מחלוקת בוועדת חייק בנוגע למחירים בטלפוניה

בשבוע הבא תסיים הוועדה את שמיעתם של כל הגורמים שביקשו להופיע בפניה, ותעבור לשלב גיבוש המסקנות והסיכומים

הוויכוחים המקצועיים בוועדת חייק יעברו בקרוב לשדה חדש - באילו מודלים יש להשתמש לצורך קביעת התעריפים של בזק והוט לעניין הקמתו של שוק סיטונאי: האם על בסיס Cost Plus (עלות פלוס רווח סביר לבזק ולהוט) או על בסיס של Retail Minus (המחיר לצרכן הסופי מינוס אחוז מסוים שתקבע הועדה על בסיס מה שמקובל בעולם).

בשבוע הבא תסיים הוועדה את שמיעתם של כל הגורמים שביקשו להופיע בפניה, ותעבור לשלב גיבוש המסקנות והסיכומים. על פי מה שמסתמן עד כה, הוועדה לא מתכוונת לשנות בצורה מהותית את המלצותיה משלב הביניים, כלומר, הכיוון הוא לממש את מה שהומלץ בהן - ביטול ההפרדה המבנית החלה על בזק וביטול הפיקוח על מחיריה, בתמורה ליצירת שוק סיטונאי - בתוספת שינויים מסוימים שהתבקשה לערוך בעקבות הערות שקיבלה מחלק מהמפעילים.

לכך יש להוסיף את העובדה שחלק מחברי הוועדה התפכחו, בעקבות ה"באנדל ההפוך" (המבצע שבו היא מוכרת חבילה של ספק אינטרנט תשתית) של בזק והעובדה שהיא מכרה שירותים ללקוחות שלה, במחירים גבוהים יותר מאלה שבהם מכרה לחברות האינטרנט. מסתבר שהוועדה הפנימה את הצורך בקביעת מנגנון קפדני לפיקוח על תעריפי בזק בשוק הסיטונאי שאמור לקום, וכי אין זה דבר פשוט כפי שנדמה במבט ראשון. חלק מחברי הוועדה מתחו ביקורת חריפה מאד על משרד התקשורת באופן שבו הוא הגיב (או, יותר נכון, לא הגיב) למבצעים האחרונים של בזק, שהשפיעו משמעותית על שוק הטלפוניה.

שני המודלים

לגבי המודל הראשון (Cost Plus) לקביעת המחירים בשוק התקשורת, ההערכות הן שהמודל נכון, וגם יהיה קל להגן עליו בבג"ץ, אלא שיידרש עוד זמן רב להשלים את העבודה. היתרון שלו הוא שבאופן יחסי קל יותר לפקח על מחירי בזק כשהם מבוססי עלות, כפי שהוכיחה מדיניות הפיקוח עד עכשיו.

המודל השני (Retail Minus) הוא קל ליישום - אבל קשה לפיקוח. כדי ליישם אותו צריכים המשרד או הוועדה לשים יד על המחירים שמציעה בזק ללקוחות עסקיים גדולים, ולגביהם - לקבוע שיעור הנחה שמקובל בעולם, בשווקים שבהם הוקם שוק סיטונאי. הבעיה, כאמור, היא שבזק מציעה מחירים שאינם תמיד שווים עבור כל הלקוחות, ולכן קשה יהיה לדעת מה המחיר הכי זול שהיא מציעה וממנו לגזור את ההנחה.

אחת האפשרויות היא שכדי ליישם במהירות הקמתו של שוק סיטונאי, תמליץ הוועדה על המודל השני, ובתוך פרק זמן שייקבע, תשלים חברת הייעוץ ומשרד התקשורת את קביעת המחיר על בסיס המודל הראשון.

שאלה נוספת שעוד נותרה פתוחה ויתקיימו עליה דיונים היא כאשר מדברים על שוק סיטונאי, האם יהיה שוק סיטונאי נפרד למגזר הפרטי ולמגזר העסקי, או שיהיה שוק אחד של מחירים לשירותים שניתן יהיה לקנות מבזק, וכיצד יתורגמו ההנחות לגודל ללקוחות עסקיים גדולים, כך שגם שחקנים קטנים יוכלו ליהנות מאותם מחירים.

שאלה מהותית אחרת שהוועדה תידרש לדון בה בשיתוף משרד התקשורת היא לגבי הצורך לקבל החלטות בעניין הבאנדל ההפוך של בזק והוט, וכאן ייתכן שהוועדה, אם תראה שהמשרד לא מגבש צעדים נגד הבאנדל ההפוך, תמליץ לשוק האם יש להמשיך אותו כל עוד לא נקבע שוק סיטונאי, בשל השפעותיו הרוחביות על כלל השוק והסכנה הגדולה שהוא יוצר לספקיות האינטרנט.