אנחנו לא האויב הגדול של הערבים

אם הם ייצאו מהאירועים הנוכחיים כשהישגם היחיד הוא הדחת השליטים, הם לא עשו כלום

טוב, אז מסתבר שישראל היא גם לא האויב הכי גדול של הערבים, וגם לא האכזר שבהם. בעצם תמיד ניחשנו שזה כך, אבל הערבים כל כך התעקשו, שהיו אצלנו רבים שהשתכנעו בכך. מה שבטוח, זה שחלק גדול של העולם קנה את זה.

לכן המוטו המדיני העולמי היה שאם ייפתר הנושא הפלסטיני, תהיה יציבות ובכלל יהיה כיף לכולם. לכן צריך לתבוע מישראל במפגיע ויתורים, גמישות, פשרות ומחוות מסוגים שונים. עכשיו העולם הערבי גועש וישראל, כמה מפתיע, בכלל לא בעסק.

יותר מכך, אחרי ועדות גולדשטיין למיניהן, החלטות או"ם חד צדדיות וכל השאר, מסתבר שכאשר מדובר בהרג ערבים, אף אחד לא יכול להתחרות בערבים עצמם. וראו זה פלא, הם לא הורגים בשביל אדמה קדושה או כבושה, אלא סתם כך, בשביל הכוח, השלטון, הכספים, האורגיות והחיים הטובים והמאוד לא-אסלאמים.

הרמז שלא הובן

כמה מהשליטים שכסאותיהם הורעדו, ניסו לדחוף את ישראל לעסק. טענו שכל ההפגנות והמחאות תוכננו בירושלים ובוושינגטון, בתקווה שהרמז יובן. אבל הפעם זה לא הלך. המפגינים והבלתי מרוצים לא קנו. הם התפנו לרגע משנאתם לישראל כדי לנסות לסגור חשבון עם אויביהם האמיתיים.

ועכשיו צריך לכתוב באותיות גדולות את מילת המפתח: בינתיים. עדיין צריך לראות אם לאחר שהמהומות יירגעו, לאחר שיהיה עולם ערבי אחר, הערבים יעשו את חשבון הנפש שלהם לגבי ישראל, או שיחזרו לשנאה המסורתית והלוהטת, המוכרת, זו שנראתה כל כך אהובה עליהם.

האם ימשיכו לראות ב"כיבוש" את הגורם המרכזי של סבלותיהם, או שיבינו, לא רק בשכל, אלא גם בקרביים שלהם, שזאת לא הבעיה המרכזית שלהם. זו בעיה, אי אפשר ולא צריך להתכחש לזה, אבל כזאת שבלי אמוציות דתיות, בלי כהני דת, אפשר לפתור בקלות רבה יותר מאשר להדיח מלכים ונשיאים.

מה ילמדו הערבים?

את חשבון הנפש הזה צריכים גם לעשות אצלנו אלה הרואים את חזות הכל ב"כיבוש" ובסבל של הפלסטינים. מבחינה היסטורית-עובדתית, את הכיבוש והסבל הביאו הפלסטינים במידה רבה על עצמם, כפי שהם הביאו על עצמם את הסבל והכיבוש של ארצותיהם על-ידי שליטיהם העריצים.

הם נשמעו להם, סגדו להם, שירתו אותם. במקום לנסות לראות מי הם באמת, הם הפנו את זעמם ושנאתם אל ארה"ב, אל המערב, אל ישראל - גורמים שהיו כולם אויבים בעיקר בדמיונם. בעוד שאת אויביהם האמיתיים, אלה שבהם הם נלחמים היום, אותם הם לא ראו, לא רצו לראות, ובכך איפשרו להם לשלוט בהם.

אם הערבים ייצאו מהאירועים האחרונים כשההישג היחיד שלהם הוא הדחה של השליטים, אבל מבלי שהם נפטרו מכל הדעות והשנאות הקדומות כלפי ישראל ובכלל; אם אחרי כל ההפגנות והקורבנות של האירועים האחרונים הם ימשיכו לדבוק בחשיבה אמוציונלית ולא רציונלית, אם הם (וגם אנחנו) ימשיכו להניח לדתם להכתיב את חייהם ומעשיהם, אז לא עשינו, כלומר הם לא עשו, דבר.

צרו איתנו קשר *5988