הנעליים הגדולות של פישר

למרות הכבוד שנקבל אם פישר יעבור לקרן המטבע, בסופו של דבר לנו עדיף שהוא יישאר

בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף. כך לפחות אומר הפתגם הידוע ולמרות שפתגמים בדרך כלל נותנים תמונה טובה של המציאות הרי שכולנו יכולים לחשוב על כמה מקרים שבהם הפתגם הזה לא תופס.

אני מניחה שרובנו נסכים שיצחק רבין היה כזה. חלקנו בוודאי יוסיפו את סטיב ג'ובס, יבדל לחיים ארוכים, לרשימה המכובדת ואני מניחה שכולנו נעדיף שלא לגלות עד כמה גדולות נעליו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אבל יש סיכוי שעד סוף הקיץ נגלה.

הכותרות בעיתונים מבשרות לנו שפישר החליט להתמודד על תפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. הוא מצוטט כאומר "נקרתה בדרכי הזדמנות יוצאת דופן ולא מתוכננת, ואולי אף בלתי חוזרת, להתמודד על ראשות קרן המטבע הבינלאומית, ולאחר התלבטויות רבות החלטתי שברצוני למצות זאת, על אף שמדובר בתהליך מורכב ולמרות החסמים האפשריים".

אחד הסממנים של מנהל ממש טוב הוא שהוא בונה יורש או משאיר מערכות שיעבדו תקופה ממושכת מכוח האינרציה גם אם האדמה תבלע אותו. האם זה המצב בבנק ישראל? אין ספק שיש כיום בבנק רובד ניהולי ותיק ומוכשר המכיר ויודע את עבודתו היטב אבל קשה להצביע על יורש על אף שבמצב הכללי כיום נראה שנדרש יורש.

יש לנו שתי "בעיות" עם סטנלי פישר: האחת, שהיה לנו הרבה מזל ורצף של נגידים מימיו של ברונו ועד היום שנתנו מענה טוב לצרכי המשק. פישר מהווה, אולי, איזשהו שיא לרצף הן בגלל הרקע והמקום ממנו הוא בא והן בגלל המבחנים עימם הוא נאלץ, והצליח, להתמודד בהצלחה יתרה. הבעיה השנייה היא בעיית השם והתדמית. חלק מהיכולת להוביל את השווקים ליעד רצוי נובע מאמון הציבור בחוזקו של הבנק המרכזי וברצינותו. הרקע של פישר איפשר לו מיומו הראשון בתפקיד לרכוש את אמון השווקים.

תחשבו כמה מורכבת עבודת הנגיד כשהוא נדרש לאזן בין צמיחה לאינפלציה, בין הריבית לשער חליפין, וזאת כשחלק ניכר מהכוחות והזרמים מיובאים ואינם ניתנים לשליטה.

האינפלציה, שהיא ברובה מיובאת ונובעת ממחירי הסחורות והדלק הגואים, שערי חליפין המושפעים גם הם בעיקר ממלחמת המטבעות הגלובלית אבל משפיעים על היצואנים מחד והצריכה הפרטית מאידך ועל צמיחת המשק כפועל יוצא של שניהם. ואל לנו לשכוח שבתוך כל זה, תוך כדי הניווט בין מגוון האינטרסים השונים, הוא חייב לשמור הן על אמון הציבור הישראלי והן על אמון המשקיעים הזרים.

בשנים האחרונות, במבחן התוצאה, האיזון היה טוב. המשק הישראלי נהנה מצמיחה מהירה כבר למעלה מעשור ויש לנו לא מעט סיבות להמשיך להיות אופטימיים כי יש לנו לא מעט נכסים העשויים להמשיך את המגמה עשור נוסף: תגליות הגז וההשקעה האדירה בתשתית הנדרשת לשימוש בממצאים, הגדלת מעגל המשתתפים בתעסוקה התורמת להפחתת תשלומי ההעברה ולגידול בצריכה הפרטית במשק, המשך התפתחות והרחבת מעגל התעשיות עתירות הידע ממחשבים ותקשורת לביומד וקלינטק, התפתחות שוק הנדל"ן והרחבת הבנייה למגורים שמהווה בדרך כלל מנוף כלכלי חשוב למגוון תעשיות לווין כמו מלט, ריצוף, אינסטלציה, ריהוט וכו'.

לכאורה בנק ישראל אינו מעורב באף אחד מהתהליכים שנמנו, ובפועל הוא מעורב בכולם. לא שצריך להיסחף - לא הכול מונח על כתפי בנק ישראל ובוודאי שלא רק על כתפי הנגיד. מלחמה או שלום, מפולת נוספת בארה"ב או אירופה, התפתחויות דרמטיות בסין הן ללא ספק בעלות משקל משמעותי יותר מהנגיד על כלכלת ישראל. אבל ליכולות הקברניט של הספינה בלב ים יש משקל רב, וככל שהסערה קשה יותר כך מיומנותו חשובה יותר.

בהינתן ההתחממות הגלובלית, ולא רק במונחי מזג אוויר, הסיכוי שנזדקק לקברניט מיומן הוא כנראה גבוה ולכן עם כל הכבוד לשטייניץ ולכבוד לו תזכה מדינת ישראל אם יעבור פישר לקרן המטבע, התוצאה שהכי טובה לנו היא שפישר יהיה מתמודד ראוי אבל שבסופו של דבר יישאר אצלנו כנגיד עוד כמה שנים.

וסתם כחומר למחשבה - באחת מההרצאות של פרופ' דן אריאלי ששמעתי בשנים האחרונות הוא סיפר על המשקל שיש לאופציה השלישית על הבחירות שלנו. בדוגמה שלו מתלבטים בין חופשה קצרה ברומא לחופשה קצרה בפריז ואז סוכנות הנסיעות מוסיפה אפשרות - רומא עם קפה חינם בארוחת בוקר. במה תבחרו? אם אתם כמו רוב האנשים כנראה שתבחרו ברומא עם קפה חינם בארוחת בוקר. פריז פתאום יוצאת מהמשוואה. ובאנלוגיה לקרן המטבע - לפני פישר הברירה הייתה בין שרת האוצר של צרפת המייצגת את האינטרסים של אירופה, לנגיד הבנק המרכזי של מקסיקו המייצג את האינטרסים של השווקים המתפתחים. איך התוספת של מועמד אמריקני מישראל תשפיע על הבחירה?

הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי ב- IBI בית השקעות

צרו איתנו קשר *5988