בטווח הקצר, צפו לנסיגה

מה כבר ניתן לומר על הטווח הארוך והבינוני, כשאיש לא יודע מה יקרה מחר ומחרתיים?

בעידן של אי-ודאות, אין דבר טבעי יותר מאשר לבקש מ"מומחים" שינפיקו תחזיות לגבי העתיד. המומחה יכול להיות כלכלן, איש מודיעין או מומחה אחר בתחומו. אך הוא גם יכול לעסוק באסטרולוגיה, בתורת הנסתר, או להיות מתקשר עם רוחות. העיקר שתהיה תחזית אשר תיתן לבני אדם את מבוקשם: נקודת אחיזה לגבי העתיד.

המשבר ביפן אינו שונה, במובן זה, ממשברים אחרים. מה ניתן להגיד על מה שיהיה בעוד כמה חודשים, כאשר איש אינו יכול לדעת מה יקרה מחר או מחרתיים? איש אינו יודע להגיד במדויק מה מידת הנזק לכלכלת יפן, וחמור מכך - איש אינו יודע לאן יוביל האסון בכורים הגרעיניים. זה לא הפריע ל"מומחים" בעולם לפרסם אמירות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של רעידת האדמה.

מה כן ניתן להגיד על השלכות המשבר? בעניין זה אין צורך במומחיות גדולה. יפן ספגה מכה אנושית וחברתית קשה, מערך הייצור שלה נפגע, והיא תהיה עסוקה תקופה ארוכה בשיקום. ברור כי בטווח הנראה לעין הצמיחה בעולם תקטן, כי יצואנים ליפן ייפגעו, והדברים אמורים במיוחד לגבי סין, אוסטרליה ומדינות באזור הים השקט. ברור גם כי תצטרך להיות בחינה מחודשת של הבחירה בכורים גרעיניים כמקור אנרגיה, וברור כי חלק מחברות הביטוח יספגו הפסדים לא קטנים.

מעבר לכך, יש מעט מאוד שאפשר להגיד ברמה סבירה של ביטחון. לא ניתן לכמת את ההפסדים. בימים האחרונים פורסמו הערכות שנעות סביב 100 מיליארד דולר, 200 מיליארד דולר, והיו שהפליגו לסכומים הרבה יותר גבוהים. לא ניתן להעריך כמה זמן יארך השיקום, מה תהיה הפגיעה השרשרת הייצור בעולם, ומה יחליטו ממשלות שונות לגבי מדיניות אספקת אנרגיה.

בעצם, הדבר הבטוח ביותר בתחום הנבואה הוא להגיד כי בשבועות הקרובים נמשיך לקרוא ניתוחים מלומדים לגבי "מה יהיה בעתיד". אך אולי לצד כל אלה יהיה דיון, הרבה יותר מועיל ונחוץ, בשאלה "מה צריך להיות". דוגמה אחת, מתבקשת, לדיון על החלופות העומדות בפני האנושות, היא מה צריכה להיות התגובה הרציונלית של העולם לעוד אסון גרעיני. האם החלופה המיטבית היא הגדלת התלות בנפט ובפחם, שהם מקור מזהם, אשר אספקתו ריכוזית ונתונה למשברים משלהם? מבחינה אנושית וכלכלית, זהו דיון הרבה יותר רלוונטי ומועיל, משעשועי תחזיות לעתיד.