1. בית בשטח 55 מ"ר להורים הקשישים, שעלו ראשונים לקרקע, הדור שהגיע מהנמל או מהמעברה ונאמר לו "הנה נחלה, עשו חקלאות". 2. בית בשטח 160 מ"ר לבעל הנחלה, שקיבל את הזכויות בנחלה מהדור הראשון שעלה לקרקע. 3. בית בשטח 160 מ"ר לנכד שניתן לו מעמד "בן ממשיך" ויירש בבוא היום את הנחלה.
עפ"י העיקרון ההיסטורי, שלפיו "לא מפצלים נחלה", רק בן או בת נשואים יכולים לרשת את הנחלה. ומה ביחס לאחים האחרים? מצב עניינים זה גרם טרגדיות לא מעטות במשפחות במושבים והביא לסכסוכים מתמשכים.
פרויקט ההרחבות במושבים, שהתחיל והתעצם כאשר אריק שרון היה ממונה על מינהל מקרקעי ישראל, נועד במקור, בעקבות לחצים מצד לובי המושבים והקיבוצים, לפתור את הבעיה, לפחות באופן חלקי, ולאפשר לבנות בית לילד נוסף במושב. כל בעל נחלה קיבל זכות למגרש בהרחבה, שיוכל לתת אותו לילד נוסף. ומה עם הילד השלישי או הרביעי? תורם יגיע בהרחבות הבאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
