חפש את האינטרס

"האמירה במחזה פשוטה ואכזרית: 'חפשו תמיד את האינטרס'. אין כמעט בנמצא אישי ציבור הפועלים למען מטרות נעלות ללא שיקולי רווח אישי", כך אומר העיתונאי, תסריטאי, מחזאי בועז גאון על "בוגד", העיבוד שכתב במשותף עם הבמאי ניר ארז על-פי הקלאסיקה "אויב העם" מאת הנריק איבסן. המחזה מועלה בימים אלה בתיאטרון באר שבע, ומעביר את העלילה לישראל של ימינו למרות שעיקרי יצירתו של המחזאי הנורבגי הדגול נשמרו. במקום עיירת נופש המושכת תיירים בזכות מעיינות המרפא שלה, עיר פיתוח בדרום שתושביה תלויים לפרנסתם בפארק תעשייתי. במקום רופא מקומי המגלה שמי המעיינות זוהמו בשפכים ממפעל העורות, מומחה לאיכות הסביבה המגלה שזיהום מהמפעלים מחלחל למאגר ממנו מגיעים מי השתייה של התושבים.

גם כאן חושף המחדל הוא אחיו של ראש העיר, והקרב בין הישרדות פוליטית ומוסר מוביל לקרע משפחתי. כאשר האיום על שגרת חיי התושבים מוביל למהפך בהלך הרוחות, הופך בין לילה גיבור השעה לבוגד מושמץ שלא נותר לו אלא לבצע מהלך "תמות נפשי עם פלישתים".

ד"ר טומי דואני (אמיר קריאף), הוא הממונה על בקרת איכות הסביבה בפארק התעשייתי "אשל סיטי" שהוקם בסמוך לעיירת הפיתוח הדרומית בה שולט ביד רמה אחיו, ראש המועצה סיימון דואני (יונתן צ'רצי'). כאשר דליפה באחד המפעלים חושפת אסון אקולוגי חמור בהרבה, חודשיים לפני הבחירות, פורץ מאבק כוחות אימתני שבו מעורבים גם קתי - אשתו של טומי (נדיה קוצ'ר), בתו ירדן (יעל איתן), חותנו אלכס (ולדימיר פרידמן), כתב חדשות ערוץ 2 בדרום יאיר הופמן (ג'ייסון דנינו הולט / מיכאל אלוני), כתב המקומון יהודה שרעבי (יוסי צברי), מפקד בסיס צבאי (מוריס כהן) וטייקון המגלגל עסקאות של מיליארדי דולרים (זהר שטראוס).

חיים מורעלים

"מדהים בעיני שאיבסן כתב מחזה העוסק באיכות הסביבה כבר בשנת 1882", אומר הבמאי ניר ארז. "'בוגד' הוא תוצר של כמה מהלכים שהשתלבו. שנים חלמתי לביים עיבוד מודרני של 'אויב העם', והמיקום בדרום ישראל העכשווית התאים לחזון של מנכ"ל תיאטרון באר-שבע הנוכחי שמוליק יפרח להעלות מחזות שיעסקו בבעיות היומיומיות של תושבי האזור. כאשר קיבלתי אור ירוק להתחיל לעבוד על הפרויקט רציתי לשתף פעולה עם כותב נוסף, והפנייה לבועז גאון הייתה מתבקשת כי הוא עיתונאי עם ניסיון עבר עשיר בתחקירים. היה קריטי עבורנו שהמחזה יהיה מדויק ואמין בעובדות שהוא מציג".

גאון: "ניר ואני הסתובבנו שבועות בערים בדרום, ושוחחנו עם תושבים החיים בסמוך לפארק התעשייתי ברמת חובב שהיווה השראה ל'אשל סיטי' במחזה. פרשת רמת חובב תיסחב מן הסתם בבתי המשפט עד קץ הימים, כי לאף אחד אין את היכולת להוריד מתג ולעצור את זיהום הסביבה המתרחש שם על בסיס יומיומי. זו מכונה שהפכה גדולה מדי, בקיומה תלויים יותר מדי גורמים, אי אפשר לעצור אותה וכולם מעדיפים למות איתה מאשר לחיות בלעדיה. מודי אקשטיין, איש העסקים שאותו מגלם זהר שטראוס, הוא מעין בן דמות של נוחי דנקנר (מבעלי חברת "מכתשים אגן תעשיות", המדורגת במקום השביעי בעולם בייצור חומרי הדברה, שהמפעל הראשי שלה פועל במתחם רמת חובב, ט.פ). הוא מצהיר בכל הזדמנות על אהבתו לנגב ולתושביו, אבל בסופו של יום יש לו עסק לנהל והשיקולים שיקבעו את צעדיו יהיו תמיד בהתאם".

ארז: "התושבים שדיברנו איתם אמרו לנו במפורש שהקמת המפעלים הרסה להם את החיים. גם אם הם גרים בקומה שביעית הם מתלבטים אם לפתוח חלון בגלל הסירחון. הם יודעים שהזיהום מחלחל לאדמה, שהם נושמים גזים רעילים, ומצד שני אומרים להם כבר שנים שזה בסדר והם כבר לא יודעים למי להאמין".

אז נוחי דנקנר צריך להיכנס לכוננות ספיגה?

"ממש לא. הדמות שזהר שטראוס מגלם תואמת כל איש עסקים בעמדה דומה בכל מדינה בעולם. אין לי עניין לצאת נגד אדם ספציפי כי השיטה אשמה".

"כאשר מנהלים עסקים בהיקף כזה, ההחלטות הן לא שחורות או לבנות. יש הרבה אפור באמצע", מפרש זהר שטראוס המגלם את מודי אקשטיין, "אני לא רואה בו איש מושחת. הוא באמת מאמין שאם כבר לעשות עסקים אז להפוך לדג הכי גדול בבריכה. לא חשבתי על נוחי דנקנר במהלך החזרות, אם כבר על ארקדי גאידמק. נכון, הוא בנה את עיר האוהלים לתושבי שדרות כי חשב על ההון הפוליטי שיגרוף כאשר ירוץ בבחירות, אבל האם זה שינה את העובדה שעבור האנשים שחיפשו נואשות מקום בטוח להירגע בו הוא היה זה שסיפק את התשובה? קבלת החלטות זה אף פעם לא תהליך קל. ככל שהן גדלות, לא משנה מה תחליט, מישהו ייפגע. המטרה היא למזער נזקים".