הנקראות ביותר

45% מהדירות לא מבוטחות מפני רעידת אדמה

ממסמכי ועדת המשנה לענייני ביטוח שדנה בנושא ההשלכות הכלכליות של רעידת אדמה בישראל, עולים בעיות וכשלים רבים ■ נכסי משרד הביטחון אינו מבוטחים

מדינת ישראל איננה ערוכה להתמודד עם ההשלכות הכלכליות-פיננסיות של רעידת אדמה, כך עולה מדיוני ועדת המשנה לענייני ביטוח בראשות ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו). ממסמכי הוועדה, אשר הגיעו ל"גלובס", עולים מספר רב של סימנים המצביעים באופן מפורט על חוסר ההיערכות.

לפי המסמכים, נכסי משרד הביטחון אינו מבוטחים נגד אירוע שכזה ובמשרד עצמו טוענים שכספי הביטוח יבואו מבסיס התקציב (תקציב המדינה השוטף). בעיות נוספות שעולות ממסמכי הוועדה: היעדר ביטוח לכ-45% מדירות המגורים במדינת ישראל וכן לאחד מארבעת נמלי הים; הפוליסה לרעידת אדמה של רשות שדות התעופה חסרת תחולה; הקרן של המדינה להתמודדות עם נזקי רעידת אדמה, קרן שקיימת ופועלת במדינות כמו יפן וצפויה לספק פתרונות לצרכים הכלכליים הראשוניים, ריקה.

בעיה נוספת היא הערכת שווי לא מעודכנת של כבישי ישראל ומבנים ציבוריים המתייחסת להוצאה בעת הקמתם. לגבי חברת החשמל ומקורות, הן נהנות מביטוחים אבל חלקיים בלבד שאינם מכסים את השווי הכולל של המערכות.

הרשויות המקומיות בבעיה

עוד עולה כי מצבן של הרשויות המקומיות בעייתי במיוחד, שכן הרשויות המבוטחות הן העשירות ואלה אשר סיכוייהן להיפגע הם נמוכים, בעוד הרשויות החשופות יותר, כגון צפת ובית שאן, אינן מבוטחות. "התמונה המצטיירת היא שההערכה המימונית וההערכה הביטוחית של הממשלה למקרה של רעידת אדמה לוקה בחסר", נכתב בדו''ח הוועדה.

מצבן של חברות הביטוח בישראל נראה טוב יותר. לפי הערכות של משרד האוצר, אירוע שבו הנזק לדירות המבוטחות עומד עד כ-10 מיליארד דולר אינו צפוי להשפיע על איתנותן של חברות הביטוח הישראליות. עם זאת, יש לציין כי חברות הביטוח משקיעות את רוב נכסיו בשוק ההון הישראלי, ולכן הן חשופות יותר במצב של אסון טבע.

לפי הערכות, היקף הנזק המשוער של רעידת אדמה ב-2 הדקות הראשונות להתרחשותה נע בין 25 ל-50 מיליארד דולר. מדובר ב"סכום שמדינת ישראל לא תוכל לספוג אותו בתקציב המדינה", לפי חברי הוועדה. הסיבה: עד כה, ההיערכות של מדינת ישראל בנושא התרכזה בעיקר בטיפול המיידי בחיי אדם ובניהול מצב החירום.

סדרת מסקנות

בין המסקנות של הוועדה המגובשות כעת להצעת מחליטים: הקמת פורום קבלת החלטות מדיניות לביטוח רעידות אדמה בישראל, שיוגדר לו תקציב ייעודי; גיבוש תוכנית שתבטיח זרימה מהירה, ובעלות סבירה, של משכנתאות לנפגעי דיור בעת אסון; הפחתה זמנית של דרישות ההון של הבנקים וחברות הביטוח במקרה של אסון טבע; הנחיה של הממונה על שוק ההון והביטוח לשוב ולבחון אפשרות החלת ביטוח דירה חובה (ביטוח מינימום) כנגד רעידות אדמה.

"התמונות המגיעות מיפן מזכירות לכולנו כי גם מדינת ישראל חשופה לרעידת אדמה בסדר גודל משמעותי", אמרה ל"גלובס" ח"כ פאינה קירשנבאום. "ציפיתי כי הממשלה, שמבינה את גודל הסיכון, תדאג להגן על עצמה ועל אזרחיה מבחינה כלכלית. כשכינסתי את הוועדה על מנת לקבל תשובות לשאלות הרבות, במקום לצאת מהוועדה רגועה יותר, יצאתי מודאגת מתמיד. כיום, ישראל חד-משמעית אינה ערוכה לאסון מסוג זה. מאמצינו לעורר את הממשלה לפעולה נשאו פרי, והצעה בנושא עתידה להגיע לממשלה בשבועות הקרובים. אני קוראת לממשלה למהר וליישם את ההמלצות כדי שאסון לא יתפוס אותנו לא מוכנים", סיכמה קירשנבאום.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות