ענת קם: "אני מקווה שיורם ארבל לא יוכתם לתמיד בגללי"

קם בראיון לחדשות ערוץ 2: "אני לא אויבת העם ולא מרגלת. מה שעשיתי לא היה בסדר, ואני צריכה להיענש, אבל מכאן ועד לשים אותי שנים ארוכות בכלא - לדעתי זה פשוט לא המקרה"

כבר שנה, 3 חודשים ו-10 ימים מוחזקת ענת קם במעצר-בית. כעת הצעירה שעמדה מאחורי הפרשה הביטחונית שהסעירה את השב"כ, התקשורת והפרקליטות מדברת.

קם שיחזרה בפני במצלמות את הדלפת המסמכים המסווגים בגינה הורשעה בריגול חמור. "הצריבה של הדיסק בוצעה שבועיים-שלושה לפני השחרור שלי מצה"ל. זה ממש לא היה משהו שתכננתי לעשות במהלך השירות, שחשבתי שאני אעשה יום אחד", היא מספרת.

"לקחתי את הדיסק הביתה, העתקתי את תוכנו למחשב האישי שלי, וזהו. ולא עשיתי עם זה שום דבר יותר", אומרת קם. "ככל שהזמן חולף אני חושבת על זה שרגע, יש לי דיסק בבית . אולי זה הזמן, אולי לא יודעת. אולי משהו אפשר לעשות עם מה שיש שם", היא מוסיפה.

לדברי קם, בתקופה הזאת היא כבר לא זכרה באמת מה יש בדיסק. "לא התעסקתי בזה, לא ישבתי כל ערב וקראתי את המסמכים להנאתי. הם פשוט היו שם, בלי יותר מדי מחשבה או התעסקות".

לאחר שנה קם העתיקה את הקבצים לדיסק און קי, ויום אחד, כשפגשה את עיתונאי "הארץ" אורי בלאו, מסרה לו את החומר הסודי.

"הוצאתי את הדיסק און-קי מהתיק, בשלב הזה אני כבר בקושי זוכרת מה יש עליו", היא משחזרת. "אמרתי לו: נראה לי שיש פה דברים מעניינים, אני סומכת עליך. רק אל תגיד לאף אחד שקיבלת את זה ממני".

עוד שנה עברה, וקם קיבלה טלפון מהשב"כ שמזמן אותה לחקירה. "הגעתי בנאיביות ובעיקר בסקרנות, כי באמת אמרתי לעצמי - מה כבר השב"כ יכול לרצות ממני?".

לדבריה, היא הבינה במהירות במה מדובר. "הסברתי מהרגע הראשון את כל השתלשלות האירועים. נידבתי להם את שני המחשבים הניידים שהיו לי בבית, ופשוט אמרתי להם - קחו", היא מספרת.

"מקווה שיורם ארבל לא יוכתם לתמיד"

ואז ברגע נוצרה "פרשת ענת קם". צו איסור הפרסום בעניינה הוסר, והיא הפכה לגיבורה בחוגים אחרים בשמאל ולאויבת בחוגים אחרים בימין, כשהיא לדבריה בכלל לא ידעה שהיא כזאת.

"אני לגמרי מבינה, אני בתור מישהי שחיה כאן הייתי רוצה שכך מערכת הביטחון תנהג", מסבירה קם ומוסיפה: "אני חושבת שבמקרה שלי ניקזו זעם מגורמים אחרים למקרה שהוא לא באמת נכון. אולי בגלל שנתפסתי והודאתי. אולי כי אני צעירה ואני בחורה... הייתי מטרה קלה".

קם מציינת באופן מפורש: "אני לא אויבת העם, אני לא מרגלת, לא מכרתי חומרים לאיראנים, ואני לא בקשר רציף עם גורמי הפת"ח בגדה. מה שעשיתי לא היה בסדר, לא הייתי צריכה לעשות את זה, ואני צריכה להיענש על כך. אבל מכאן ועד לשים אותי שנים ארוכות בבית הסוהר, לדעתי זה פשוט לא המקרה".

לשאלה מה היא עושה במשך שעות היום היא עונה "אני ישנה המון, קוראת הרבה ורואה המון טלוויזיה".

גם על השעייתו של השדרן יורם ארבל לאחר שהתייחס למקרה שלה בזמן שידור משחק הנבחרת יש לה מה לומר. "יצא שכל האש והזעם שמכוונים אליי גם התנקזו אליו, בגלל משהו שעשוי היה להתפרש כתמיכה בי. צר לי בשבילו שהוא משלם את המחיר של השנאה וההתלהמות שמופנים אליי".

לדבריה, "אני בטוחה שלא לזה הוא התכוון, ואני מקווה שזה משהו שלא יכתים אותו לתמיד. מעבר לזה אין לי אלא לשמוח בניצחונה של נבחרת ישראל, ולאחל לה ניצחון גם ביום שלישי".