הטבלה כן משקרת

מדוע אין סיכוי שיותר אנשים צפו ב"כוכב נולד" ולא בגמר ליגת האלופות

לא היה כמעט עיתונאי או עורך במדורי המדיה שלא נפל בפח שזימנה הכותרת "'כוכב נולד' גבר על גמר ליגת האלופות". אלא שהאמת כמובן נמצאת במקום אחר.

הנה סקר מקרי בין חברים שצפו בגמר: א' העיתונאי הנחה ערב מיוחד סביב המשחק בפאב שהכיל כ-200 צופים. ט' איש התקשורת צפה יחד עם חברים, פתחו מנגל ובירות ביחד, כ-20 צופים נספרו שם. י' הברוקר נאלץ לחלק את זמנו בין שני אירועים, אחד מטעם מקום העבודה שלו שבו נכחו כ-50 צופים, האחר, ביחד אתי, באירוע של כ-300 צופים שארגנתי אחרי שבני שבר את הרגל ומנע מאיתנו נסיעה לגמר. א' אחר, מתחום יחסי הציבור, עבד במקביל על שני אירועי צפייה על מסך ענק שארגנו לקוחותיו: אחד של כמה עשרות אנשים, אחד של כמה מאות. גם ג', היחיד שצפה בביתו, עשה זאת מפאת המתח, אחרי שהוזמן ללא מעט אירועים, בכולם נכחו כמה עשרות צופים.

כבר במונדיאל של 2010 התברר שלא ניתן למדוד בצורה טובה רייטינג של משדרי ספורט שהופכים לאירועים בפאבים, במסעדות ובהקרנות פרטיות - ובכל זאת לא היה כמעט עורך שלא נפל אתמול (א') בפח היח"צני של זכיינית ערוץ 2 קשת: אני בטוח שאפילו צביקה הדר, אם ישאלו אותו, יודה שאין סיכוי שהוא ניצח את מסי. לא בכושר הזה.

נשיא ותיהני

"PERES.CO.IL", ב', 21:30, ערוץ 1

אחד מהעיסוקים החביבים על אזרחי ישראל בשנים האחרונות הוא התמוגגות משמעון פרס: כמה הוא מקסים, שרמנטי, מקובל בעולם, ובקיצור - נשיאה של מדינת ישראל הוא כמעט אנטיתזה לכל מה שהפכה להיות.

באופן אישי אני לא נוהג לקחת חלק בספורט הלא-אתגרי הזה, לא מפני שאני לא חושב שפועלו של הנשיא אינו ראוי להערכה, אלא שלמרות איחולים לבריאות טובה ושנים ארוכות, הרי שנתקיים בו קצת מהכלל "אחרי מות קדושים אמור", ולצערי זכרוני עוד לא בוגד בי עד כדי כך שאשכח מה נאמר עליו כאן על-ידי קולגות ועל-ידי "אאם" כשהיה עדיין מדינאי בעל השפעה.

זה לא אומר כמובן שאני לא יכול ליהנות מסדרה שמתעדת את שגרת יומו של הנשיא, ואת העובדה שבגילו המתקדם הוא עדיין פעיל ועוסק במגוון של תחומים - מיחסים בינלאומיים ועד לעידוד חקר המוח, זה רק שאני תוהה מה יקרה יום אחד כאשר יבקשו לחקור את המוח הלאומי שלנו ולגלות מדוע שנאו כאן את האיש כשהיה שר וראש ממשלה, ומדוע עטים עליו בחדווה שכזאת עם המעבר לבית הנשיא.