אנשי עסקים בכירים דורשים: לשנות את שיטת הממשל בישראל

כמה מהשמות הגדולים במשק הודיעו השבוע על תמיכתם ב"פורום לייצוב הממשל" שמוביל המיליארדר יצחק נזריאן ■ "בסך-הכול רוצים מדינה שניתן לנהל אותה ביציבות" ■ האם הם יצליחו?

"נמאס כבר".

את המשפט הזה שמענו כבר מספיק פעמים ממספיק אנשים, ובכל זאת, ככל שעובר הזמן נדמה שאופן ניהול המדינה רק מחמיר. בכירי המשק, שרגילים לתרבות ניהולית שמחייבת רציפות ויציבות, מתרשמים שהזעזועים הפוליטיים החוזרים ונשנים מסכנים את ההישגים הכלכליים המרשימים שנרשמו בישראל. זו כנראה הסיבה שהם חורגים מנטייתם להתרחק מיוזמות בעלות הקשר פוליטי, כדי לתמוך בשינוי שיטת הממשל.

השבוע הצטרפו לאחת היוזמות הוותיקות יותר שפועלות בנושא נוחי דנקנר, דן פרופר וגזי קפלן. הם רחוקים מלהיות הראשונים: קדמו להם אברהם ביגר, יהודית ברוניצקי, עמוס שפירא, מיכאל שטראוס ורבים אחרים.

"הפורום לייצוב הממשל", יוזמה א-פוליטית שמוביל המיליארדר יצחק נזריאן כבר שמונה שנים, מקדם את שינוי שיטת הבחירות בישראל, במטרה לחזק את מעמדה של הממשלה, כך שנזכה ליותר יציבות בשלטון והמשכיות שתאפשר תכנון לטווח ארוך. התמיכה הנלהבת שהפורום זוכה לה לאחרונה נובעת מדאגה לעתיד המדינה, שמחליפה כל כך הרבה ממשלות, עד שקשה לזכור בכל רגע נתון מיהו שר התשתיות, מיהו שר החינוך ומיהו שר התקשורת.

"לא נביא את הישועה"

מיכאל שטראוס, מבעלי קבוצת שטראוס, הבין שחייבים לשנות את השיטה כשראה איך התמסמסה הרפורמה בחינוך. המניע שלו, הוא אומר, לא קשור לביזנס. הכל התחיל במה שהוא פגש בבתי הספר של הילדים שלו. "הילדים שלי למדו בשני בתי ספר מהטובים בתל אביב. הם היו תלמידים מצטיינים, אבל לא למדו אף פעם. שאלתי את עצמי, איך יכול להיות שבמדינה שלנו החינוך נראה ככה".

המסקנה של שטראוס ברורה: "אין מספיק כוח לממשלה להיכנס ולעשות משהו בחינוך. כל השרים וכל הממשלות ניסו לשנות, אבל לא הצליחו לשכנע את ארגוני המורים השונים והמשונים, ניסו ליישם את דוח דברת, אבל זה לא הלך. וזה פשוט כי אין ממשל נכון בישראל".

- אז לא הגעת לנושא מהצד של הביזנס?

"לא. אני חושב שלקפטן יש לנהל אונייה אחת, והוא צריך לקחת קצינים טובים אחרת לא נגיע לשום מקום. הממשלה שלנו לא מחליטה מי יהיו הקצינים. היא לא מחליטה כלום כשהיא לא יודעת אם היא תחזיק שנה או שנתיים. היום, במקום השרים, היועצים המשפטים שולטים גם בממשלה וגם מחוץ לממשלה, וכל זמן שהממשל לא יהיה חזק וראש הממשלה לא יהיה חזק, יהיה רע מאוד למדינה שלנו".

- אולי מה שחסר זה אנשים איכותיים ומקצועיים בפוליטיקה.

"אם יעשו את שינוי שיטת הבחירות ויתנו גם לכוחות מקצועיים לנהל את המדינה שלך, אז תקבל אנשי מקצוע. כל זמן שהמנכ"לים במשרדי הממשלה לא קובעים, אלא היועצים המשפטיים, וכשאנשים כמו ירון זליכה הם ששולטים היום במערכת, זה לא יקרה. צריך להיות בעל בית".

גם עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, מדגיש את הצד הניהולי שמתגלה בחולשתו בכל מה שקשור להתנהלות הממשלה. שפירא גם נזהר שלא ליצור רושם שאנשי העסקים מתיימרים להחליף את הפוליטיקאים. "אין לי שום כוונה פוליטית בהצטרפות לקריאה לשינוי שיטת הממשל. אני חושב שהצורך לעשות משהו עם המשילות במדינת ישראל, הוא א-פוליטי. יש הסכמה מקיר לקיר שמשהו לא מתפקד. השיטה לא מאפשרת לאף מנהיג, ולא משנה מי בשלטון, לנהל את המדינה בצורה אפקטיבית".

- המגזר העסקי יכול להציע תרופה לחוסר התפקוד הזה?

"אין לנו מחשבה שנביא את הישועה. אני מאוד נזהר מהפוזה של 'אנחנו החכמים, אנחנו יודעים'. התפקיד שלנו כאזרחים הוא לדבר. אנחנו משתמשים בפוזיציה שלנו כמנכ"לים כדי להביע את דעתנו וכדי לדחוף את המערכת הפוליטית לעשות את השינויים המתבקשים".

- זה דווקא לא רע שאנשים חדשים ייכנסו לפוליטיקה, גם מעולם העסקים.

"אנשים מחפשים מושיע תורן או מפלגה חדשה שהיא תחלץ את המדינה או תפתור את בעיית המשילות, ובעצם שמים את האצבע במקום הלא נכון. לכן, יש סכנה גם במחשבה שאנשי עסקים יושיעו את המדינה. אנחנו יכולים לדחוף לפתרון, לשינוי, אבל אנחנו לא נושיע יותר טוב מאשר כל אחד במערכת הפוליטית של היום".

- אתה בטוח שמגיעה לפוליטיקאים המחמאה הזו?

"כשאני מסתכל על המנהיגות הפוליטית של מדינת ישראל, לא משנה מאיזה גוון פוליטי, ואני משווה אותם למנהיגים במדינות האחרות במערב, אני לא מקבל רגשי נחיתות. לא חושב שיש לנו במה להתבייש. אף אחד לא מושלם. נכון שהאתגרים של ישראל יותר מורכבים, אבל יש כאן אנשים מוכשרים".

"לסמן את כוכב הצפון"

ניהול פוליטי שונה מניהול עסקי, מודה שפירא: "ניהול מדינה זהו אתגר בסדר גודל הרבה יותר מורכב מאשר לנהל חברה עסקית, ולא שאני הצנוע הידוע. אני וחבריי לא באים מהכיוון של 'אנחנו אלה שמבינים באים לומר לכם הפוליטיקאים איך לעשות את הדברים'. בחברה עסקית הגדרת המטרות היא פחות או יותר ברורה. גם הקריטריונים לקבלת החלטות פחות או יותר מובנים. אנחנו צריכים לייצר רווח תחת אילוצים של חוק ואתיקה. זו הגדרת המטרה".

- ואם מנסים ליישם את זה ברמת המדינה?

"נשאלת השאלה מה הגדרת המטרות של מדינת ישראל. האם יש הסכמה על הגדרת המטרות? מה הקריטריונים של נציגינו ברמה הפוליטית? אם בסדר העדיפויות למשל יש לבנות עוד בתי ספר או לבנות עוד תיאטראות, האם לקנות עוד טנקים לעומת עוד בתי חולים? לפוליטיקאי סדר עדיפויות וערכים שההסכמה עליהם לא קיימת ברוב הפעמים, שהמנגנון להגיע להסכמה לגביהם לא קיים".

ואם אין לנו הגדרת מטרות, הרי שגם הפרצופים מתחלפים תדיר. שפירא: "איך אפשר לעבוד בתחלופה כל כך מהירה של מנהיגים? עזבו את ראשי הממשלה שלא מסוגלים להשלים כהונות, תסתכלו על שרי ממשלה. מה זה? כשהייתי מנכ"ל אל על החלפתי שלושה וחצי שרי תחבורה. שום מנכ"ל לא היה מצליח בתפקיד שלו אם אופק התפקיד שלו היה בממוצע שנה-שנה וחצי, או גרוע מכך אם הוא לא יודע מה יהיה אורך הקדנציה. ואת הבעיה הזאת צריך לפתור".

אברהם ביגר, יו"ר מכתשים אגן, מוטרד מחוסר העקביות שהוא מגלה בהתנהלות של השלטון. "אין רציפות של התנהגות או התמקדות ארוכת טווח בנושאים. זיגזגים זה דבר מאוד רע בניהול. אתה צריך לסמן לעצמך כוכב צפון, או יותר מאחד, וללכת לכיוונו ולאורו, עם הכי מעט סטיות בדרך. יש תנועות קדימה, אחורה, לצדדים, ובסופו של דבר הן לא מביאות את המדינה למטרות שהיא צריכה להגיע אליהן. צריך להתנהל אחרת. זו מדינה דלוקס פה. יש פה אנשים יוצאי דופן, יזמים, חכמים, וכמות שכל-פר-קפיטה מדהימה. אם תהיה היצמדות לדברים לאורך זמן, נוכל להגיע לתוצאות יותר טובות".

- הרבה אנשים מהעולם הכלכלי-עסקי הצטרפו לתנועה. יש לכם סיכוי להשפיע יותר מאנשים אחרים?

"אני לא יודע אם יש להם יותר סיכוי, אבל אם תהיה קבוצה כזאת ויחד איתה או לצדה קבוצה באקדמיה ועוד קבוצה ממגזר אחר, ניתן יהיה לשנות. צריך קונצנזוס רחב בשביל לבצע שינוי מאוד משמעותי. אני לא חושב שבגלל העובדה שאנשי עסקים מתלכדים, הם אלה שיעשו. חשוב שיהיו בקבוצה גם אנשים שעוסקים בתחום הרוח, סופרים, ציירים, מוזיקאים, ובסוף יש פה מגוון של איכויות, של אנשים שמשנים".

- מה הקהילה העסקית או הכלכלה הישראלית יכולה להרוויח משינוי השיטה?

"הרבה. רציפות של התנהגות בכל תחום, היא דבר חיוני להתנהלות העסקים. אתה מקטין אלמנטים של אי ודאות, יודע שנקבעה תוכנית והולכים אתה לאורך זמן. העולם מספיק דינמי מסביב, ואם אנחנו יודעים למצוא דברים שיקטינו את אי הוודאות זה דבר מצוין".

"גם בן-גוריון אמר שהשיטה לא עובדת"

אנשי עסקים יכולים לעשות כותרות, אבל היוזמה מתבססת על אנשי אקדמיה שבדקו וחיפשו והגישו תוכניות מפורטות באשר לדרך שבה צריך לשנות את שיטת הממשל. אולי הם פחות מזוהים עם היוזמה כמו שהיה פרופ' אוריאל רייכמן בתחילת שנות ה-90, כשהוביל לחוק הבחירה הישירה, אבל רייכמן שותף גם ליוזמה החדשה, המתוקנת.

פרופ' גדעון דורון, שגם הוא שותף בהתארגנות החדשה, מסביר: "אז זו הייתה יוזמה של רייכמן, והוא וחבריו טעו. בשיטה שלו, לא לקחו בחשבון שיש הבדל בין מה שנקרא העדפה כנה - אני מצביע עבורך כי אני תומך בך, כי את מספקת את הצרכים שלי, ההעדפות שלי - לבין העדפה אסטרטגית - אני בוחר בך, כדי שהחברה שלך לא תיבחר. ש"ס בחרה ביבי, ואחר כך הם יכולים לבחור ש"ס. כשהראיתי אז את המספרים, הדינמיקה הייתה שחייבים שינוי, ואחר כך נטפל גם בבעיה הזאת. זה לא עבד. מה שאני אומר זה מבוסס על מחקרים".

- אפשר לשפר את השיטה הקיימת?

"השיטה הקיימת, גם אם אתקן אותה בתיקון זה ואחר, לא עובדת ולא תעבוד. אגיד את זה בצורה יותר נחרצת: מהיום הראשון שהיא נחקקה, בן-גוריון הודיע שהיא לא עובדת. זה לא דבר שאני המצאתי".

פרופ' דורון לא מוטרד רק מהרציפות השלטונית, אלא מאחת ההשלכות שלה. "הסכנה היא שאנחנו נאבד את הדמוקרטיה שלנו. אנחנו המדינה היחידה בעולם, אולי להוציא את סלובקיה, שיש לה שיטת בחירה כזאת שכל הארץ זה אזור בחירה אחד ופרופורציונלי. זאת אומרת, שכלל שהפרופורציות משתנות לטובת קבוצה זו או אחרת, ואז יש לה יתרון במשחק הדמוקרטי. לצערי, יש שתי קבוצות, שאין לי שום בעיה איתן, שלא משתתפות במה שנקרא collective action בפעולה החברתית ברמה של תשלום מסים והתגייסות לצבא. זה בעייתי מאוד. אם מדברים פה על אחדות חברתית, מדברים פה על יעדים לאומיים".

הון-שלטון? איפה?

האנשים טובים והכוונות טובות, אבל בכל זאת טבעי שיתגנב ללב איזה חשש מאג'נדה נסתרת שלפיה עולם העסקים דוחף לשינויי ממשל שיהיו נוחים לו. מיכאל שטראוס נעלב מהשאלה. "אני כל כך עצוב. אין לי בעיה אישית, אבל אני נפגע כל פעם מחדש מהעניין זה. למה שיכתבו עלי וילכלכו עלי. זה נורא שמשמיצים אנשים שעושים. כדאי לא לעשות כדי שלא ידברו עליך. כואב שאנשים מתנהגים ככה לאנשים שמעסיקים אלפי ועשרות אלפי עובדים ומנסים לנגח אותם מהבוקר עד הערב".

אברהם ביגר לא מתרגש בכלל ממטבע הלשון הזו. "במידה רבה הון-שלטון זו סיסמה. אני לא חושב שיש מקום בעולם שבו אנשי עסקים בכירים לא מדברים עם גורמים פוליטיים. זה קיים בכל מקום. אנחנו פשוט מדינה קטנה, הכל נעשה כאן טיפה יותר צפוף ובתהודה יותר גדולה. יש פה רצון טוב של אנשים שמוכנים להקדיש מזמנם ומניסיונם. אנחנו לא באים ממקום של אג'נדות סמויות, אלא מרגישים שצריך לעשות כדי שיהיה כאן יותר טוב".

עופר פרי, מנכ"ל 012 סמייל, גם הוא מתומכי הפורום לייצוב הממשל, חושב שדווקא היוזמה מפריכה את תיאוריות הקונספירציה. "זה הפוך, מכיוון שרואים שרוב המפלגות המכהנות הן נגד שינוי השיטה, אז יש פה התרסה נגד המשוואה הון-שלטון. יש פה יציאה נגד השלטון, נגד המפלגות המכהנות היום, שהן לא רוצות, או לא מסוגלות, להביא לשינוי שיטת הממשל.

"הבעיה העיקרית של הממשלה זה לא הסכנה לדמוקרטיה, זה חוסר היכולת לקבל החלטות", מוסיף פרי. "לדעתי יש להעדיף את השיטה של שינוי שיטת הממשל למשטר נשיאותי כזה או אחר, על פני חוסר יכולת לקבל הכרעות בשיטה הנהוגה היום.

"למדינת ישראל יש פוטנציאל אדיר להפוך לאחת המדינות העשירות בעולם. אני לא מסתכל מהעיניים העסקיות שלי, אלא קודם כל כאזרח שחושב שהמשטר בישראל הוא אחד המכשולים העיקריים לניצול הפוטנציאל הזה. כל רפורמה בכל תחום שהוא נידונה מראש לכישלון".

פרופ' דורון מציג את ההקשר ההיסטורי: "מאז האימפריה הרומית יש ויכוח בין הון לשלטון. ודאי שיש קשר הון-שלטון, אבל נציגי ההון מבינים טוב מאוד שהניסיון לחזק את הדמוקרטיה ואת היציבות עובד לטובתם. נותנים להון-שלטון קונוטציות שהן לא לעניין. אבל אם ההון מתגייס לטובת הממלכה, לא ברמת ההשפעה הקונקרטית, שהוא רוצה את ההעדפות שלו, אז למה לבקר? אנחנו לא רצים לבחירות. אנחנו רוצים שיהיה יותר טוב פה. נשמע בנאלי, לא?".