ישראל לא מוכנה לרעידת אדמה; הליקויים רק מחריפים

בדוח מעקב מיוחד על מידת המוכנות של ישראל לרעידת אדמה חזקה מתריע המבקר על בתי חולים לא עמידים, גשרים שעלולים להתמוטט והעדר תקצוב לחיזוק מבנים "עולה חשש כי דרך הטיפול ברעידות אדמה היא סימפטום לפגם בדרכי הניהול וקבלת ההחלטות ברמה הלאומית", כותב המבקר

המבקר מציין בדוח כי מנתוני משרד הפנים לשנת 2003 היו במדינה כ-171,800 מבני מגורים באזורים השוכנים באזורי סיכון גבוה לרעידות האדמה, והתגוררו בהם כ-1.2 מיליון איש. מנתוני סקרים שעשה משרד הבינוי והשיכון עולה כי 2,110 דירות שהוא בנה בקריית שמונה ו-2,420 דירות שבנה בטבריה, בצפת ובבית שאן (ערים השוכנות באזורים בעלי סיכון גבוה יחסית לרעידות אדמה) אינן עומדות באמות המידה שקבעו הסוקרים לעניין העמידות ברעידות אדמה, רובן משום שיש בהן קומת עמודים המוגדרת "קומה חלשה".

אזור הצפון הוא אחד ממוקדי הסיכון לרעידות אדמה, אך מממצאי דוח המבקר עולה שתושבים רבים בערים בצפון מצויים בסכנה עקב החשש מקריסת ביתם בעת רעידת אדמה. נמצא כי משרד הבינוי והשיכון כמעט לא פעל לחיזוק מבנים, לרבות בניינים של הדיור הציבורי שהם רכוש המדינה.

המבקר מציין כי רק בשנת 2009 תכנן המשרד את חיזוקם של מבנים אחדים בטבריה, בבית שאן, בצפת ובקריית שמונה, אף שכאמור התכוון לעשות זאת כבר 13 שנה לפני כן. ואולם בשנים 2009-2010 לא הקצתה הממשלה תקציב לנושא ולבסוף, במועד סיום הביקורת, עדיין לא הוחל בביצוע החיזוק.

הדוח עוסק אף בכשלים ביישום תוכנית תמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה ובאכיפת תקן לבנייה עמידה ברעידות אדמה. נמצא כי המבקר התריע מראש על כך שתמ"א 38 בלתי ניתנת ליישום, בעיקר ביישובי הפריפריה, מאחר שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית ולא תענה על הצרכים במקרה של אסון טבע וכי אף במקומות שבהם יש כדאיות כלכלית נתקלת התוכנית בקשיים רבים, ועל כן בוצעו פרויקטים מעטים בלבד במסגרתה. עוד נמצא כי תקני הבנייה לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה אינם נאכפים כראוי.

על פי הערכות ונתונים שנאספו במשרד הפנים, כ-40% מכלל המבנים בישראל לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה, כך שלמעשה יותר מ-810 אלף מבנים מצויים בסכנת קריסה.

"ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים בטיפול בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה", כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדוח מיוחד שהוא מפרסם היום (ד') על עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה.

הדוח מתפרסם על רקע התמונות הקשות שמוסיפות להגיע מאסון הטבע ביפן והחששות הגוברים מפני תוצאות הרות אסון של רעידת אדמה בישראל.

לינדנשטראוס מציין בדוח כי התרחשותו של אסון רעידת אדמה בישראל, שעלול לגבות אלפי קורבנות בנפש ולגרום נזקים ניכרים לרכוש ולמבנים, היא כמעט ודאית וכי "רעידת אדמה כזאת בוא תבוא, במוקדם או במאוחר".

לדבריו, תקצוב חסר וקיצוצי תקציב במשך שנים, שנעשו בלא שנבחנה באורח מקיף השפעתם על ההיערכות לעת חירום, הביאו לפגיעה קשה במוכנות ישראל לרעידת אדמה.

בתרחיש להיערכות לרעידות אדמה שהוכן לפני כמה שנים עבור ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידת אדמה, נקבע כי רעידת אדמה חזקה, בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר בצפון הארץ, תגרום נזקים קשים לנפש ולרכוש, תפגע במתקנים ציבוריים, במפעלי תעשייה ובתשתיות או תהרוס אותם. לפי אומדן שנעשה, התוצאה הצפויה של רעידת אדמה כזאת היא 16 אלף הרוגים, 6,000 פצועים קשה, 83 אלף פצועים קל, 377 אלף מפונים, עשרת אלפים מבנים הרוסים, נזק כבד ל-20 אלף מבנים ונזק בינוני עד קל ל-104 אלף מבנים.

לינדנשטראוס מציין תרחיש זה וקובע כי "ההתרעה העולה בדוח מיוחד זה היא בבחינת 'דגל אדום' בפני ראש הממשלה וממשלת ישראל, המצביע על מחדל חמור ומתמשך, אשר מונח בראש ובראשונה לפתחה של הממשלה". לדבריו, זה 20 שנה מתריעים מבקרי המדינה על הליקויים והמחדלים במוכנות ישראל לרעידת אדמה, אך אלה רק מחריפים.

לדברי לינדנשטראוס, חרף העובדה שההיערכות לרעידות אדמה נמצאת על סדר היום הציבורי זמן רב, לא הוקצו תקציבים ולא הוצאו כספים - ולו בסכומים קטנים - לחיזוק מבנים ותשתיות. זאת, למרות המלצתו של משרד מבקר המדינה בדוח מיוחד שניתן בנושא כבר בשנת 2001.

המבקר מציין בדוח מחדלים נוספים: לא יושמו המלצות בדבר אכיפת תקני הבנייה ולעניין בטיחות מבני ציבור, ולמעשה, "בעשור שעבר ממועד פרסומו של דוח מבקר המדינה מ-2001 ועד מועד סיומו של המעקב לא חל שיפור ניכר בתחום זה". הסיבה לכך, לדבריו, היא פעילות אטית של הרשויות השלטוניות ומחלוקות בין משרד הבינוי והשיכון למשרד הפנים בנוגע לגורמים המוסמכים לטפל בנושא. האחראי לטיפול בנושא הוא בראש ובראשונה יו"ר ועדת השרים לעניין ההיערכות לרעידות אדמה. מאפריל 2009 עד ינואר 2011 כיהן בתפקיד שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ומינואר השנה ממלא אותו השר זאב בנימין בגין.

"יפה שעה אחת קודם"

בדוח, המבקר מפציר בממשלה, ובייחוד בשר בגין, שר האוצר יובל שטייניץ, ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו, שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון, שר החינוך גדעון סער, השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, לקבוע צעדים אופרטיביים לטיפול בנושא, להקצות תקציב מיוחד לעניין ההיערכות, להורות על חיזוק מבנים שיש לחזקם ולוודא שהדבר נעשה.

"נוכח תמונת המצב העגומה העולה מן הממצאים ולאור התוצאות הקשות של השריפה שהתרחשה ביערות הכרמל בדצמבר 2010, ואל מול העובדה כי מסקנות מפורשות של דוחות קודמים לא יושמו, עולה החשש כי דרך הטיפול בתחום חיוני זה היא בבחינת סימפטום של פגם מערכתי בדרכי הניהול וקבלת ההחלטות ברמה הלאומית, שעלול לחול גם בטיפול בעניינים חיוניים אחרים", כותב לינדנשטראוס ומוסיף: "נוכח הליקויים המשמעותיים, מתברר כי אין עומד לרשותנו אף רגע אחד נוסף, וכי נדרשת לאלתר פעולה נחרצת, בבחינת 'יפה שעה אחת קודם'".

תרחיש האימה הרעלה של לפחות 500 איש

המבקר מציין בדוח כי אתרים שונים במדינה, בייחוד באזור מפרץ חיפה, הם עתירי מתקנים המכילים חומרים מסוכנים. פגיעה במתקנים אלה עלולה לגרום פליטה לאוויר של גזים רעילים, כדוגמת אמוניה, המסוכנים לבני אדם וכן חומצות וחומרים אחרים עלולים לחלחל לאדמה, לפגוע בתשתיות ולחדור למי התהום.

בפברואר 2010, מועד סיום מעקב המבקר, נמצא כי המשרד להגנת הסביבה לא השלים את תהליך יישום מסקנותיו בדבר קביעת תנאים ברישיונות עסק ובהיתרי הרעלים של מפעילי המתקנים כדי להבטיח שהם ייערכו כראוי לרעידות אדמה, אף שכבר באוגוסט 2001 קבעה ועדת השרים כי על המשרד לעשות כן, וחרף העובדה שהדבר אינו מחייב הקצאת תקציב מטעם המדינה.

בדוחות של ועדת ההיגוי להיערכות למקרה רעידת אדמה צוין כי המשרד להגנת הסביבה מחייב כל פרויקט או מפעל להתייחס לנושא רעידות אדמה עוד בשלב התכנון, באמצעות הכנת תסקירי השפעה על הסביבה. המשרד אף ניסח הנחיות בנושא ובודק את התייחסות המפעלים באמצעות המכון הגיאולוגי.

בין הפרויקטים שקיבלו הנחיות בנושא רעידות אדמה בשנים האחרונות היו: קרקעות הצפון, מתקן האיזומריזציה של בתי זיקוק, עורף נמל חיפה, תחנות כוח חופיות לגז טבעי, מסוף כימיקלים קצ"א אשקלון ואתר הפסולת הרעילה ברמת חובב.

"גלובס" מצא כי המשרד לאיכות הסביבה הכין רשימה של 103 מפעלים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה לפגיעה במקרה של רעידת אדמה. ל-40 מפעלים הוציא המשרד תנאים בהיתר רעלים, לחלק אחר הוצאו תנאים משולבים לנושא "ניהול סיכונים" ולאחרים, בעיקר מתקני קירור באמוניה, הוצאו תנאים רק בנושא רעידות אדמה.

בתרחיש רעידת האדמה שאליו התייחס לינדנשטראוס בדוח צוין כי במקרה של רעידה צפויה פריצה בקו המוביל אמוניה מהנמל למכלים; שלוש פריצות בקו שבו מוזרם גז לבתי הזיקוק והיווצרות סדק במכל אחסון של אתילן. כל אלה יובילו להרעלה של לפחות 500 איש.

צרו איתנו קשר *5988