לא רודפים אחר שכר-הטרחה: "גלובס" מציג 3 עורכי דין "חברתיים"

יובל אלבשן, גלעד ברנע ודנה פוגץ' הם רובין-הודים מודרניים, שהחליפו את החץ וקשת בתיק מסמכים ובנשק משפטי טעון, כדי להילחם את מלחמתם של אלה שמתקשים לעשות זאת

עריכת דין היא כוח. להשפיע, ליצור הידברות, לנצח, להתפשר, לשנות - והאפשרויות עוד רבות. ארגז הכלים של עורכי הדין עמוס ביכולות, בקשרים ובכישורים, שבאמצעותם ניתן להשיג צדק, שוויון, חירות, זכויות יסוד משמעותיות וגם - ממון.

ומה עושים עורכי הדין עם הכוח והכלים האלה? כמו שאר האינדיבידואלים בחברה, יש כאלה שעושים לביתם - ויש כאלה שעושים גם לבתיהם של אחרים. בסקר שערכה לשכת עורכי הדין ופורסם ב"גלובס", 6 מכל 10 עורכי דין הצהירו כי בשנתיים האחרונות טיפלו לפחות בלקוח אחד בהתנדבות.

עורכי דין רבים מתנדבים ומשקיעים ממרצם, מכישוריהם, מזמנם ומכספם כדי לסייע לחלשים מהם. חלקם באמצעות ייצוג בהליכים משפטיים פרו-בונו, אחרים בגיוס תרומות, בעמותת "שיעור אחר" שבמסגרתה הם מרצים לתלמידים בבתי-ספר, בארגון משולחן לשולחן ("לקט ישראל") האוסף ומחלק מזון לנזקקים, באיל"ן ובמטרות התנדבותיות מגוונות.

במשרדי עורכי דין רבים תרומה לקהילה היא חלק מהדנ"א של המשרד, וכך גם במחלקות משפטיות בחברות שונות ובבנקים, בהם בנק לאומי, שעורכי הדין במחלקה המשפטית שלו מתנדבים במהלך השנה במסגרת "שיעור אחר" ומחלקים חבילות אוכל לנזקקים בחגים.

לצד אלה, יש עורכי דין שהפכו את ההתנדבות, הסיוע לזולת, התרומה לחברה והאכפתיות מהקהילה שבה הם חיים - לעבודה שלהם. חלקם ויתרו על חלום ההתעשרות מהמקצוע; אחדים מקדישים את חייהם למאבקים בגופים גדולים, או חושפים שחיתויות; ואחרים מסייעים ל"אזרחים הקטנים" ב"דרמות הקטנות" של חייהם, בין אם מדובר בהתמודדות עם מערכת המשפט או בקריאת מכתב התראה בגין חוב לעירייה. המשותף לכולם הוא שהם אינם נלחמים את מלחמת הקיום שלהם, אלא נלחמים עבור ולטובת אחרים.

הם הרובינהודים המודרניים, שהחליפו את החץ וקשת בתיק מסמכים, בשפה מצוחצחת ובנשק משפטי טעון, כדי להילחם את מלחמתם של אלה שמתקשים לעשות זאת.

"גלובס" מציג 3 עורכי הדין שעריכת דין עבורם אינה רק מקצוע, אלא גם שליחות. לקרוא וללמוד.

עו"ד יובל אלבשן: "כילד בן 12 לא יכולתי לעזור לאבי, אז היום אני עוזר לאחרים"

* הבחירה בעריכת דין חברתית:

"לא הייתה לי ברירה. להשתמש בפועל 'בחירה' בהקשר שלי זה לא נכון, כי בהרבה מאוד מובנים הבחירה הזו נכפתה עליי. גם בגלל המקום שבו חייתי (אלבשן גדל בבת-ים, בשכונה צמודה לג'סי כהן בחולון, א' ל"ו וח' מ') וגם בחווייתי האישית, כאשר אבי כילה את שנותיו האחרונות במאבק נגד שחיתות במקום עבודתו, כשכל המערכות לא סייעו לו אלא רמסו את מה שנשאר מהכבוד שלו.

"אבי נפטר צעיר מהתקף-לב, בן 44 בלבד, כשהייתי בן 12. החוויה המכוננת הראשונה של חיי הייתה לחיות בבית עם אבא שנאבק. שנותיו האחרונות הוקדשו למלחמה בשחיתות במקום עבודתו, ובמקום לקבל סיוע ממערכות החוק הוא קיבל סטירות, ולא רק שלא עזרו לו להילחם בשחיתות, אלא שהגנו על אלה שעשו אותה. גדלתי כילד בתחושה של חוסר צדק שהיה מהול בחוסר אונים נורא. לאבי נעשה עוול, והוא חסר אונים לחלוטין להילחם בו.

"השילוב הזה של חוסר אונים עם תחושת חוסר צדק, שלטעמי הביא למות אבי, הביא אותי לרכוש כלים שיאפשרו לי להילחם בחוסר הצדק שהמערכת מייצרת ולסייע לאנשים להתגבר על תחושות חוסר האונים. הבחירה בעריכת דין היא תיקון של משהו שהילד בן ה-12 לא יכול היה לעשות. בזמני לא יכולתי לעזור לאבי. היום אני עוזר לאחרים, בין השאר כדי לפצות על זה.

"בשנים האחרונות אני חוזר ובוחר במקצוע הזה כל הזמן, כי הבנתי שהכוח היחיד לעזור לאנשים במצוקה והכוח היחיד לחולל שינוי חברתי מצוי בשדה המשפטי. אז אין לי ברירה, אלא לפעול מהשדה הזה ולהשתמש בארגז הזה כדי לנסות לקדם את הערכים שאני מאמין בהם".

* העבודה החברתית שלי:

"ביום-יום אני מנהל את מרכזי הזכויות שלנו בעמותת 'ידיד' המספקות סיוע משפטי עד לייצוג בתחומי הזכויות החברתיות, אבל בעיקר בתחומי החובות, הוצאה לפועל, משכנתאות, ביטוח לאומי ועוד זירות שבהן מתמודדים אנשים עם קושי קיומי אמיתי.

"אני מעדיף לא לייצר תקדימים, אלא בעיקר לסייע לאנשים. אם אני צריך לבחור בין להשקיע מאות שעות להשגת תקדים בבית המשפט העליון או לעזור באותן שעות לעשרות אנשים למחוק חוב או להתמודד עם חיוב משכנתא, אעדיף לעזור לאנשים.

"בנוסף אני מלמד בפקולטות למשפטים באוניברסיטה העברית ובמכללת רמת-גן, שם אני מנסה לחנך גם את הדור הבא של המשפטנים בגישה שלי, שעורכי דין הם לא רק נותני שירות, אלא יש להם גם אחריות חברתית. אני מסביר להם שהמקצוע הוא לא רק כלי לעשיית כסף, אלא כלי חברתי שמי שזכה בו יש לו גם הרבה אחריות".

* תפקיד עורך הדין בחברה:

"עורך דין הוא לא אינסטלטור של המשפט. תפקידו הוא לא לשחרר סתימות בצנרת של הלקוח מבחינה משפטית, והוא גם לא שיפוצניק שתפקידו לטייח קירות ולהציג דברים שונים מהמציאות. תפקידו, בין השאר, הוא גם להיות נציג של הרעיון הגדול הזה שנקרא 'שלטון החוק', שבתוכו כלולים גם השאיפה לצדק וגם השמירה על כבוד האדם. מתוך זה עורך דין חייב לקיים את האחריות החברתית שלו, לא רק כשהוא מנסה להתהדר בנוצות, אלא כל הזמן.

"אחד הדברים הנלעגים בעיניי זה כשאני רואה עורכי דין שמדי פעם מעורבים חברתית או פה נותנים איזה רבע ייעוץ פרו-בונו, ולכאורה הם כאילו מילאו את תפקידם החברתי כעורכי דין בחברה, אבל ביום-יום במשרד הם עושים הכול כדי לרמוס את הזכויות החברתיות של הצדדים החלשים. יש לנו אחריות חברתית".

* המחיר שאני משלם:

"בהשוואה לאנשים שבאים בשערי מרכזי הזכויות של עמותת 'ידיד', אין לי זכות להתלונן. בהשוואה לקולגות שלי שסיימו אתי את הלימודים, ואפילו בהשוואה לסטודנטים שלי שסיימו לפני 10 שנים את לימודיהם, אני נמצא הרבה-הרבה מאחוריהם. הם מתגוררים בבתים מרווחים ומרוויחים משכורות יפות, ואני הצלחתי לרכוש דירת 3 חדרים, בלי מרפסת וגינה וללא חדר עבודה. את הספרים שלי אני כותב על השולחן בסלון, ואני משלים הכנסה על-ידי הרצאות בפקולטות למשפטים. אבל בסופו של יום המחיר הזה לא כל-כך כבד בעיניי. התמורה של העבודה החברתית שווה את העובדה שאין לי מרחבי דשא או חדר עבודה או 17 חדרים לאו-פר ולעובדים שאיני יכול להעסיק".

* הערך המוסף:

"כשאני הולך לישון בלילה אני בדרך-כלל שלם עם עצמי. אני יכול להיות מודאג מדברים של יום-יום, מההתמודדויות ומהניהול, אבל בדרך-כלל אני מרגיש טוב עם עצמי ועם מה שאני עושה. כשאני בוחן את עצמי עם השאלה 'אם מחר הכול ייגמר, האם אתה מרגיש שעשית מה שנכון, מה שצריך לעשות?' התשובה שלי היא 'כן'. זו עבודה נפלאה, ויש בה סיפוק מיידי.

"מעבר לכך, יש לעבודה הזאת גם יתרונות מעשיים. היא מאפשרת לי להיות אבא במשרה מלאה לשני ילדיי, להיות בן-זוג שוויוני לאשתי ולחיות את החיים לא רק בתיאוריה אלא כמו שבאמת צריך לחיות. אני מרגיש שאני מעביר מסר וחינוך נכון וערכי לילדים, שזה קריטי.

"כשאני מביט בילדיי אני מאושר ממה שאני מעניק להם מבחינה ערכית, ואני רוצה לקוות שכשהם מסתכלים עליי הם רואים מודל שמרשה לעצמו לחיות על-פי ערכים ולא רק על-פי הנורמות של מרדף אחר הכסף וכדומה.

"ואולי הדבר החשוב ביותר שאני מקבל מעבודתי כעורך דין חברתי היא האפשרות לרפא את הפצע הגדול של ילדותי. כילד בן 12 לא הצלחתי להושיט יד לאבי ולעזור לו. ראיתי את מצוקתו, אבל לא יכולתי להושיע. כשאני עוזר לאחרים למזער את חוסר האונים שלהם, אני מתקן מעט את המחדל ההוא של אותו ילד בן 12, והאפשרות לרפא את הפצע הזה היא תגמול גדול מדי למי שכל חייו יהיה יתום בן 12".

עו"ד יובל אלבשן

גיל: 42

מגורים: מתגורר בירושלים

סטטוס: נשוי למיכל (פרקליטה בכירה בפרקליטות המדינה) ואב לשניים

תפקיד: עורך דין ופעיל חברתי המכהן גם כמנהל רשת מרכזי הזכויות של עמותת "ידיד", שהיה ממייסדיה בשנת 1997

סוג פעילות חברתית: הענקת סיוע משפטי לשכבות חלשות; הגשת סיוע פרטני בהתמודדות עם מצוקות יום-יומיות מול מערכות ובחיים, וכן ניהול מאבקים ציבוריים ומשפטיים לשינוי מדיניות

עו"ד גלעד ברנע: "לשנות את העולם"

* הבחירה בעריכת דין חברתית:

"חלק ניכר של הבחירה בעיסוק הזה הוטמע בי כבר בחינוך בבית על-ידי אבי, שהיה ממקימי חברת בזק, ואמי שעבדה כאחות בהדסה. כבר כנער הפריעו לי עוולות חברתיות ואי-צדק חברתי, ונלחמתי על מה שהאמנתי בו. בכיתה י'-י"א, כתלמיד בבית-הספר ליד האוניברסיטה בירושלים, נאבקתי ביחד עם חבריי נגד המורים וההנהלה, שרצו להכריח אותנו לצאת לטיול שנתי שאליו לא התחשק לנו לצאת. למרות הלחצים של בית-הספר לא ויתרנו על עקרון הבחירה החופשית, ולא יצאנו לטיול.

"כאדם מבוגר, ההחלטה להיות עורך דין חברתי לא התקבלה ביום אחד, והיה בה גם סוג מסוים של מקריות. שתי סיבות עיקריות הובילו אותי לעיסוק הזה. הראשונה, שב-96' התחלתי לעבוד כסנגור קהילתי בשכונת קטמונים בירושלים. זו הייתה עבודת שטח שהגעתי אליה דרך מודעה בעיתון והפכה לפרק משמעותי בחיי, שגרם לי להיכנס ולהתעמק בתחום. בנוסף, ב-98' ואף שעד אז לא הייתי חבר באף מפלגה, התחברתי לחבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר מטעם מרצ, אורנן יקותיאלי, שניהל מאבקים רבים בעיר, בעיקר נגד כפייה דתית. כשיקותיאלי נפטר נכנסתי אוטומטית למועצה והמשכתי במאבקים".

* העבודה החברתית שלי:

"הייתי שותף פעיל ומשמעותי בקידומם, קבלתם וניסוחם של דברי חקיקה, לרבות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי מ-1998. כמו כן, הכנתי הצעות חוק במגוון תחומים, ביניהם הצעת החוק לקידום שלטון החוק והמנהל התקין ולמלחמה בשחיתות, עם ד"ר ירון זליכה; והצעת חוק כוללת לשיקום נפגעי סמים ואלכוהול - לשיקומם ולשילובם בקהילה, ולהכרה בזכויותיהם. בתחום החוקתי והמנהלי הייתי שותף לפסקי דין חשובים, ביניהם פסק דין שקיבל את ערעור 'הבית הפתוח' לגאווה ולסובלנות בנושא תמיכות מעיריית ירושלים, וחייב את העירייה לתת תמיכה לבית הפתוח כמרכז הקהילתי של הקהילה הגאה.

"גולת הכותרת היא בג"ץ בתי-הסוהר - קבלת העתירה החוקתית נגד הפרטת בתי-הסוהר. בתיק זה הובלתי בהצלחה את הצוות המייצג את העותרים - בית המשפט קיבל את העתירה וביטל את החוק שהוסיף את התיקון לפקודת בתי-הסוהר. בפסק הדין נקבעו קביעות עקרוניות לגבי היקף ההגנה החוקתית על כבוד האדם והחירות האישית".

* תפקיד עורך הדין בחברה:

"לעורכי דין יש תפקיד מאוד חשוב. מעבר לשירות המשפטי הישיר שצריך להינתן ברמה גבוהה ובצורה אתית יש להם אחריות מיוחדת לדאוג לחברה ככלל ולא רק לעצמם וללקוחותיהם. המקצוע המשפטי נותן כלים שאפשר לעשות איתם דברים נפלאים. זה מקצוע מדהים כי מספיק לשבת בבית עם מחשב נייד כדי לשנות העולם - בתנאי שאתה מספיק נחוש ועם יכולות מתאימות.

"למדתי רפואה 3 שנים וויתרתי על המקצוע בגלל ההבנה שהמערכת הרפואית היא היררכית ונוקשה, והכישורים שלך לא מאפשרים לך לממש את עצמך. כעורך דין, היכולת שלי להשפיע בזכות היכולות האישיות שלי היא פנטסטית".

* המחיר שאני משלם:

"עשיתי את החלטותיי בשלב מוקדם, ותמיד ידעתי שמטרותיי בחיים אינן כסף וכוח. היו לי הרבה הזדמנויות להשיג את הדברים הללו, והחלטתי במודע לוותר עליהם.

"מבחינה כלכלית, זה לא פשוט. קשה לשרוד רק באמצעות עריכת דין חברתית, וכדי לעשות כן אני לוקח תיקים מעטים בעלי אופי עסקי-כלכלי, ש'מסבסדים' לי את התיקים המשמעותיים ומאפשרים לי לעשות את מה שאני באמת אוהב".

* הערך המוסף:

"יש לי תחושה גדולה של סיפוק ושאני עושה משהו בעל ערך ותוכן. אני לא אומר את זה כמליצה ולא מדבר דווקא על התיקים הגדולים והמפורסמים. לאחרונה היה לי, למשל, מקרה של נכה שלא קיבל מרכיב מסוים בקצבה מביטוח לאומי ולאחר מאבק השגתי לו אותה, וזו הייתה תחושה מאוד-מאוד טובה".

עו"ד גלעד ברנע

גיל: 46

מגורים: שכונת אבו-תור, ירושלים

סטטוס: נשוי למרינה ואב לשניים

תפקיד: עורך דין עצמאי המתמחה במשפט חוקתי ומינהלי

סוג פעילות חברתית: במסגרת עבודתו כעורך דין הוביל ברנע שורת מאבקים חברתיים וציבוריים בנושא זכויות אדם וזכויות חברתיות

ד"ר דנה פוגץ': "הפעילות החברתית היא ב-DNA שלי"

* הבחירה בעריכת דין חברתית:

"הפעילות החברתית היא ממש ב-DNA שלי. כבר בהיותי ילדה דאגתי לילדים החלשים בכיתה וניסיתי לעזור להם. הוריי דחפו אותי ללימודים, וב-1996, כשהייתי שקועה בקריירה אקדמית ועסקתי בכתיבה על זכויות נפגעים, פנתה אליי משפחת הירש, שבנה תומר, מדריך בפנימיית עולים חדשים, נרצח על-ידי שניים מחניכיו, כדי שאעזור להם במאבק נגד מתן אזרחות לרוצחי בנם. הם הגיעו אליי במקרה דרך סטודנטית שהכירה אותי ואת נושאי כתיבתי. לאחר שחוויתי את הקשיים שבהם נתקלה המשפחה מול הרשויות, התגבש הרעיון להקים את מרכז 'נגה' לייצוג נפגעי עבירה, ביחד עם עו"ד דקלה טוטיאן ובחסות הקריה האקדמית אונו".

* העבודה החברתית שלי:

"מרכז נגה, שאני עומדת בראשו, פועל למען נפגעי עבירות אלימות, כמו משפחות של נרצחים והרוגים ונפגעי עבירות מין חמורות, ומייצג אותם לאורך ההליכים המשפטיים בעניינם, בתחום הפלילי והאזרחי.

"המרכז מטפל ללא תמורה במאות נפגעי עבירות אלימות ומין חמורות. אנחנו עוסקים בכל התחומים של קידום זכויות נפגעים וגם בקידום הצעות חוק בנושא בכנסת, גם בקידום המחקר האקדמי בתחום, ובייצוג נפגעי עבירות חמורות בהליכים המשפטיים.

"יש לנו כבר הישגים משמעותיים. אחד מהם הוא שינוי ה'שיח' בנושא זכויות נפגעים בישראל. בעבר לא התייחסו אל נפגעי עבירה בבתי המשפט ובמקומות אחרים, כי הם לא היו צד להליך המשפטי. היום המצב שונה. בנוסף, המדינה לקחה על עצמה את הסיוע למשפחות נרצחים והרוגים, וזה הרבה בזכותנו.

"יש לנו גם הרבה תקדימים בבית המשפט העליון. לפני שבועיים, למשל, קיבלנו אפוטרופסות על ילדה רק לצורך מיצוי זכויותיה כנפגעת עבירה. אנחנו נעשה בשמה החלטות, כי הוריה מוגבלים. לפני שבוע חנכנו בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה את 'מוקד נגה' הראשון. זוהי עמדת סיוע ראשונה בארץ של נפגעי העבירות שיכולים לקבל סיוע ראשוני לבעיותיהם. מבחינתי זו הגשמת חזון".

* תפקיד עורך הדין בחברה:

"אני רואה את עריכת הדין כמקצוע שיש בו הרבה אפשרויות לעשייה חברתית. לעורכי דין יש כוח, וחשוב שינצלו אותו לחיוב. יש בישראל אנשים רבים שמודרים מהשיח הציבורי, הם מופלים לרעה, והציבור והרשויות לא רואים אותם. אני רואה מה קורה כשהם מתייצבים מול גורמי החוק כשלצדם עורך דין - כל התמונה משתנה, ופתאום מתייחסים אליהם ורואים אותם".

* המחיר שאני משלמת:

"מבחינה כספית אני מסתדרת. אף פעם לא חלמתי למצוא עבודה בשביל להתעשר, ומעולם לא רציתי להיות עורכת דין מסחרית סובלת, ולהתנחם בשכר. זה לא היה הכיוון שלי. המחיר האמיתי הוא שהעבודה שואבת אותי כל הזמן, ש'אין לי חיים'".

* הערך המוסף:

"יש לי סיפוק רב מכך שאני עוסקת במה שמעניין אותי, ולצד זה עוזרת לאנשים".

ד"ר דנה פוגץ'

גיל: 46

מגורים: שכונת נווה-צדק בתל-אביב

סטטוס: חיה עם בן-זוג

תפקיד: מרצה בכירה בקריה האקדמית אונו, יו"רית ומנכ"לית משותפת של מרכז נגה למען נפגעי עבירה

סוג פעילות חברתית: קידום זכויות נפגעי עבירה בכל ההיבטים

‎תוכנית "שכר מצווה": פעילות הפרו-בונו נותנת לעורכי הדין תחושת התעלות"

‎הפעילות של עורכי הדין למען הנכשלים והמקופחים בחברה הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות גם בקרב אלה שפעילותם נעשית מעבר לשעות העבודה הרגילות ובהתנדבות.

אחד הכלים המשמעותיים שניתנו לעורכי הדין כדי לעשות כן הוא פרויקט "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין, שהוקם בשנת 2002 במטרה להרחיב את הנגישות למערכת המשפטית, ולהגן גם על זכותם של חסרי אמצעים לשכירת שירותים משפטיים.

התוכנית צברה מאז תאוצה רבה, וכיום מתנדבים במסגרתה יותר מ-2,600 עורכי דין. בין השאר הם עוסקים במתן סיוע משפטי ב-50 מרכזי זכויות שהוקמו בארץ, באמצעות ייצוג בהליכים משפטיים פרו-בונו, ובאמצעות גיוס תרומות וסיוע מגוון לנזקקים.

התוכנית מפעילה גם "קו חם", שפועל 9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, ונותן מענה ב-5 שפות. השנה נרשמה עלייה של יותר מ-40% בפניות למרכזי הסיוע של "שכר מצווה" לעומת שנת 2010.

לקראת כנס לשכת עורכי הדין ה-11, שהתקיים בשבוע שעבר, פרסמה הלשכה את דירוג פעילות הפרו-בונו של משרדי עורכי הדין בישראל, שביצעה חברת דן אנד ברדסטריט.

על-פי הדירוג, בראש רשימת המשרדים העוסקים בפעילות התנדבותית למען החברה, ומונים מעל 50 עורכי דין, ניצבים משרד גולדפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר; משרד גורניצקי; יגאל ארנון; מ. פירון; מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין; ושבולת.

בין המשרדים הבינוניים שבולטים בתחום הפרו-בונו נמצאים פרופ' יובל לוי; רחל בן-ארי אדם פיש; אורנה לין, ועוד.

לדברי עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, המשרד גאה מאוד על טיפוליו בתיקי הפרו-בונו. בראש הפעילים בתחום זה במשרד עומד עו"ד אלי כהן. "אנחנו עוסקים הרבה בפעילות בבתי-ספר, מזמינים תלמידים למשרד, עוסקים בחינוך לערכים ולאזרחות טובה, ובממשק שבין משפט וחינוך. פעילות הפרו-בונו המועצמת במשרד נותנת תחושת התעלות לעורכי הדין שעוסקים בכך".

דירוג המשרדים המובילים בפעילות הפרו בונו
 דירוג המשרדים המובילים בפעילות הפרו בונו

צרו איתנו קשר *5988