עוברים את הטסט, בקושי

בסימן עליית מחירי הדלק

"טסט ראשון", ד' 20:30, ערוץ 1

בסימן עליית מחירי הדלק, נדמה שיש לאחרונה יותר מגזיני רכב טלוויזיונים. אם תרצו מדובר בסוג של "אהבה בימי כולירה": הכלל לכבישי ישראל קובע שרובם פקוקים, וברגע שמשתחרר הפקק ואפשר להיטיב את הדריכה על דוושת הגז, מופיעה משטרת התנועה - כדברי אחד הנהגים המפורסמים בהיסטוריה היהודית, טוביה החולב: "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי".

גם עליית מחירי הדלק לא ממש תורמת לרכבים שמעניקים לנהג "ביצועים", אז מה נותר לנו חוץ מלראות את זה קורה בטלוויזיה? זה לא משנה אם מדובר בחיים כהן ואלי אילידיס בערוץ הספורט, או בגיא אריאלי ואון יעקובסון בערוץ הראשון, אין מי שמשתתף בתוכנית רכב מבלי להיתלות באילן גבוה אחד "טופ גיר", מגזין הרכב האנגלי שהיה לאייקון עבור כל האחרים בתחום. ספק אם בישראל הבינו כבר שתוכנית על רכב היא בעצם מגזין גברים שנסוב סביב משבר גיל ה-40, מה שהבינו בוודאות (הכוונה אינה דווקא ל"טסט ראשון"), הוא שמדובר במקור הכנסה נאה מתכנים שיווקיים.

מכל מקום, סגנון ההגשה הקליל של אריאלי, ביחד עם המקצוענות של און יעקובסון (לא עוד "סלב" חובב נהיגה אלא מקצוען אמיתי), אמורים, לפחות על הנייר, לעשות את התוכנית הזאת טובה, אם כי לא "טופ-גיר"...

חיות וחיוכים

"דיבור ציבורי", ד' 22:00, "יס דוקו"

אפשר שמוטב היה לקרוא לסרט התיעודי הזה "דיבור בציבור", שכן משפטי המחץ של הסאטיריקנית פראן לייבוביץ', מזכירים לעיתים שירה, ולא סתם שירה, משהו שנראה כהכלאה בין וודי אלן לצ'לסי הנדלר: שנון ובוטה כאחד.

אלא שעם כל הכבוד לליבוביץ', בסרט הזה אפשר לומר כי מעניין לא פחות היוצר.

הבימאי הוא לא אחר מאשר מרטין סקורסזה שמביא כאן פסיפס נאה המציג את דמותה של לייבוביץ' באופן שאפילו מי שלא הכיר אותה לפני הצפייה, יוכל להתחבר אליה בקלות.

לי אישית זה היה די קל, הרי כמה כבר אפשר לשמור דיסטאנס מאישה שטוענת ברצינות שחיית המחמד האהובה עליה היא סטייק? או ש"מי שאומר שכסף לא קונה אושר, פשוט לא יודע היכן לעשות שופינג"...