טבע ודין וארגון מגמה ירוקה, צו ביניים. העתירה מוגשת עוד לפני שהוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום מתכנסת לדון במתן ההיתר.

פברואר 2008

בית המשפט העליון מקבל את עמדת אדם טבע ודין ומגמה ירוקה ומחייב את משרד הביטחון לבצע תסקיר השפעה על הסביבה באזור בו מתוכננת לקום עיר הבה"דים. בניגוד להחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים קובע העליון שלא ניתן להתחיל בעבודות לפני התסקיר.

נובמבר 2008

מתפרסמים מסמכי שלב הליך המיון המקדים (PQ) במכרז עיר הבה"דים. זהו שלב המיון הראשוני לתכנון הקמה, מימון, תפעול ואחזקת קרית ההדרכה. עלות הקמת קרית ההדרכה מוערכת בסכום של 2-3 מיליארד שקל ועלות חוזה התחזוקה מוערך בסכום דומה.

דצמבר 2009

תוכנית הקמתה של עיר הבה"דים בנגב מתאשרת בוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית. זאת לאחר שהתוכנית כבר אושרה מספר שנים קודם לכן בוולמ"ב (הוועדה למתקנים ביטחוניים) שבסמכותה לתת היתר בנייה לבניין, מחנה או דרך של צה"ל.

מאי 2010

שיכון ובינוי בשיתוף אשטרום, אפריקה ישראל בשיתוף אלקטרה, מבני תעשייה בשיתוף א. דורי ואלטל ומנרב יחד עם שפיר - מקבלות הזמנה להגשת הצעת מחיר, שמוערכת ב-2.5-3 מיליארד שקל, לא כולל הוצאות החזקה במשך 20 שנה. המועד האחרון להגשה: מחצית 2011.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות