תזכיר חוק: מי שיופנה לבוררות חובה לא יישא בשכר הבורר

‏‎‎בעלי דין שיופנו על-ידי בתי המשפט ל"בוררות חובה" במקום הליך משפטי רגיל, לא ייאלצו לשאת בשכרו של הבורר, וזה ישולם מקופת המדינה - כך עולה מתזכיר חוק הבוררות, שהופץ היום (ב') על-ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

הצעת החוק קובעת כי ברשימת הבוררים, שיקבע שר המשפטים על בסיס המלצות של ועדה מייעצת, יוכלו להיכלל עורכי דין בעלי ותק וניסיון המכשיר אותם להתמנות לשופטים בבית משפט מחוזי, וכי ערעור על פסק "בוררות חובה" יהיה ערעור בזכות שיוגש לבית משפט השלום, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט לערער.

הצעת החוק, המהווה תיקון לחוק בתי המשפט ומוסיפה לו פרק שלם העוסק בבוררות חובה, היא למעשה הוראת שעה, המציעה להחיל את ההסדר בשלב ראשון באופן זמני ל-5 שנים.

לפי הצעת החוק, שאת גיבושה הוביל שר המשפטים, יעקב נאמן, יוכל נשיא בית משפט השלום או אחד מסגניו לקבוע, בלא צורך בהסכמת בעלי דין בתביעה אזרחית, להעביר את ההליך המשפטי לבורר, שייבחר מתוך רשימת הבוררים שקבע שר המשפטים. הצדדים עצמם יוכלו לבחור את הבורר, ואם לא יסכימו על זהותו - יקבע אותו בית המשפט.

לא ניתן יהיה להעביר לבוררות חובה הליכים כגון תביעות לפיצוי בשל נזקי גוף, או נושאים שבסמכות בתי דין מינהליים, או אם התביעה מעלה שאלה משפטית עקרונית ותקדימית. על ההחלטה להעביר את התיק לבוררות חובה ניתן יהיה לערער.

בבוררות יחולו דיני הראיות הרגילים, אף שהבורר רשאי לסטות מסדרי הדין הקיימים בבית המשפט. פסק הבוררות יהיה טעון אישור של בית משפט.

שכר הבורר יהיה מורכב מהאגרה ששולמה לבית המשפט, שתועבר אליו, ויתרת שכרו תשולם גם היא מקופת המדינה.

הפחתת העומס

רשימת הבוררים תיקבע כאמור על-ידי שר המשפטים, וכל בורר יכהן בה במשך 5 שנים, או עד שהגיע לגיל 75. בוררים ייבחרו לכלל תחומי המשפט או לנושאים ייעודיים, וכן הם יכולים לשמש בוררים בכל שטח המדינה או רק במחוז שיפוט אחד.

בוועדה המייעצת שתמליץ לשר על מינוי בוררים יכהנו שופט בדימוס, משפטן בשירות המדינה, הממונה על הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עורך דין שיומלץ על-ידי לשכת עורכי הדין ונציג ארגון המעניק ייצוג משפטי למעוטי יכולת.

תנאי הכשירות שבהם יצטרך לעמוד המבקש לכהן כבורר בבוררות חובה יכללו, בין היתר, חברות בלשכת עורכי הדין, ניסיון מקצועי בעריכת דין שמכשירו להתמנות כשופט מחוזי וכן עמידה בסטנדרטים של התנהגות נורמטיבית, שעיקרם העדר עבר פלילי ועבר משמעתי, שבגינם אין הוא ראוי לכהונה, כמו גם היעדר ניגוד עניינים.

אחת החלופות להצעת החוק קובעת כי בוררים לא יעבדו בכל עבודה נוספת בתקופה שבה הם משמשים בוררים, וכי יחול עליהם חוק שירות המדינה בתקופת כהונתם.

‏"עינוי הדין הינו תופעה שאנו לא יכולים להשלים עמה", אומר נאמן. "העומס הרב המוטל על מערכת המשפט מחייב אותנו לקדם כלים ראויים כגון הצעת החוק בכדי להביא להקלה בעומס זה. הצעת החוק עתידה להביא לקיצור משך הדיונים בצורה ניכרת ולהפחתה משמעותית ביותר בעינוי הדין הנגרם לציבור מעומס זה". ‏‎‎‏

עו"ד ישראל שמעוני, שהיה בין יוזמי ההצעה לבוררות חובה, פנה לשר נאמן בבקשה לאחד את הצעת משרד המשפטים עם הצעת החוק הפרטית שניסח ושהוגשה על-ידי ח"כ יריב לוין. לדבריו, החוק עתיד להפחית ב-20% את כמות התיקים בבתי המשפט, דבר שישנה את פני מערכת המשפט.

הליך "בוררות חובה"

‏* ‎‎נשיא בית משפט שלום או סגנו יוכלו לחייב לקיים בוררות.

‏* ‎‎שר המשפטים יקבע רשימת הבוררים, לפי המלצות ועדה מייעצת.

‏* ‎‎עורך דין בעל ותק וניסיון להתמנות לשופט מחוזי יוכלו לכהן כבורר.

‏* ‎‎ערעור על פסק בוררות - לבית משפט שלום - ללא בקשת רשות.

‏* ‎‎פסק הבוררות יהיה טעון אישור של בית המשפט.

‏* ‎‎לא יועברו לבוררות - תביעות לפיצוי בשל נזקי גוף, נושאים שבסמכות בית הדין המינהליים או שאלה עקרונית ותקדימית.