מהפכת הפייסבוק הראשונה

"האם תוניסיה עשויה להיות מהפכת הטוויטר הבאה?", שאל אנדרו סאליבן באתר המגזין אטלנטיק. אולם נראה שההפיכה בתוניס תיקרא דווקא על שם ויקיליקס או פייסבוק. אתר הדלפות המסמכים המושמץ סיפק את חומר הבערה במברקי השגרירויות האמריקניות, שבהם נכללו מסמכים שדיברו על שחיתות "המשפחה", משפחתה של האישה הראשונה של תוניסיה, לילה טרבלסי. הממשל הגיב בחסימה של ויקיליקס ואתרים אחרים שהפנו אליו. מתנגדי השלטון, בחיפוי אש קיברנטית של חבורת "אנונימוס" שהתקיפה והפילה אתרי ממשל, המשיכו להפיץ חדשות בנושא ולארגן את המחאה דרך הרשת החברתית. הגפרור הצית את חומר הנפץ ב-17 בדצמבר, כשמוחמד בואזיזי, רוכל בן 26, העלה את עצמו באש במחאה על החרמת דוכן הירקות הלא-מורשה שלו על ידי המשטרה.

ב-14 בינואר הודיע הנשיא זין אל-עבאדין בן עלי בנאום טלוויזיוני לאומה כי אחרי 23 שנות נשיאות, לא יתמודד על כהונה נוספת כשהנוכחית תסתיים ב-2014. הוא גם הפתיע כשהבטיח לעם חופש אינטרנט. תוניסיה חוסמת אתרים ברמה שדומה לזו שבאיראן ובסין, לפי דוח OpenNet Initiative ל-2010, והיא אחד המקומות המסוכנים לכתוב מהם בלוג, לפי דוח של הוועדה להגנה על עיתונאים מ-2009. זמן קצר אחרי הצהרת הנשיא הוסרה החסימה מאתרי וידיאו, ובהם יוטיוב ודיילימושן. באל-ג'זירה ציטטו משתמש טוויטר שהזכיר לחבריו בציניות כי בואזיזי לא הצית את עצמו במחאה על כך שנמנע ממנו לגלוש ליוטיוב. אולם עוד באותו יום נמלט הנשיא מהמדינה וביקש מקלט בסעודיה.

ובינתיים, האופוזיציה באיראן, שהמהפכה הירוקה שלה כשלה בהחלפת הנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'אד, עוקבת בעניין אחרי הסיפור התוניסאי, עד כמה שאפשר מבעד למסנני הצנזורה הממשלתיים. למרות החסימות התכופות של הממשל האיראני את הגישה לפייסבוק ולטוויטר, איתרה באחרונה האופוזיציה האיראנית צייצן מפתיע - המנהיג הרוחני אייתוללה חאמנאי, שעומד ככל הנראה מאחורי פרופיל הטוויטר @Khamenei_ir. "אם זה אסור", שאל-האשים מנהיג האופוזיציה האיראנית מיר-חוסיין מוסאווי באתרו הרשמי, "מדוע לשכתו של המנהיג מחזיקה בחשבון טוויטר?".