הממשלה דחתה שוב את העלאת שכר בכירי בנק ישראל

עקב הרגישות הקיימת בתקופה האחרונה סביב יוקר המחייה, הממשלה דחתה היום (א') שוב את העלאת נושא עדכון שכרם של נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד לאישורה, בפעם הרביעית ברציפות. זאת למרות המאמצים הקדחתניים שמבצעים מאחורי הקלעים הן הנגיד עצמו, סטנלי פישר, וגם מנכ''ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, המופקד על הנושא מטעם ראש הממשלה. לפי מקורות, סוגיה זו צפויה להעלות לדיון כבר בשבוע הבא, אלא שכעת לא מסתמן רוב של שרים שיתמוך בסכום החדש.

סעיף 12 (א') של חוק בנק ישראל החדש התש''ע (2010) קובע כי "הממשלה תקבע את השכר ואת תנאי השירות של הנגיד". ל"גלובס" נודע עוד כי לפי סיכומים בין בנק ישראל, משרד האוצר ואייל גבאי, שכרו של פישר צפוי לעלות בכ-54%, מ-39 אלף שקל בחודש כיום (זהה לשכרו של שר), לכ-60 אלף שקל - השכר החדש. לפי סעיף 12 (ב') בחוק החדש, יקבל המשנה לנגיד סכום המהווה 90% משכר הנגיד, קרי, כ-54 אלף שקל. עבור המשנה הנוכחי, צבי אקשטיין, המשתכר בבנק ישראל כ-50 אלף שקל (אקשטיין מקבל שכר גם מאוניברסיטת תל אביב), אין מדובר בתוספת משמעותית. עם זאת, עבור קרנית פלוג, המשנה החדשה שצפויה להיכנס לתפקיד כבר בתחילת החודש, מדובר בתוספת של כ-15%, שכן שכרה החודשי עומד כעת על כ-48 אלף שקל.

עבר גלגולים

שכרו החדש של הנגיד, שמנסים לאשר בממשלה, הוא "מרוכך" מאוד, ועבר כמה גלגולים. בעת כתיבת החוק החדש, לפני כשנתיים, דובר על כ-70 אלף שקל בחודש, שכר מקסימלי של שופט בית משפט עליון. מהר מאוד הסכום ירד לכ-63 אלף שקל, שכר של מנכ''ל בחברה ציבורית. עם זאת, בעקבות התנגדות השרים, הסכום ירד שוב לאחרונה לכ-60 אלף שקל בלבד. בכל מקרה, מדובר בשכר שהוא גבוה בכ-50% מזה של שר בממשלה, שמשתכר כ-39 אלף שקל. יצוין כי במהלך כל התקופה, פישר ציין כי יוותר על כל תוספת שכר לפי החוק החדש, וכי כל שינוי יהיה תקף החל מכהונת הנגיד שיחליף אותו.

בשבוע האחרון של מאי העלה ראש הממשלה את סוגיית שכרם של שני בכירי בנק ישראל, אך כמה שרים ביקשו דיון מעמיק יותר בנושא וסירבו לאשר את התוספת המשמעותית בלי דיון שכזה. בשל הרגישות החברתית ולנוכח הנזקים שהחלטה כזו יכולה לגרום לתדמית הממשלה, החליט נתניהו לדחות את הדיון.

קביעת השכר בבנק ישראל על ידי הממשלה היא אחד מהשינויים העקרוניים שדרש דווקא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, עם גיבוש החוק החדש. עד אז היה הממונה על השכר באוצר זה שהכריע בנושא. אם השינוי הזה לא היה נכנס לתוקף, עדכון השכר היה מתבצע מזמן, שכן לא הייתה לממונה סיבה להתנגד לו. בשנה האחרונה, כמה בקשות לעדכן כלפי מעלה שכר או הטבות של בכירים במגזר הציבורי נתקעו אצל שרי הממשלה אשר לא מיהרו לעשות זאת. דוגמה בולטת היא בקשת שר הביטחון, אהוד ברק, להעלות בכ-42% את שכרו של מנכ''ל המשרד, אודי שני, מ-33 אלף שקל לכ-47 אלף שקל. בעקבות הלחצים משך ברק הבקשה.

 שכר הבכירים