מה עושים כשמקבלים דרישת תשלום לדוחות שהתיישנו?

דרישה לתשלום דוח תנועה נושן ששולם בעבר או שכלל לא ידעתם על קיומו אינה תרחיש מופרך, ועורכי הדין ממליצים לא להתעסק עם הרשויות ■ "גלובס" יצא לבדוק מה בכל זאת אומר החוק

קיבלתם דרישה לשלם עבור דוחות שאתם יודעים שכבר שילמתם עליהם מזמן, אך אין לכם מושג איפה הקבלות? הונחתה עליכם דרישה לשלם דוח ישן נושן? מופרך ככל שזה יישמע, אתם לא לבד. מדובר בתופעה שכיחה למדי, ונראה כי הרשויות נוטות להסתמך על כך שלאזרחים לא תהיה ברירה אלא לשלם את הדוחות, בעיקר לנוכח איומים בעיקולים או קנסות מנופחים, גם אם הרשות לא פעלה לפי החוק בעצמה.

למעשה, למרות שהתיישנות היא עילה לגיטימית לביטול דוחות חניה ולמרות שהחוק קובע פרק זמן מוגדר וברור המבטל את הדוח, הרשויות ומשטרת ישראל אינן מהססות לדרוש חובות על דוחות ישנים הכוללים קנסות מנופחים.

כדי להתגונן, עליכם לדרוש הוכחות כי בוצעו כל הליכי הגבייה, לרבות תכתובות שנשלחו במועד המוגדר, אלא שגם זה לא בהכרח יוציא את הביטול המוצדק אל הפועל. במילים אחרות, אם נדרשתם לשלם עבור קנס ישן, שנסו מותניים ואל תוותרו - העיקשות עלולה להשתלם (ותלויה בהחלטת בית המשפט).

התיישנות דוחות התעבורה נחלקת לשניים: התיישנות העבירה והתיישנות העונש (פסילת רישיון או מאסר). עו"ד עמיקם לויתן מעריך כי ב-50% מהבקשות להישפט בגין עבירות תעבורה עולה טענת ההתיישנות. בכל מקרה, הוא ממליץ לטעון טענה זו כטענה מקדמית כבר בישיבה הראשונה.

בכל אופן, אם חלפו 3 שנים מהפעם האחרונה שנשלחה תכתובת על קנסות (ולא על דרישה להישפט), מדגיש עו"ד לויתן כי אין אפשרות לגבות את התשלום בגין העבירה: "יתרה מכך, גם אם הרשות לגבייה ואכיפה או הרשות המקומית בכל זאת פונות בדרישה לשלם, עקרונית לא צריך אפילו לענות לבקשות אלה, אולם מומלץ לדאוג לביטול רשמי של הדוח".

לדבריו, "הבעיה היא שהרשויות ממשיכות בתהליך שלהן גם עד לעיקול הרכב - וזאת משום שבחסות החוק, לרשויות עומדת האפשרות לעקל רכוש ללא מעורבות של בית המשפט. בית המשפט העליון ביקר בעבר את הרשויות שמנצלות לרעה את כוחן בעניין הזה, אך דבר לא השתנה".

בסיועו של עו"ד לויתן, עונה "גלובס" על כל השאלות שמעסיקות אזרחים שמתמודדים עם דרישות לתשלום דוחות תעבורה ישנים:

1. האם התיישנות העונש זהה עבור כל העבירות?

לא, משך התיישנות העונש נקבע לפי סיווג העבירה:

* התיישנות כעבור 3 שנים: חלה על עבירות המוגדרות "חטא", הכרוכות בעונש כספי מוגדר.

* התיישנות כעבור 10 שנים: חלה על עבירות מסוג "עוון", שהן מרבית העבירות שעונשן איננו קנס (אי-ציות לתמרור, מהירות מופרזת וכדומה), עליהן נקבעה תקופת ההתיישנות של 10 שנים.

* התיישנות כעבור 20 שנה: חלה על העבירה החמורה ביותר והיחידה בתעבורה שמוגדרת עבירות "פשע": תאונת פגע וברח.

2. ממתי נספרת תקופת ההתיישנות?

הודעת קנס ראשונה צריכה להישלח תוך שנה מביצוע העבירה.

במקרים של התיישנות עבירת קנס נכנסת ההתיישנות לתוקף כאשר מיום ביצוע העבירה במשך שנה לא נשלחה בדואר רשום הודעת תשלום הקנס הראשונה. אבל - אם נשלח מכתב רשום ולא נאסף, הרשות "מכוסה" ויכולה להציג אישור שליחת הקנס.

אם ביקשתם להישפט, ומיום הבקשה חלפה שנה שבמהלכה לא התקבלה תכתובת - לא יוגש כתב אישום. אם הוגשה בקשה להחלפת שם החייב (מכוניות ליסינג לדוגמה) עליו נרשמה העבירה, משך ההתיישנות יעלה לשנתיים.

התיישנות העונש תיכנס לתוקף כאשר מרגע שניתן העונש ונשלחה הודעת הקנס - על הרשות לשלוח הודעות (בדואר רשום או באמצעות שליח) לתזכורת אודות החוב בפרקי זמן הקצרים מ-3 שנים. כל תכתובת כזו מתחילה את פרק זמן ההתיישנות מחדש.

התיישנות הדוח אינה טענה לצדקת העונש ולביצוע העבירה. כלומר, מרגע שלא הוגשה טענת נגד במהלך 90 הימים מרגע קבלת הדוח, או מרגע שניתן פסק דין בבית משפט אודותיו, הדוח מוגדר כ"חלוט" (עובדה גמורה), ולכן לעתים במקרה של התיישנות ידרוש בית המשפט במסגרת פשרה שישולם החוב המקורי בלבד.

3. מה דינו של דוח שניתן בעקבות צילום?

ההתיישנות לדוח משטרה שניתן בעקבות מצלמה (מהירות מופרזת, מעבר ברמזור אדום) עומדת על 4 חודשים. הגבלת הזמן מטרתה לאפשר לנהג לשחזר את שאירע באותו יום בכדי שיוכל להביע התנגדות לטענה על העבירה.

4. האם אפשר להימנע מאיסוף דואר רשום?

חובת הוכחת המשלוח על הרשות - האיסוף על הצרכן. על הרשות או המשטרה מוטלת חובת ההוכחה כי נשלחו הודעות הקנס (אישורי דואר רשום). עורכי הדין ממליצים להתעקש על קבלת אישורי משלוח מפורשים ולא להסתפק בקבלת תאריכים ומען אליו נשלחה ההודעה.

הרשויות אינן מחויבות לוודא כי המכתב הגיע ליעדו אלא מסתפקות באישור כי נשלח וכתובת הנכונה ובמועד. יתרה מכך, כפי שמסביר עו"ד לויתן, אי-איסוף דואר רשום אינו מהווה עילה לטענה כי הדוח לא הגיע ליעדו, גם אם מסופקת סיבה לכאורה מוצדקת.

כדוגמה הוא מספר על אדם שעזב את הארץ למשך 6 חודשים ובא עם טענה זו לבית המשפט, כסיבה לכך שלא קיבל התראות על עבירה שביצע - השופט לא קיבל את הטענה וציין כי היה עליו להפקיד מיופה-כוח שיאסוף עבורו מכתבים.

מכאן ששיטת ה"בת-יענה" לא עובדת: אם לא אספתם מכתב רשום במשך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה מהדואר, החוק מתייחס כאילו המכתב נאסף.

5. האם העירייה יכולה להציג תדפיס פנימי כהוכחה?

בית המשפט נדרש גם לסוגיית תקפות פלט ממוחשב של הרשות כהוכחה למשלוח הודעת קנס. בחלק מהתביעות נפסק כי הפלט הפנימי אינו מספק, ובחלקן כן. בדיונים משפטיים בדוחות משטרה, מחויבת האחרונה להציג אישור מסירה בדואר רשום.

במרבית העיריות התחום אינו מוסדר, ולא בכל בית משפט יתקבלו רשומות פנימיות. לדוגמה, בפסיקה נגד עיריית ירושלים שבה קבע השופט טננבוים אברהם התיישנות על 4 דוחות חניה, צוין בפסיקה: "כל הקנסות עוברים לקופת העירייה. מה מסובך כל-כך לבצע את דרישת החוק? כל שמתבקשת העירייה הוא לשלוח דואר רשום ולשמור את אישור משלוח הדואר הרשום בתיק אחת ל-3 שנים. זוהי דרישה חלקית ולטעמי אפילו מוגזמת בסבלנותה כלפי הרשויות. ואפילו בכך לא עמדה העירייה, ואין לה על מה שתלין". (תק 4984/04).

6. האם המדיניות של בתי המשפט אחידה?

פסקי דין רבים נפסקו בנושא התיישנות, ואין בהם אחידות. במרבית המקרים נערכות הערכאות בבית משפט לתביעות קטנות, וההכרעה נתונה לפרשנות השופט.

לא תמיד מגלה בית המשפט סובלנות כלפי האזרח: תביעתו של עו"ד אסף שילה, שתבע את עיריית נתניה כי במשך שנים שלחה תכתובת על קנס לכתובת לא מעודכנת, נדחתה משום שהשופטת הסתפקה בכך שלעירייה אישורי המשלוח.

יתרה מכך, השופטת עצמה תמכה בטענת העירייה כי נסמכה על הכתובת שהייתה מעודכנת במשרד התחבורה ולא על הכתובת שעדכן האזרח במשרד הפנים. (תל"פ 08-1064).

עוד 4 דוגמאות למלחמת ההתשה הכרוכה בהוכחת התיישנות דוחות

* חיפה: 600 שקל כעבור 5 שנים

בדצמבר 2009 קיבל תושב חיפה לראשונה דוח חניה עירוני משנת 2004. הסכום שנדרש לשלם הוא 590 שקל, כשבמקור עמד הקנס על 100 שקל. התושב מיהר לשגר מכתב לעירייה בדרישה להתיישנות, ובתגובה לטענתו הוצא צו עיקול על חשבון הבנק שלו. גם היום, לאחר שורה של מכתבים ודיונים, אין מוצא, והתיק עומד ותלוי אצל נציב תלונות הציבור.

* בת-ים: העירייה לא סיפקה הוכחות

תושב בת-ים נמצא בעיצומו של מהלך מסורבל מול העירייה ו"שוהר שירותי חניה", המבצעים את גביית החובות עבור העירייה: לאחר שפנה מספר פעמים לשני הגופים בדרישה לקבל הוכחה על משלוח צילומי הדוח והוכחת משלוח דרישות לחוב שנחת עליו אחרי 6 שנים ממועד ביצוע העבירה, נתקל באוזניים ערלות. לבקשתו קיבל מכתב מאיים שעליו לפרוע חובו מיד. הוכחה על משלוח הקנסות בדואר רשום כנדרש לא צורפה, ובמענה רק צוין כי הקנסות נשלחו לפני הכתובת שעדכן התושב במשרד הפנים. נכון להיום, הדרישה לתשלום נפסקה.

* הרצליה: העירייה נדרשה לפצות את התושב

בדצמבר 2010 פסק בית משפט השלום בתל-אביב כי עיריית הרצליה ועורכי דינה יפצו תושב, לאחר שדוח תנועה על עבירה שבוצעה ב-1997 התיישן, ולמרות זאת נמשכו תהליכי הגבייה מטעם העירייה ועורכי דינה עד עיקול רכוש ועיקול חשבונות הבנק - מה שגרם לו נזק תדמיתי כמנכ"ל חברה מסחרית. הנתבעים טענו כי שלחו מכתבי דרישה, אלא שלפי תמצית הרישום של התובע - התכתובת נשלחה לכתובות לא מעודכנות. השופטת קבעה כי עקב התיישנות שנכנסה לתוקף 3 שנים ממועד ביצוע העבירה, הקנס בטל. בפסק הדין מדגישה השופטת סוגיה חשובה לפיה מספיק לעדכן כתובת במשרד הפנים, ואין חובה להודיע על שינוי כתובת גם למשרד הרישוי. הפיצוי שנקבע הוא 50,000 שקל (מעיריית הרצליה ובאי-כוחה) ו-20,000 שקל החזר הוצאות משפט (09-161625).

* פתח-תקווה: הרכב עוקל בטעות

רק כאשר ניסתה ל' למכור את מכוניתה, היא גילתה במעמד החלפת הבעלות בדואר כי הרכב מעוקל בשל חוב. למי ועל מה - לא היה מפורט וכאן החל מסע החיפושים. ל' פנתה למשרד הרישוי, שם הוסבר כי רק פרטים יימסרו לה בעמדות השירות. בשלב הבא היא מגלה כי המעקלת היא עיריית פתח-תקווה עבור דוח חניה מ-2007 שהועבר בינתיים לטיפול עורכי דין. ל' מקבלת את פרטיהם ויוצרת עמם קשר. משום שלא זכרה דוח כזה ביקשה לקבל העתק ממנו ואישורים לתכתובת למענה המעודכן. אחרי ש"רדפה" טלפונית אחר משרד עורכי הדין, קיבלה הודעה כי מדובר בטעות וכי הדוח האמור שולם על-ידה מזמן. אילו היא הייתה משלמת מיידית בעקבות דרישת התשלום כדי להסיר את העיקול המביך על מכוניתה - סביר להניח כי היה נוצר כפל תשלום על אותו דוח, שספק אם היה מתגלה אי-פעם.

איך מתישות הרשויות את האזרח, ולמה דוברת רשות האכיפה מתעצבנת כשפונים אליה?

גביית חובות עבור משטרת ישראל מגיעה לרשות האכיפה והגבייה בשלב שבו עוברים למדרגת העיקולים. אחד הסיפורים שהגיעו למערכת "גלובס" הוא של אישה שלפני כחצי שנה קיבלה לביתה מכתב דרישה לשלם ריבית פיגורים על דוחות שניתנו בשנים 2001-2003 ושולמו מזמן, אך לא היו בידיה קבלות על התשלום מכיוון שעברו שנים רבות כל כך.

לאחר נסיונות כושלים לפנות טלפונית לרשות לאכיפה, שלחה מספר מכתבים במייל והסבירה כי אין בידיה קבלות, וכי על-פי ייעוץ משפטי שקיבלה אין צורך לשמור קבלות מעל ל-3 שנים. על אלה היא לא קיבלה מענה, רק מכתבים נוספים בדואר עם דרישה לתשלום, עד שלבסוף גם הגיע צו לעיקול מכוניתה.

לדבריה, כשהיא התקשרה שוב למוקד, פקידה שענתה לה הסבירה לה שהיא לא מתפלאת שלא חזרו אליה, כי "זאת השיטה".

על-פי דוברת הרשות לאכיפה, אין חובה בחוק לחזור למתלוננים ששולחים מייל, שאפשרות הפניה באמצעותו נועדה להגביר את הנגישות לקהל. אך מה מועילה הנגישות אם לא עונים על המייל?

בכלל, כשפנינו לדוברת, עוד לפני שבדקה את המקרה, היא פסקה שזה נשמע לה "מצוץ מהאצבע". לאחר שבדקה חזרה באגרסיביות על כך ש"כל העניין לא נראה לה" ושהעיתונאית שפנתה אליה "מעצבנת אותה".

הרשות סיפקה תגובה שהשתרעה על פני 4 עמודים, אך לא הציגה ראיות (דואר רשום או תיעוד מייל) לכך שמכתבי התראה אכן נשלחו אחת ל-3 שנים.

סופו של הסיפור? לאחר התייעצות עם עורך דין שאישר את צדקתה אולם הציע למתלוננת לא לפנות לערכאה המשפטית, היא החליטה "להיכנע" ולשלם את הקנס "כדי לחסוך מעצמי את התהליך". כמה אזרחים מתייאשים ו"נכנעים"? כנראה שיותר מדי.

תגובת המרכז לגביית קנסות: "על שם המתלוננת רשומים במרכז לגביית קנסות 3 תיקים שהתקבלו ממשטרת ישראל בסכום מצטבר של 4,158 שקל בגין 3 קנסות תעבורה שבוצעו ב-2001-2003. הקנסות לא שולמו במועדם. המרכז שלח הודעה ראשונה ב-2004 לפי כתובת שהתקבלה מהמשטרה. דרישה נוספת שנשלחה לאותה כתובת חזרה. ב-2010 אותרה כתובתה, ודרישה לתשלום נשלחה באמצעות שליח. יודגש כי המרכז לגביית קנסות, בשונה מרשויות שלטוניות אחרות הפועלות על-פי פקודת מסים גבייה, פועל נגד חייבים רק לאחר מסירת הדרישה כדין. היות והחובות עדיין לא שולמו בפברואר 2011 נאלץ המרכז להטיל עיקול על רכבה. הודעה על העיקול נשלחה מלפנים משורת הדין. אם לחייבת טענה על התיישנות, פתוחה בפניה הדרך לפנות לערכאה המשפטית".

צרו איתנו קשר *5988