מנכ"ל הכללית: "הרופאים דואגים לכיסם ולא למערכת"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע לפני כחודש כי החליט להטיל על מזכיר הממשלה, צבי האוזר, להקים ועדה שתבחן את החזרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) לבתי החולים הממשלתיים. במערכת הבריאות העריכו כי ועדה כזאת חייבת לכלול בין היתר מומחים לאתיקה ולמשפט, במיוחד לאחר שבג"ץ מתח ביקורת חריפה בעבר על השר"פ, ולאור העובדה כי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אסר על קיום השר"פ בבתי החולים הממשלתיים כבר בתחילת העשור הקודם.

ואולם, בדיקת "גלובס" מעלה כי ועדה כזאת עדיין לא הוקמה, ולמעשה אין כלל כוונה להקים אותה. במשרד רה"מ הסבירו כי האוזר הסתפק ב"מגעים" עם הצדדים השונים, בהם ההסתדרות הרפואית, משרד האוצר ומשרד הבריאות. על פי ההסבר שניתן, נראה כי נתניהו מתכוון להכריע בתום המגעים האלה - בלי לקיים על כך דיון רחב. גורמים במערכת הבריאות סבורים כי הדבר מחזק את ההערכה כי נתניהו כבר החליט לתמוך במהלך הזה, על אף ההתנגדות הנחרצת של משרד האוצר, של ראשי קופות החולים ושל ארגוני זכויות אדם. עיקר הביקורת על נתניהו נסובה על כך שהוא משתמש בתחום רגיש וסבוך כמו השר"פ כ"גזר" במו"מ מול הרופאים.

המודל החלופי

"אי אפשר לדון בנושא ערכי וגם כלכלי, שלהערכתנו יביא לגידול של 3 מיליארד שקל בשנה בהוצאה הפרטית לבריאות, תחת איומי שביתה - זה הרסני", טוען בשיחה עם "גלובס" מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס. "אני מזדהה עם רוב דרישות הרופאים, אבל השר"פ לא יפתור אף אחת מהבעיות. בטח לא את הבעיות בפריפריה, או את הבעיות של המתמחים. הגידול החד במספר הניתוחים הפרטיים יגדיל את הפעילות של הביטוחים המשלימים, שתביא להגדלת הפרמיות ולנטישת הביטוחים המשלימים על ידי שכבות חלשות".

לדברי דפס, אין עוד מדינה בעולם שמחברת בין רפואה ציבורית לפרטית באותו מתקן. "אני רוצה לדעת אם שרי אריסון, שתרמה מבנה גדול לאיכילוב, מבינה שהיא לא באמת תרמה לטובת עם ישראל, אלא לטובת פרופסור מאיכילוב שיבצע במבנה הזה פרקטיקה פרטית. שלא יספרו לי שזה למען המערכת, הם דואגים לכיס הפרטי שלהם", הוא אומר.

דפס, שמדבר על השר"פ בצורה הנוקבת ביותר בהשוואה ליתר עמיתיו במערכת, מציע מודל חלופי, בתקווה שיצליח לשכנע את סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן - האיש שנחשב למנוע מאחורי החזרת השר"פ ולמי ששיכנע בעניין את נתניהו. "אני מציע לאפשר למומחים בכירים בדרג של מנהלי יחידה, מנהלי מחלקות וסגניהם, לבצע בבית החולים ניתוחים בשעות אחר הצהריים, בתעריף מיוחד. התנאי שלי הוא אחד: במקום לנתח רק אנשים מיוחסים שמשלמים, לנתח את כל מי שזקוק לניתוח על פי רשימת התורים הרגילה. לא נוכל להתחרות בתעריפים של בתי החולים הפרטיים, אבל מנגד נעניק ביטחון כלכלי למומחים ונחסוך להם את הטרטור אל הקליניקות הפרטיות". לדבריו, מודל כזה יחייב את משרד האוצר להכניס יד לכיס, אבל בהסתכלות רחבה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ערכית, הוא עדיף על השר"פ.

עד לאמירה המפורשת של שר האוצר יובל שטייניץ כנגד השר"פ (ראו מסגרת), מאזן הכוחות במפת הלחצים היה חד משמעי לטובת התומכים בשר"פ. עם התומכים נמנים רה"מ נתניהו; סגן השר ליצמן; מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו (איש איכילוב עד לא מזמן); שרים וחברי כנסת רבים וכן מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים. ל"גלובס" נודע כי הבולט שבהם, מנכ"ל המרכז הרפואי ת"א (איכילוב), פרופ' גבי ברבש, נפגש לאחרונה בארבע עיניים עם שטייניץ בעניין השר"פ.

עם המתנגדים לשר"פ נמנים אנשי משרד האוצר; מנהלי קופות החולים; ארגוני זכויות אדם ואנשי אקדמיה מתחום המשפט והאתיקה. המו"מ בין הרופאים לאוצר נמשך גם היום, עם סיומה של שביתת אזהרה בת 48 שעות. מחר (ה') תתכנס הנהלת ההסתדרות הרפואית כדי לדון באפשרות להשבית את בתי החולים לסירוגין או ללא הגבלת זמן בהתאם להתפתחויות.

שטייניץ: "השר"פ ייצור אפליה בין חלשים לחזקים"

"אני מאוד חושש מהשר''פ. שר''פ זה שירות רפואי פרטי לכל המרבה בתשלום ולמי שיכול לשלם. יש לנו מערכת רפואית ציבורית מאוד טובה. השירות הזה צריך להיות שוויוני ככל האפשר. זה ייצור מערכת בריאות דיפרנציאלית, ובכך אפליה בין חלשים לחזקים" - כך אמר היום (ד') שר האוצר יובל שטייניץ בשיחה עם "גלובס".

שטייניץ תקף את הרופאים ואמר: "אני מודאג משביתת הרופאים כיוון שאי אפשר להגיד שזה סקטור מקופח בסקטור הציבורי, אף על פי שהם עובדים קשה ועבודתם חשובה. אנו שומעים גם שחלק גדול מאוד מהרופאים מרוויח לא רק מהשכר אלא גם מעבודה פרטית בתאגידים, במרפאות ובבתי חולים פרטיים סכומים מאוד גבוהים שמגיעים עד ל-100 אלף שקל בחודש ואפילו יותר" אמר שר האוצר והוסיף כי שכר הרופאים "אינו מצדיק שביתה קשה על חשבון החולים. אם יש בעיות, אנחנו מוכנים לשמוע ולהידבר. אם יש משהו קונקרטי כמו היעדר רופאים בפריפריה אנחנו מוכנים לשמוע. אני לא חושב שדבר כזה הוא הצדקה לשביתה" סיכם.

בי"ח מאיר: ארבעה ניתוחים בלבד

ביום השני לשביתת הרופאים, בית החולים "מאיר" בכפר סבא נראה במבט שטחי כמו בכל יום רגיל. החניה מלאה עד אפס מקום, עשרות משפחות נוהרות אל חדרי הלידה, ואפילו הסניפים של ניו-פארם וצומת ספרים פעילים למדי במקום. רק הצצה אל אזור ההמתנה שסמוך לחדרי הניתוח, חושפת את התמונה האמיתית. ארבעה ניתוחים בלבד, דחופים בלבד, ושני קרובי משפחה שממתינים בחוץ.

אפילו חדר המיון, שפועל כרגיל בזמן שביתה, נותר כמעט שומם - רמז אולי לעובדה שהישראלי הממוצע נוטה לרוץ מהר מדי לבתי החולים במקום למרפאות ולמוקדים בקהילה. במיון יושבים בעיקר סטאז'רים, לצד מתמחה ורופא אחד בכיר. "גם כשאין שביתה לא רואים פה הרבה מומחים", מספרת אחת הצעירות.

ד"ר חטיב נור, סטאז'ר לפני התמחות, תולה הרבה תקוות במאבק הזה של הרופאים. "אני לא מבין על מה מדבר משרד האוצר כשהוא טוען שמתמחים מרוויחים 18 אלף שקל בחודש. אני עובד 350 שעות בחודש ומרוויח לא יותר מ-12 אלף שקל ברוטו. אם הצעירים היו מרוויחים 18 אלף הם לא היו מתלוננים", הוא אומר.

ד"ר חכמת בלעום, מומחה לרפואה פנימית שמבלה מזה שנים במיון, לא מבין את הביקורת על יכולת ההשתכרות הנוספת של הרופאים, בשעות שלאחר הצהריים. "הרי גם מורה יכול לעבוד אחרי שהוא מסיים בבית ספר. זו זכותי לעבוד בערב כמה שאני רוצה. יש לי מרפאה עצמאית בטייבה שמקבלת לקוחות של הכללית בלבד, ואני לא צריך להתבייש שאני מתפרנס טוב. אבל אם היו משלמים לרופא כמו שצריך במקום העבודה העיקרי שלו, כמו שעושים בגרמניה לצורך העניין, לא היינו צריכים לחפש עוד עבודות".