תראו מי שמדברר

אביתר אלעד נמצא בלב אחד המקומות המתוקשרים בעולם - העיר ירושלים. הדובר של ראש העירייה ניר ברקת כבר עשה איתו דרך ארוכה, מספסלי האופוזיציה במועצת העירייה לשדרת הניהול של העיר המורכבת ביותר בישראל. "אייל ארד, שאיתו עבדתי במערך הדוברות של ההתנתקות, חיבר ביני ובין ברקת ומאז אנחנו יחד", מספר אלעד. "אני ירושלמי, והקשר איתו הוא מבחינתי 'הבן אדם הנכון, בזמן הנכון ובמקום הנכון'. העיר הזאת מאוד מורכבת, והייתה הרבה סקפטיות כשהתחלנו לעבוד יחד, אבל הצלחנו לעשות את המהפך".

עברת מאופוזיציה עירונית לפרונט של העיר.

"ברור שזה שינוי מוחלט לעומת התקופה באופוזיציה, אבל כבר שם לא היינו ממש אופוזיציה קלאסית, אלא הכנו את היום שבו ניכנס לתפקיד.

"אחרי התקופה באופוזיציה, אני חושב שכבר הייתי די מוכר בעיר ומעט גם ברמה הארצית. בכל מקרה, אני לא חושב שדוברות היום ובעבר היא אותו המקצוע. כל עולם התקשורת השתנה מאוד בשנים האחרונות. הכל לייב, שקוף ומהיר, וזה מקרין על עולם הדוברות. אם פעם היו דוברים מבוגרים, עם ניסיון חיים רב ויכולות גבוהות של רטוריקה ודיבור, התפקיד היום מצריך לנהל הרבה דברים בו-זמנית, בלחץ זמן. אני מוצא את עצמי עם שני טלפונים ביד, קורא מייל ומסמס תוך כדי. דוברות פוליטית מצריכה היום הרבה יותר שעות עבודה, וזה קשור גם לגילאים של האנשים שמאיישים את התפקיד ולמצבם המשפחתי. גם במבט רוחבי אני רואה שגילאי הדוברים הולכים ויורדים, וגם במקרה שלי זה התקבל בהבנה ולא כמכשול.

"לדעתי, התפיסה הנכונה יותר היום היא שדובר נמצא פחות בפרונט ומי שנמצא בפוקוס הם אנשי המקצוע עצמם. נכון יותר שאיש המקצוע ידבר. הדובר צריך לעבוד מאחורי הקלעים".

ובכל זאת, ירושלים.

"היום מתחילים להתעסק בדברים מקצועיים כבר בגיל צעיר מאוד. כבר כנער הייתי מעורב בתוכניות טלוויזיה ורדיו, ולכן כשהגעתי לתפקיד היו מאחוריי לא מעט שנות ניסיון. גם ראש העיר אצלנו מאמין בדור הצעיר, ורוב אנשי הלשכה שלו הם סביב גיל 30".

בירושלים היה ידוע לאורך שנים שהסיוט של דובר העירייה הוא המקומון "כל העיר". זה עדיין כך?

"ירושלים היא עיר שכל הקונפליקטים בעולם מתנקזים אליה - וכמעט הכל מגיע לשולחן הדובר. החוכמה היא לא לטבוע בתוך זה, אלא ליזום ולהרים את הראש. לא רק להתגונן, כי אז אתה לא קובע את סדר היום. אין עוד עיר שמסוקרת כמו ירושלים. המקומונים עדיין חשובים, אבל אין ספק שהם נחלשו. בכל מקרה, אני חושב שיש להם תפקיד חשוב".

מה יהיה תפקידך הבא?

"טוב לי מאוד איפה שאני עכשיו. באופן אישי, אשמח לחזור מתישהו לרדיו".

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת: "ניסיוני בהיי-טק הוא תמיד להעדיף פוטנציאל על ניסיון. יש יתרון לדובר צעיר שמסייע למימוש חזון עירוני חדש ואינו שבוי בקונספציות ישנות. יש לי אמון מוחלט באביתר, ביכולותיו ובביצועיו".

אביתר אלעד, דובר עיריית ירושלים

גיל: 28

השכלה: לימודי תואר ראשון בתקשורת וניהול

מצב משפחתי: רווק

ברזומה: יועץ התקשורת של ניר ברקת, פעיל במערך הדוברות של משרד ראש הממשלה במהלך ההתנתקות ושירות בדובר צה"ל

פז"ם בתפקיד: שנתיים

"עולם הניו מדיה של היום הוא היתרון של הדור הצעיר"

אלעד שמעונוביץ הוא הבחור שכבר מגיל 16 ידעו כולם לאן הוא רוצה להגיע בחיים. "כבר מגיל צעיר, כנער במודיעין, עסקתי בנושאים פוליטיים ותקשורתיים, והיה לי ברור שהמגזר הציבורי מעניין אותי מאוד. אחרי שכבר הייתי בתפקידים במישור הארצי התפרסם מכרז לתפקיד הדובר בעיריית מודיעין והתלבטתי מאוד אם לגשת. עכשיו אני יכול להגיד שזו הייתה ההחלטה הנכונה".

כבר היית יועץ תקשורת ברמה הארצית. למה רצית ללכת לעירייה?

"התפתחתי מאוד בתפקיד הזה, ומלבד הדוברות הקלאסית אני גם מנהל מחלקה, יש לי תקציב, עובדים ואתגרים שאין לך כשאתה יועץ תקשורת של דמות מסוימת. בגיל 25 לצבור ניסיון כזה זה משהו מדהים. מודיעין בכלל היא אתגר ענק - עיר שמתחדשת כל הזמן".

כיצד לדעתך השתנה תפקיד הדובר בשנים האחרונות?

"פעם הייתה תחושה שיושבים בתפקיד הזה בעיקר מטעמי נוחות, והייתה תדמית של אנשים שמעבירים את הזמן. בשנים האחרונות יש דוברים צעירים שבאו לעבוד, לקדם את העיר ואת ראש העיר, לפתח ולהיכנס למקומות שבעבר לא התעסקו בהם. עולם הניו מדיה וההבנה כיצד בנויה התקשורת של היום הם היתרון של הדור הצעיר".

שמעונוביץ מתמודד עם מצב ייחודי: אף שבעיר יש רק 80 אלף תושבים, מסקרים אותה שמונה מקומונים ושני אתרי אינטרנט, ומרבית המקומונים מגיעים עד לפתח הבית בחינם. "יש פה כמות מטורפת של תקשורת. בתקופתי הכפלנו את כמות ההודעות מהעירייה וגם פתחתי את האפשרות לראיין עובדי עירייה וגורמים מקצועיים. אין ספק שהפתיחות שלנו משפיעה גם על כמות השאילתות שמוגשות לנו בכל שבוע".

לדברי שמעונוביץ, "יותר ראשי ערים מוכנים לתת אמון בדוברים צעירים. ראש העיר שלי גם הוא צעיר יחסית (41), והוא וראשי ערים אחרים מבינים את היתרונות שבדובר צעיר. אני חייב להודות שלפעמים אני מציג את התפקיד שלי ואנשים מופתעים, אבל הגיל הוא לא הפונקציה היחידה בתפקיד".

ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס: "כראש עיר צעיר יחסית אני מאמין באנשים צעירים, ולכן לא היו לי חששות בנושא הזה. אלעד הוא דובר מוכשר, שעשה עבודה טובה ברמה הארצית לפני שהגיע לעירייה, והעובדה שהוא מכיר את העיר וגדל בה עושה אותו למתאים ביותר לתפקיד, ללא קשר לגילו. כשאדם צעיר נכנס לתפקיד ישנם יתרונות לא מעטים, וראינו את זה עם הגעתו, אם ברוח חדשה שהוא הביא לדוברות העירייה, ורעיונות ופרויקטים חדשים שהוא מקדם במסגרת תפקידו. העיר רק הרוויחה מהשינוי הזה".

אלעד שמעונוביץ, דובר עיריית מודיעין

גיל: 27

השכלה: תואר ראשון במדע המדינה מהמרכז הבינתחומי

מצב משפחתי: רווק

ברזומה: עוזר פרלמנטרי של ח"כ יואל חסון, יועץ פוליטי ותקשורתי של ציפי לבני וכתב במקומון "מודיעין ניוז"

פז"ם בתפקיד: שנתיים

"העולם הדיגיטלי לא מאפשר לחכות, הציבור דורש מידע"

אריאל הלר התיישב כבר בגיל 23 על הכיסא של דובר עיריית יבנה. בגיל שבו רוב הצעירים רק חוזרים מהטיול אחרי הצבא ומתחילים לחפש את עצמם, הלר כבר ניצח במכרז שועלים ותיקים ונכנס ללשכת הדובר. "התחלתי בגיל 14 בכתיבה במקומונים, המשכתי גם בעיתונות הארצית, ובמכרז החליטו לתת הזדמנות לתושב המקום שמכיר את העיר".

במה לדעתך שונה תפקיד דובר עירייה מתפקידי דוברות אחרים?

"דובר משרד התיירות מתעסק בתיירות. דובר משרד החקלאות מתעסק בחקלאות. דובר עירייה מתעסק בכל - הוא חייב להיות מקצועי בכל התחומים שנוגעים לחיים העירוניים ולהתמקצע בכל הנושאים".

האם לדעתך התפקיד הוא בלימת המידע יותר מאשר זרימתו החוצה?

"אני חושב שלא צריך להמתין לתלונות, אלא כל הזמן לייצר ולעדכן, ולהגיע לציבור. אני שמח שיש לי גיבוי ויד חופשית ממנהלי העירייה לפעול בכיוון הזה. כל העולם הדיגיטלי לא מאפשר היום יותר לחכות. הכל יותר דינמי. גם מנהלי העירייה מבינים את הצרכים. הציבור דורש יותר מידע, יותר מהר ויותר בשקיפות, ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו לעידן של היום".

יבנה נחשבה שנים רבות לעיר מנומנמת. אתה מרגיש בשינוי בתקופה האחרונה?

"אין ספק שנושא הנדל"ן הזניק אותנו לכותרות. השכונה הירוקה שנבנית בעיר, שתביא בסופו של דבר להכפלת האוכלוסייה, קיבלה סיקור נרחב בתקשורת הארצית, ואנחנו מצליחים להגביר את המודעות ואת ההיכרות של הציבור הרחב עם העיר".

מה אתה יכול לייעץ לדוברים שנכנסים לתפקיד?

"זה קצת קלישאה, אבל אמינות היא מעל לכל. מספיק שפעם אחת מעדתם, לא תוכלו לתקן את התדמית ואת הנזק. זה אלמנטרי לכל דובר".

ראש עיריית יבנה צבי גוב-ארי: "מרבית הדוברים בעבר פעלו כמעבירי מידע ללא ניסיון לעיצוב 'תמונה' תואמת של מטרות הארגון. בשנים האחרונות הדובר מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות, ניזון מהערכות המצב, ניתוח המשמעויות הנובעות מכך ואמון על העברת התמונה הכוללת לציבור".

אריאל הלר, דובר עיריית יבנה ועוזר ראש העיר

גיל: 34

השכלה: תואר ראשון במדיניות ציבורית מבר אילן

מצב משפחתי: נשוי פלוס 2

ברזומה: עורך מקומונים, כתב במקומונים, שופט ומאמן כדורסל

פז"ם בתפקיד: 11 שנים

"כשצעירים מקבלים אחריות זה מראה שהם מעורבים"

"תמיד עניין אותי הנושא המוניציפלי וזה מתחבר מצוין לתפקידי הנוכחי", כך אומרת לינדה ששון, שמשמשת כבר שנתיים בתפקיד דוברת מרכז השלטון המקומי. "אנשים חושבים שזה תפקיד אפור בגוף לא ברור, אבל למעשה אנחנו הכי קרובים לאזרחים והכי רלוונטיים עבורם. נבחרי הציבור בכנסת לא רואים את האזרח הקטן, אבל ראשי הערים נפגשים אתו יום-יום והם אלה שצריכים לתת לו פתרונות בכל תחומי החיים".

איך הגעת לתפקיד?

"אני מועסקת דרך משרד היח"צ פאר לוין, והתיק היחיד שלי הוא למעשה דוברת המרכז. התפקיד שלי מאוד שונה מדובר רשות מקומית. אני יכולה להשוות אותו למשרד ממשלתי שמתעסק בכל התחומים. אני מתקשרת מידע לציבור, אבל גם לראשי הערים. למעשה אני מרכזת את כל המידע לגבי המאבקים והקמפיינים שלנו, כמו למשל בנושאים חברתיים, מחירי המים והמשטרות העירוניות".

את מרגישה את הגל של מינוי דוברים צעירים ברשויות מקומיות?

"בשנים האחרונות התקשורת מקבלת יותר ויותר נפח וחשיבותה עולה. אני לא חושבת שזה רע שצעירים מקבלים אחריות. זה מראה שהם מעורבים. יש התאמה בין התהליך שעובר עולם התקשורת ובין השינוי בתפקידי הדובר. לדעתי זה לא עניין של גיל".

מה יהיה תפקידך הבא?

"אני מאוד מקווה שאוכל להשתלב ולהשפיע במגזר הציבורי. כרגע עבורי זהו תפקיד מאתגר מאוד ואני מקווה להמשיך ולהשפיע באמצעותו על נושאים משמעותיים".

שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי: "אין ספק שלמרכיב הניסיון ממד חשוב. עם זאת, כמי שהחל כהונתו כראש רשות בהיותי בסוף שנות העשרים לחיי, אני מכיר היטב את היתרונות הטמונים באנשים צעירים. לאור המציאות המשתנה שבה אנו עובדים, מציאות מהירה יותר מבעבר, יש לצעירים יתרון רב. אני מאמין במתן הזדמנות למקצוענים צעירים בשילוב הנהלה מנוסה. דוברת הארגון פועלת לפי מדיניות זו. יחד עם הנהלה מנוסה נוצרה נוסחת עבודה שיוצרת סינרגיה נכונה, שתורמת רבות להשגת היעדים".

לינדה ששון, דוברת מרכז השלטון המקומי

גיל: 30

השכלה: תואר ראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל ומדעי המדינה מאוניברסיטת בן-גוריון, כעת בלימודי תואר שני

מצב משפחתי: רווקה

ברזומה: שירות בחטיבת דובר צה"ל, הקמה של מערך הדוברות של פיקוד העורף ודוברת אגודת הסטודנטים בבן-גוריון

פז"ם בתפקיד: שנתיים

"ראש המועצה יודע שהתקשורת היא כלי עבודה, לא פריבילגיה"

מועצות אזוריות נתפסות בדרך כלל כמשהו מנומנם. כמה עשרות יישובים, רחוקים מהמרכז ובלי עניין ציבורי של ממש. אבל במקרה של המועצה האזורית אשכול אפשר לזרוק את התזה הזאת לפח. יישובי המועצה, הנמצאים הכי קרוב לרצועת עזה, עולים לעתים קרובות לכותרות, לרוב בהקשרים ביטחוניים.

רונית מינקר סוגרת בימים אלה שלוש שנים בתפקיד. היא הגיעה אליו לאחר שעבדה במשרד יח"צ שסיפק שירותים למועצה, ובהמשך הוחלט שתמשיך לעבוד במועצה כדוברת. "ראש המועצה אצלנו יודע שהתקשורת היא כלי עבודה, לא פינוק או פריבילגיה, אלא כלי לקידום תהליכים, ולכן אנחנו מקדישים לזה לא מעט משאבים. יש אצלנו גם חשיבות גדולה לתקשור מידע כלפי פנים וליצירת אמון בין התושבים להנהלת המועצה, כדי שלמשל בשעת חירום יהיה סדר וארגון ולא תחושת אי ודאות".

בזמן עופרת יצוקה הייתם בלב ההתרחשות התקשורתית.

"מבצע עופרת יצוקה היה ללא ספק האתגר הגדול בקריירה שלי. זה היה אינטנסיבי מאוד, והתמודדתי עם מבול של כלי תקשורת, החל מהמקומון שלנו ועד לאל-גז'ירה. הייתי גם מדווחת על נפילות, כולל בלילה, וזה היה באמת אתגר ענק. אחרי המבצע הפקנו לקחים והרחבנו לשעת חירום את מערך הדוברות וההסברה".

ומה חוץ מקסאמים?

"אנחנו מקבלים הרבה חשיפה מההיבט הביטחוני, אבל האמת היא שזה אזור מקסים, והאתגר הוא לגרום לאנשים להבין שיש פה עוד דברים חוץ מקסאמים, כמו למשל פסטיבלים שאנחנו עורכים ואטרקציות נוספות".

חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול: "הברק בעיניים, הנחישות והרצון של צעירים למצות את היכולות שלהם לפעמים שווים יותר מאנשים בעלי ניסיון שכבר עייפים מהמקצוע. כאשר קלטתי את רונית היו לה =התכונות האלה. בכל אירוע ביטחוני או תקשורתי הדוברת מגיעה למקום, לפעמים לפני ראש המועצה, והיא חלק בלתי נפרד מהצוות שמטפל באירוע יחד עם הרווחה, החינוך והביטחון".

רונית מינקר, דוברת מועצה אזורית אשכול

גיל: 31

השכלה: תואר ראשון בתקשורת ממכללת ספיר, תעודת הוראה ולימודי תעודה בייעוץ ארגוני

מצב משפחתי: רווקה

תפקידים קודמים: תקציבאית במשרד יח"צ במשך שנתיים

פז"ם בתפקיד: שלוש שנים

"דוברות פוליטית מצריכה היום הרבה יותר שעות עבודה"

בגיל 31 שני ישראלי כבר עושה את הקפיצה לצעד הבא: אחרי חמש שנים בתפקיד דוברת עיריית טבריה היא נכנסת בימים אלה לאותו התפקיד, אבל הפעם בעיר גדולה יותר - נתניה. "אחרי חמש שנים הרגשתי תחושת מיצוי בטבריה וההצעה לדברר את נתניה הגיעה בתזמון מצוין. זאת עיר בתהליכי פיתוח מואצים, עם שכונות ומיזמי תיירות חדשים, ויש לי כאן נגיעה בהמון תחומים שמתחדשים כל הזמן", מסבירה ישראלי.

את כבר שנים במקצוע, אלו תמורות ראית בתפקיד דובר העירייה?

"דובר היה פעם משהו ברמה של 'נייס טו האב', אבל הוא הפך עם השנים ל'מאסט האב'. ענף התקשורת בפריחה, הדרישות שהיא מציבה בפני הדוברים הן עצומות, ואני חושבת שמדובר כיום במקצוע לכל דבר".

מה היה האתגר הגדול שעמו התמודדת בטבריה?

"מלחמת לבנון השנייה הייתה שיא גדול מאוד בעבודה שלי בעירייה. ניהלתי מערך הסברה לציבור בזמן נפילות טילים והתמודדתי גם עם תקשורת בינלאומית ענפה שבאה לסקר את המלחמה. זה היה שונה מאוד מהעבודה השגרתית של דוברות בעירייה".

איך אפשר להסביר את הגל הצעיר שנכנס לתפקידי דוברות בעיריות?

"אני חושבת שראשי הערים הבינו שהם צריכים דוברים מקצועיים, מעודכנים, שיכולים לא רק לעשות הרבה, אלא גם לתקשר את זה כך שיגיע לכמה שיותר אנשים. הגיל הוא פחות פונקציה, המקצועיות היא שקובעת".

מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית נתניה: "ראש צעיר הוא ראש טוב, המשלים את הראש הלא כל כך צעיר שלי, ובעיקר כשמדובר בראש של צעירה. שני היא דוברת מהסוג שכל ראש עיר יכול לחלום לזכות בו. צעירה, נמרצת, אכפתית ודיפלומטית".

שני ישראלי, דוברת עיריית נתניה

גיל: 31

השכלה: תואר שני בתקשורת מאוניברסיטת בר-אילן

מצב משפחתי: רווקה

ברזומה: דוברת עיריית טבריה, תקציבאית בבר תקשורת ועובדת במערך דוברות חברת חשמל

פז"ם בתפקיד: חודש (חמש שנים בטבריה)