פורטפוליו / עדי צים

ילדות: עברנו הרבה דירות. נולדתי בשכונת התקווה, משם לבת ים, אחר כך לרמת גן ולפתח תקוה. אבא, שעלה מעיראק, היה נהג משאית והתעסק בעבודות פיתוח, ולאימא, שעלתה מסוריה, הייתה חנות בגדים.

כשאהיה גדול: סוחר. מסחר זה בדם של האדם. מכרנו בחנות ברמת גן בגדים לנשים ולילדים. כשהייתי ביסודי הייתי נוסע עם בוכטה של כסף בכיס לבית רומנו בדרום תל אביב, קונה סחורה וחוזר הביתה במונית.

זיכרון ילדות: אני זוכר שקניתי את נעלי ה"סטנסמית" הראשונות שלי. הייתי הולך ברחוב, מסתכל עליהן ומנגב אותן כל הזמן. כשאבא ראה אותן הוא אמר לי, "השתגעת? בשביל זה עבדת שבוע בבניין?".

עסקים 1: בגיל 15 עזבתי את התיכון ופתחתי מינימרקט ברחוב רמב"ם בפתח תקוה. לדודים שלי הייתה מכולת מול בית הספר ושם למדתי את העבודה. כשהם היו יוצאים לחופשה, הם היו משאירים אותי לנהל את המכולת. הרצתי את המינימרקט שנתיים, ואז עשיתי אקזיט ברווח. ככה התחלתי לפתוח חנויות, לשפר אותן ולמכור.

צבא: שירתי בצה"ל למשך תקופה קצרה והשתחררתי בגלל חוסר התאמה.

עסקים 2: אבא היה השותף שלי בכול. הוא היה בא בבוקר, עוזר לי, ואז יוצא עם המשאית. באיזשהו שלב נכנסתי גם לקווי חלוקת לחם של מאפיית אחדות. בבוקר הייתי מחלק לחם, ואחר כך עובד בחנות. גם אבא עבד יום ולילה.

נער: בגיל 19 הייתי אחד הילדים העשירים בארץ. לאשתי, חברה שלי מגיל 13, קניתי את הוולוו 5T הראשונה בארץ.

אילנית: אשתי. הייתי בא להציק לה בבית הספר, עד שהפכה לחברה שלי. אנחנו החברים הכי טובים. היא עובדת כבר הרבה שנים בקופת חולים מאוחדת, והיום היא מזכירה רפואית בראש העין. יש לנו ארבעה ילדים.

סוסים: מחלה שלי. אימא מספרת שבגיל 7 העליתי חמור הביתה, לקומה הרביעית, וביקשתי ממנה שתסכים שיבוא לגור איתנו. אבא בא, הרביץ לי, וגירש את שנינו החוצה. אז בניתי לו סוכה מתחת לבית. לבית הספר היינו רוכבים על חמור וקושרים אותו בשדה קוצים לידו. בגיל 11 קניתי את הסוס הראשון. היום יש לי ארבעה, כולם בני אותה שושלת.

מחסני כמעט חינם: השם שנתתי לחנויות מהיום הראשון. זה התחיל במחסן שלקחנו בפתח תקוה, ומאז השם. היה "מיני כמעט חינם", "סופר כמעט חינם". באיזשהו שלב התחלתי לעבוד עם אחי רני. ניצלנו את ההזדמנות שקלאב מרקט פשטה את הרגל ולקחנו חנות בבית שמש, אחר כך בתל אביב, וכך גדלנו. היום יש לרשת 28 חנויות, ובעוד שנתיים יהיו לה שלושים סניפים.

חלב: המחירים של תנובה ושל שטראוס לא ריאליים לצרכן. גם אם יורידו את המע"מ הם ידאגו להרים את המחיר.

רשתות השיווק: לא אשמות בהפקעת המחיר. יש לנו מרווח בסיסי של בין 10% ל-15%. חברות החלב איבדו שפיות, חוץ מהמחירים של הלבן ושל האשל. יוגורט ב-5 שקלים? השתגעתם? אם הקהל יהיה חכם הוא יוכל לחנך חברות כמו אוסם ותלמה, ולא רק את שטראוס ואת תנובה.

חומרי גלם: כמו בורסה. המחירים שלהם עולים ויורדים. כשהמחירים ירדו מישהו מהספקים הוריד מחיר?

רמי לוי: עשה עבודה יפה. איש תקשורת מצוין.

חצי חינם: לא מתחרה במחיר, לא בנראות וביופי.

שופרסל: חברה רצינית שמתנהלת בסדר, לעומת הרבוע הכחול שמתנהלת בצורה לא נכונה.

מכירה: של 10% מהמניות באה בגלל חוק ניירות ערך וכדי להיכנס למדד היתר. אני מאוד מאמין בחברה, בניהול ובדרך שלה, ולכן רכשתי עוד מניות.

מותג פרטי: התחלנו איתו מהתחלה. לא האמנו במותג הפרטי של הרשתות הפרטיות. בחגים אנחנו מייצאים אותו לחו"ל, בין היתר לסניפי חב"ד ברחבי העולם.

רני: יש בינינו יחסים מצוינים. אנחנו שותפים במחסני חצי חינם, ובסוכנות הביטוח צים אופיר, ויש לנו שמונים דונמים שקנינו יחד, אבל לא נכנסתי איתם לנדל"ן. יש ברשותי חברה לאנרגיה סולארית ששותפה בחווה באיטליה, חברת נדל"ן וחברת אחזקות.

נדל"ן: אני צופה שהנדל"ן המסחרי בארץ ייכנס לבעיה בשנתיים-שלוש הקרובות. אנשים יתחילו למכור. אני אוהב להיות נזיל, ולשבת בצד עם חכה.

תפיסת עתיד: אני את החזון שלי הגשמתי. אני יותר רגוע, סולידי, עם קופת מזומנים, החברות הפרטיות שלי רווחיות. מה שכן - אני רוצה עוד ילדים.