הנקראות ביותר

מצרים עוד תפתיע אותנו

שוב אמ"ן הופתע. אולי הגיע הזמן לשנות את האופן שבו ישראל תופסת את העולם הערבי

חצופים המצרים האלה: שוב הם פועלים בניגוד להערכתו המלומדת של אמ"ן. רק בשבוע שעבר לא צפה הראש הנכנס אלוף אביב כוכבי כל סיכון מהותי להמשך שלטונו של מובארק, והם בשלהם, מצפצפים על הקונספציה, כאילו היינו בשנת 1973, מתחזקים את ביצורי בר-לב.

שאול מופז, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ורב אלוף במילואים, מיהר להביע הערכה לבלתי מעריכים: "אני חושב שזה מסוג הדברים שקשה מאוד להעריך אותם". ובמילים אחרות, מה אתם רוצים מהחיים שלנו: "ההערכה של ראש אמ"ן, כמו גם הסקירה המודיעינית שלו, הייתה טובה מאוד ואפילו מצוינת".

וואלה שאול, מצוינת? אפילו פרשני העיתונות סימנו, אחרי ההפיכה בתוניסיה, את מצרים כמי שעלולה להיות הבאה בתור, אז באמ"ן לא יכלו לזרוק איזו מילה?

אז אמ"ן שוב הופתע, אבל צריך להיות הוגנים: לא רק הוא, ובטח לא בפעם הראשונה. בכל פעם מחדש הם מצליחים להפתיע אותנו, "הערבים האלה". אם בעבר הרחוק - הרבה לפני שהיו לנו יצחק תשובה, גז וששינסקי - אלמנט ההפתעה נחשב לנשק המרכזי של המוח היהודי: "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כ"ד), הרי די לבחון את אירועי השנים האחרונות כדי לגלות שאנחנו בחזקת המופתעים התמידיים.

באיראן יוצאים ההמונים לרחובות, מתעמתים עם משמרות המהפכה ומפגינים בעוז נגד האייתוללות? אנחנו מופתעים שהם יודעים אינטרנט מהו ומכך שלא כל איראני מסתובב עם מבחנות פלוטוניום בכיס אלא עם טלפונים סלולריים.

בטורקיה מתהפך התקליט ועמו גם הרטוריקה הבלתי דיפלומטית? אנחנו בהלם, מוכי תזזית, נחושים להמיר את חופשת ההכול כלול ביעד חלופי העשיר בברזי נירוסטה.

והמצרים האלה? מה פתאום הם מפתחים תודעה מעמדית, מה פתאום דמוקרטיה, מובראק הרי אחלה גבר, לא ראיתם את יצפאן עושה אותו? אפשר לחשוב שהעלו להם את מחירי הדלק והמים באופן שערורייתי, שהם שוברים את הכלים. אהה, זה כאן.

הסיבה לכך שאנחנו מופתעים בכל פעם מחדש אינה נעוצה בהיעדר מודיעין "על האויב". כזה יש לנו בשפע. זו החשיבה המתנשאת של העם היושב בציון על חבורת הפרימיטיבים הסובבת אותו, שהפכה אותנו לפסולים להבנת חוקי האזור המתחדשים ולכך שאבד הכלח על המוטו הנושן שערבי הוא ערבי הוא ערבי; קונספציית הווילה בג'ונגל, כמאמר הפילוסוף א' ברק.

ומה יש בג'ונגל אם לא צורות חיים פרימיטיביות, אותן צורות חיים שעשו לנו בית ספר ב"שמורות הטבע" שלהן במלחמת לבנון השנייה, שם מאוד הופתעו מכך שהם למדו להילחם ושאינם מסתפקים בהשלכת אבנים ובקבוקי תבערה; אותן צורות חיים שמעניקות לנו שיעורים מאלפים בתקשורת המונים בבית-הספר על-שם ח' נסראללה, ובניהול משאים-ומתנים באקדמיה על-שם ח' משעל; אותן צורות חיים שכבר מזמן אינן פרימיטיביות, מזמן אינן מפותחות פחות מאיתנו או פתוחות פחות לקצב השינויים בעולם הרחב.

באופן לא מפתיע במיוחד, ביום שבו נשכיל להבין את כל זה, נהיה מופתעים הרבה פחות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתהמילה הראשונה