עו"ד אברהם רובינשטיין: "בתי-החולים זורים חול בעיני השופטים"

"הממסד הרפואי מתייחס בעוינות שאין כדוגמתה לתביעות הרשלנות, ובדרכו להתגונן מפניהן נעשים דברים שנראים על פניהם חמורים וראויים לגינוי. לא פעם, בעלי התפקידים הבכירים מכחישים את קיום מקרי הרשלנות ומציגים אותם כסיבוכים שפשוט קורים".

כך אומר בשיחה עם "גלובס" עו"ד ד"ר אברהם רובינשטיין, אחיו של שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, רופא בעברו ובעל משרד עורכי דין שמתמחה בייצוג נפגעים בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית.

"ויש גם ועדות בדיקה, אפילו כאלה שפועלות לפי חוק, שמוצאות כי 'הכל בסדר' - אבל בפועל 'הכל לא בסדר' - והדבר מתברר במשפט, שבו נקבע שהיתה רשלנות, או שמשולמים סכומי כסף נכבדים ביותר בפשרה, שמעצם גובהם ברור שהיתה הודאה ברשלנות רפואית, או שוועדות אחרות, בלתי תלויות, מוצאות שהיתה רשלנות.

"אנו עדים גם להפחדה ולהטרדה של רופאים שמוכנים לתת חוות-דעת למען חולים שנפגעו מרשלנות רפואית. לעתים זו קריאה מפורשת שלא לתת חוות-דעת נגד קולגות, קריאות להקיא את הרופאים הנותנים חוות-דעת נגד קולגות מהאיגודים הרפואיים שכן מדובר בבוגדים, איומים ואף נקיטה בצעדים משמעתיים נגדם. נתקלנו אף במקרים שרופאים הסכימו לתת חוות-דעת עבור התובעים אך נסוגו, לאחר פנייה של חבריהם שלא ישלימו אותה.

"כשרופא ממונה מטעם בית המשפט כמומחה להכריע אם היתה רשלנות אם לאו, במקרים רבים יטה מראש לקבוע שלא היתה רשלנות. כבר היו מקרים שבית המשפט - לאחר שנחקרו - הפך את דעתם. כיון שהרופאים הממונים באים בדר"כ מהממסד הרפואי - מנהלי מחלקות, סגני מנהלי מחלקות או מנהלי יחידות, שגם נגדם או נגד מחלקותיהם קיימות תביעות ברשלנות רפואית - הם פועלים בדרך של 'שמור לי ואשמור לך', כי ברור שייתכן ש'בפעם הבאה' ייתבעו בעצמם. יש לזכור גם שבארץ כולם מכירים את כולם, הם למדו באותם בתי-ספר לרפואה, משתתפים באותם כנסים וחברים באותם איגודים מקצועיים, לעיתים עורכים מחקרים משותפים - ברור שהאינטרסים הקרובים משפיעים על דעתם בבחינת מקרה של רשלנות רפואית, כך שתטה שלא לקבוע רשלנות.

"יש תחומים שבהם כלל לא ניתן להביא מומחים רפואיים מהארץ לתת חוות-דעת על רשלנות, כי כולם 'עשו יד אחת' שלא ייתנו חוות-דעת נגד חבריהם מאותו תחום. ובכלל, מספר המומחים המוכנים לתת חוות-דעת נגד רופאים - בכל תחום - קטן ביותר. לפעמים מדובר בפנסיונרים.

"לא ייאמן כמה הממסד הרפואי זורה חול בעיניים, חופשי על הבר. בתי-חולים מחפפים חוות-דעת, במטרה לזרות חול בעיני השופטים. למשל, אדם שעבר ניתוח פרוסטטה. רק אחרי 8-9 שעות אבחנו שדימם, לקחו אותו לחדר ניתוח ומצאו ששלפוחית השתן קרועה, תיקנו, אבל כבר היה במצב אנוש, אושפז בטיפול נמרץ, ומת מזיהום. למשפחה אמרו שמת מחיידק טורף, אבל רופא מהמערכת אמר להם: היה פישול. במחקרים בארה"ב נמצא שרוב האנשים לא יודעים כשיש התרשלות".

"אין ספק שהתביעות על רשלנות רפואית הביאו לרפואה טובה יותר והגבירו את בטיחות החולים עשרת מונים, כי גם נולדו מחלקות לניהול סיכונים בבתי-החולים, אחרי שחברות הביטוח באו בדרישות והודיעו להם: לא נבטח אתכם אם לא יהיו פה מחלקות כאלה".

אחי, אליקים

"אח שלי אליקים צדיק אמיתי. הגון. עדין נפש. נקי לשון. אדם משכמו ומעלה. בעל מוסר אדיר. הוא איש רעים להתרועע. ידען מופלג. מעבר להיותו אח מסור, הוא גם אוהב אדם וחרד וחס במיוחד על כבודם של הבריות. אלי קיבל בירושה את הגן לעשיית צדקה וחסד, ולאו דווקא אצל אלה המורמים מעם. במפגשים שלנו בדברים הנוגעים לתחום ההתמחות שלי, תאונות דרכים ורשלנות רפואית,הוא ממדר עצמו באופן קיצוני, מחשש שיזדקק לסוגיה בעתיד. בשנה שעברה לא הייתי תמים דעים איתו, בפס"ד מוזס שכתב, שדן בסוגיית מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתיקי רשלנות רפואית. לאחר שפרסמתי את דעתי בעיתון 'רפואה ומשפט' הוא לא התחשבן איתי, ובפסק דין מאוחר יותר שכתב, חזר על עמדתו והוסיף שישנם כאלה שלא מסכימים איתו, והביא ציטוט של המאמר".

הראיון המלא עם עו"ד ד"ר אברהם רובינשטיין - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".