הנקראות ביותר

עו"ד שלמה נס: "אגרקסקו זו בונבוניירה על המדף"

עו"ד שלמה נס, "המשקם הלאומי", בראיון "לגלובס": "ההחלטה על גורל אלפי אנשים נמצאת בידי פקיד באוצר שסוגר ופותח את השאלטר איך שבא לו"

"אוח", נאנח ד"ר שלמה נס עוד לפני שנשאלת השאלה הראשונה על מצבה של אגרקסקו. שבוע בלבד חלף מאז מינויו לנאמן החברה בקריסה, ונס כבר מצוי בעיצומן של מלחמות התשה מול המדינה, מחלוקות עם עובדי החברה ו"תחקירים" עיתונאיים תוקפניים כלפיו (ראו מסגרת). "ברוך השם, אני מקווה שנצליח, אבל זה לא פשוט", הוא אומר ומייחל שמישהו למעלה שומע אותו.

* ואם לא תצליח?

"אם אגרקסקו מתפרקת, זה אומר שאלפי חקלאים נפגעים בצורה קשה מאוד כשחלקם יכולים להיות במצב של בעיה קיומית של ממש, כי הם סיפקו סחורה ולא מקבלים תמורה. זה אומר, מאות עובדים שהולכים הביתה בלי זכויות, מאות ספקים ונותני שירותים שלא יקבלו תמורה לסחורה ויכולים להיקלע לבעיות, ואלפי משקיעים באיגרות-חוב של החברה שכספם ירד לטמיון, שזה כל השוק המוסדי, כולנו, כל הציבור, בעקיפין.

"מערכת נהדרת שפעלה 55 שנה תרד לטמיון. המכות שאנשים עלולים לחטוף לא פשוטות. זה מזכיר את מה שהיה בתיק קלאבמרקט, כשמאות ספקים עמדו לקרוס ובסופו של דבר ניצלו, רק שפה מדובר בחקלאים ובגורמים אחרים".

* המדינה מביאה זאת בחשבון, ובכל זאת לא מוכנה להזרים כסף, ויש מי שטוען שזו לא תהיה טלטלה משמעותית למשק.

"יכולים להגיד שכמה מאות חקלאים שייפגעו זה לא נורא, אבל ראינו את הרגישות שיש לשקל אחד במחירי הקוטג' ושל מוצרים שונים, ואיש לא יוכל להתעלם מנפילה של חקלאים. דבר כזה משפיע בסופו של דבר על כולם, לכן זו משימה לאומית להציל את החברה. צריך להסתכל על התמונה הכוללת - מאות חקלאים, מאות עובדים, מאות ספקים ונותני שירותים חוטפים מכה. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. אני מזדעזע מהאטימות לעניין הזה".

* אתה נשמע כועס, מעורב רגשית.

"אני כואב את כאבם של מי שעלולים להפסיד. מי שלא רגיש לאנשים ולא אוהב לעזור לאנשים, קשה לו לעסוק בתחום הקשה הזה, שמתמודד עם אנשים במצוקה, ברגעים הכי קשים שלהם. מי שנמצא בו הם רק שחקני נשמה. כשעומדים באולם מול 400-500 חקלאים או ספקים ורואים את המצוקות והכאבים שלהם, אי אפשר להישאר אדיש. אי אפשר שלא לכעוס".

"אנחנו מקדמים את המכירה בקצב מטורף"

בשבוע שעבר האריכה ס"נ ביהמ"ש המחוזי בת"א, השופטת ורדה אלשיך, את תקופת הקפאת ההליכים של אגרסקו בשבועיים, עד 20 ביולי, חרף הקשיים בהשגת מימון להפעלתה. בתקופה הזו מקווה נס למצוא קונה שירכוש את החברה ולהגיע להסדר נושים כולל.

נס: "בשבועיים האלה אנחנו פועלים בשני מישורים במקביל. אחד, זה ניסיון לשמור את החברה כעסק חי ולהמשיך את פעילותה הסדירה עד כמה שניתן, כי זה חשוב. השני, אנחנו מקדמים בקצב מטורף את מכירת השליטה בחברה. אנחנו עושים היום את ההפרטה שהמדינה רצתה לעשות לחברה לפני שלוש שנים, רק בתנאים אחרים.

"השליטה באגרקסקו יוצאת מידי המדינה, ואנחנו מוכרים אגרקסקו חדשה. מי שקונה אותה קונה אותה נקייה מחובות. חובות העבר ייפרעו על ידינו במסגרת הסדר נושים בנפרד, וכל דבר שיפריע לו בחברה אפשר לשנות באמצעות ביהמ"ש. זו בונבוניירה על המדף. הקונה מקבל פלטפורמת שיווק כלל-עולמית, עם קשרים עם גדולי הגורמים המסחריים באירופה ובעולם, מערכת שמטפלת בכ-40% מהשיווק החקלאי של ישראל, שזה פרחים, מערכת נהדרת שבנו ב-55 שנה, מוכנה, נקייה מחובות, כאילו היא מערכת חדשה".

בביהמ"ש טען נס, כי קבלת מימון-ביניים של 3 מיליון אירו תאפשר לו להפעיל את אגרקסקו במשך כחודש, אך המדינה הסכימה להעביר לקופת הנאמן 500 אלף אירו, הבנקים סכום דומה, תנובה תעביר 350 אלף אירו, והעובדים יעבירו 400 אלף אירו (תרומה עקיפה, עבודה ללא שכר) - סכום כולל של 1.75 מיליון אירו.

את המימון הנוסף הציעה החברה הבורסאית ארקו החזקות, שבשליטת אריה קוטלר. ארקו הגישה הצעה למתן הלוואה בסך 1.25 מיליון אירו לאגרקסקו, שנועדה להמשך הפעלתה כ"עסק חי", כשבכוונת קוטלר לבחון הגשת הצעה לרכישת אגרקסקו או נכסיה בתקופת ההקפאה.

נס הופתע כאשר עובדי אגרקסקו הגישו לביהמ"ש התנגדות לקבלת המימון מארקו, בטענה, שהעמדת המימון "תבוא על חשבונם" ואף רמזו להתנהלות לא כשרה של הנאמן, כשכתבו לביהמ"ש כי "תמוהה" בעיניהם המהירות שבה סוכמו בין הנאמן לארקו התנאים למתן ההלוואה.

נס: "העובדים לא מבינים את חומרת המצב. זה עצוב, כי אנחנו באים ומנסים ולהציל מאות מקומות עבודה, גם אם צריך לפטר חלק מהם בסופו של דבר, ובוודאי להציל את הזכויות ואת הכספים שמגיעים גם לעובדים שייאלצו לפרוש. ציפיתי שתהיה הירתמות מהירה והתגייסות למלחמה (כמו שהיה בקלאבמרקט ובמקומות אחרים). אך מסיבות שלא ברורות לי נציגות העובדים שלוותה ע"י ההסתדרות לא סייעה לנו בשלבים האלו, ואני לא מבין את הצעדים האלו, זה רק פוגע בהם. האם הם באמת ציפו שנמתין עם סוגיה קריטית, כמו גיוס המימון לצורך הפעלת החברה? התנהלותם לא ברורה לי. וחבל. במלחמה מתגייסים לעזור, לא כל אחד מתחיל לחפש את השני לראות איך מפריעים לשני. אני מקווה שבהמשך זה ישתנה ונעבוד יחד עם העובדים להצלת החברה".

* חוץ מקוטלר יש מתעניינים נוספים?

"יש פניות מגורמים שונים. אך אני עדיין לא יודע מי מהם רציני ומי יגיש הצעה, אבל לפחות יש התעניינות, והרבה".

לדברי נס, ההתעניינות הזו מצביעה על שינוי מגמה כללי במשק. "בעבר, כשדיברת עם מישהו על לקנות חברה בקשיים, כולם נבהלו. אמרו 'מה פתאום, יבואו אליי נושים, יבואו אלינו רשויות המס', אנשים ברחו מזה. היום מבינים שזה הפוטנציאל אולי אחד הטובים שישנו בעסקים. אתה מקבל חברה נקייה מחובות, בלי בעיות מהעבר, עם פלטפורמה נהדרת שבנו במשך עשרות שנים, וזה פוטנציאל חד-פעמי. הפרטה אמיתית. חבל שזה רק נעשה בנסיבות כאלה".

"מה כבר ביקשנו מהמדינה?"

נס הוא לוחם ותיק בזירת ההבראות והפירוקים. הוא הציל מקריסה (יחד עם רו"ח גבי טרבלסי) את רשת קלאבמרקט. רשת בורגראנץ', קבוצת זיקה תעשיות, פויכטוונגר השקעות, ורוב חברות הנדל"ן שהיו בקשיים בשנים האחרונות, נוהלו או שוקמו על ידו, בהן רובננקו, ברנוביץ', צמנטכל, אריה את עופר, פבר, מי ערד, ח.י.ל אחזקות ועוד. תפקודו בתיקים הללו זיכה אותו בכינוי "המשקם הלאומי". אך חרף הניסיון שלו, הוא עדיין מופתע, כל פעם מחדש, מהאטימות שמגלים גורמים רבים למצבן של החברות בקריסה.

נס: "מדהים אותנו כל פעם מחדש להיווכח איך שגורמים שונים מסביב לחברות האלה שנכנסות לקשיים, לא מבינים את המצב. הם לא מבינים שזו עת מלחמה וחירום שצריך להתגייס לעניין, והם עושים פעולות שרק מקשות ועלולות לפגוע באפשרות להציל, לשקם ולהבריא, וגורמים לעצמם נזק כל הזמן, וזה חבל".

בעניין אגרקסקו מופנית הביקורת של נס בעיקר כלפי המדינה, שהתנערה מאחריותה לחברה וסירבה להעמיד מימון-ביניים הנדרש לחברה בתקופת הקפאת ההליכים.

נס: "מה כבר ביקשנו מהמדינה? לא ביקשנו שתכניס יד לכיס ותשקיע עוד 55 מיליון שקל, כמו שהיא עשתה לפני חצי שנה, שירדו לטמיון, לא ביקשנו שקל שיירד לטמיון, ביקשנו להעמיד לנו קו אשראי מימון לחודש-חודשיים בשביל להפעיל את החברה כ"עסק חי", ולמכור אותה כהפרטה למשקיע חדש. כאשר הסברתי להם שהמימון נמצא בסיכון נמוך ביותר, זאת אומרת, זו הלוואה לחודש-חודשיים, בשביל לסייע למאות עובדים, אלפי חקלאים, ענף שלם שנמצא במשבר, הייצור החקלאי - והם הפקידו את ההחלטה בידי פקידים שדחו את הבקשה".

לדברי נס, אם החברה תקרוס הנטל הכלכלי על המדינה בסיוע לנפגעים יהיה גבוה משמעותית מההלוואה שביקש, וכספים אלה לא יוחזרו לקופת המדינה. "והם יודעים את זה. המדינה משקיעה הון עתק בדמי אבטלה ובהכשרת עובדים לעבור למקומות עבודה חדשים, ובדברים נוספים. פה הייתה הזדמנות לחסוך את ההון הזה מבעוד מועד. שרים אומרים לי 'ההחלטה לא בידי, הפקידים מחליטים'.

השרים מנוטרלים

"זה מדהים. שרים נבחרים לנהל את המדינה ולעשות לטובתה, ופתאום הם מנוטרלים. מפחדים מיועצים משפטיים וממבקר המדינה - מה יגידו עליהם כשהם מצילים חברה. בושה וחרפה. כשצריכים להציל, זו שעת חירום, מה אתם שואלים שאלות? קודם-כול צריך להציל. התביישתי בשביל בית-המשפט שזו התשובה המגוחכת שקיבל; התביישתי בשביל הכנסת שהחליטה בוועדת הכספים, שהמדינה תזרים כסף להצלת אגרקסקו, ופקידים מזלזלים בזה כי לא מעניין מה המחוקק אמר, הם מחליטים אחרת".

* פקידים מחזיקים את השלטר של המדינה?

"לצערי כן. ההחלטה על גורל אלפי אנשים נמצא בידי פקיד באוצר שיושב על קופת המדינה, סוגר ופותח את השלטר איך שבא לו, ולא רואה את המצב בראייה גבוהה יותר. הם מסתכלים על המצב דרך החור של הגרוש ולא תמיד גם הגרוש רלבנטי".

* מי הם הפקידים הללו?

"עובדתית, בסופו של דבר זו החלטה של משרד האוצר. איך אמרו לי ממשרד החקלאות 'אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, אבל בלי הכסף מהאוצר לא נוכל לעשות כלום, אסור לנו לזוז בלעדיהם'. זה חבל וזה מקומם. למרות שהחברה היא אישיות משפטית נפרדת מאגרקסקו, ברמה המוסרית המדינה צריכה לגבות את החברה בעניינים כאלה. ואם לא, המינימום שהייתי מצפה מהמדינה כבעל מניות שיש לו משמעות ערכית, זה להעמיד את המימון הזמני להצלת החברה כרגע, ולמנוע נזק יותר קשה. זה הוציא אותי מהכלים שלא היה עם מי לדבר, וזה בעיקר עצוב".

בעוד נס מבקר את המדינה, על השופטת אלשיך יש לו רק דברים טובים לומר. "אני מצדיע להחלטה של אלשיך על המשך ההקפאה. למרות הקשיים במימון ולמרות שזה בניגוד לכללים הרגילים, אלשיך נתנה הזדמנות להציל את החברה מתוך ראייה רחבה, ברמת המקרו, ברמה הלאומית, והבנת המשמעות של מה זה כשאגרקסקו קורסת".

* יש לך הערכה רבה לאלשיך. יש טענה שאתה ה"איש של אלשיך" להבראת חברות.

"כדאי להבהיר אחת ולתמיד, שכל הדיבורים על כך שאני 'איש של אלשיך' הם שטויות. היא לא בחרה בי לתיק, אלא הנהלת החברה, וגם בתיק קלאבמרקט ובתיקים אחרים בקשת המינוי לא הגיעה ממנה. היא מאשרת את המינוי, כי היא כנראה מאמינה ביכולות המשרד שלי, ואני שמח על כך. מעבר לכך, יש לי הערכה רבה למקצועיות ולאנושיות שלה.

"השופטת אלשיך, וגם שופטים אחרים שעוסקים בתחום, מגלים רגישות והבנה גם בצד העסקי, יותר גבוהה מחלק מהשופטים בתחומים אחרים. האחריות החברתית בהחלטות שלה היא נכונה, ועובדה שכתוצאה מהחלטות שהיא קיבלה הצליחו להציל מאות-אלפי משפחות. זה מה שהייתי מצפה מהמדינה במקרים האלה, אך לצערי זה כנראה לא עבר לכל הגורמים".

* אתה מבקר בחריפות את המדינה, אבל בביתך יושבת נציגה שלה, אשתך ד"ר לאה נס, ח"כית מטעם הליכוד.

"נכון, והיא מסכימה איתי. כשלאה שמעה את השיחות שלי, יומיים לפני ההקפאה, כששקלתי לדבר עם שרים וחברי-כנסת, היא אמרה 'חבל לך על הזמן, אתה מכיר אותם, ולא יעזור לך כלום, הם לא מחליטים'. לאה אמרה באופן ברור 'עצוב לומר, אבל מי שמחליט אצלנו זה לא השרים'. היא חזתה יותר טוב ממני את מה שיקרה, כשאני עוד הייתי קצת יותר אופטימי".

נזכרים מאוחר מידי

נראה כי גם הנהלת אגרקסקו הייתה אופטימית מדי בחודשים שקדמו לקריסתה, ולא חזתה או לא רצתה לחזות את מה שיקרה. בהחלטתה על הארכת ההקפאה ציינה אלשיך, כי הייתה התנהלות בעייתית של החברה, שחיכתה עם הגשת הבקשה עד הרגע האחרון, על סף קריסתה.

נס לא מופתע. "אחד הדברים המצערים שגילינו בתחום הזה, בשונה מהעולם, זה שבישראל מבקשים עזרה מאוחר מדי, כשהכול קורס ובוער, נזכרים לבוא. לא באים בזמן, כשיש קשיים ועדיין אפשר לפתור בעיות, באים כשהכול מתמוטט. זה נובע ממשהו פסיכולוגי של 'הפאסון' של המנהל הישראלי, שאסור להראות שמשהו לא בסדר. הם ייסעו במרצדס ובפנים הם קורסים, ולא יכולים לשלם את החובות שלהם".

* ב-2010 ניתנה לאגרקסקו הערכת שווי של 600 מיליון שקל; זמן קצר אחר-כך היא פתאום קרסה. איך הדברים מתיישבים?

"הקשיים לא התחילו בחצי שנה האחרונה, אלא הרבה קודם, וזו לא פעם ראשונה שנתקלים בדברים כאלה. היו חברות שישבו איתנו ביום מסוים, והראו לנו הערכות שווי במחירים מאוד גבוהים. אמרנו להן 'אבל רואים שיש לכן בעיות תזרים, אז בואו נשב, נתייעץ, ונראה איך לפתור את זה', והן הסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהשמיים, ואמרו 'מה פתאום בעיות תזרים? הכול בסדר'. חודשים ספורים אח"כ המנהלים מתקשרים בבהילות 'בואו דחוף, החברה קורסת'".

לסיום, מבקש נס להעביר מסר להנהלות בחברות שעלולות להיקלע למצב דומה: "תתעוררו בזמן, תתעלמו מהאגו ומה'פאסון', ותצילו את החברות לפני שיהיה מאוחר מדי".

התחקירים נגדו

"אתה משקיע הכול, ואחרים תוקעים סכינים בגב"

בשבוע החולף נאלץ נס להתמודד עם אתגרים מורכבים כדי לשמור על אגרקסקו פעילה, בהם חיזור אחר מימון לחברה, אך את אחד האתגרים המטרידים הוא ממש לא צפה: ימים ספורים לאחר שמונה לנאמן, פורסם בעיתון "כלכליסט" "תחקיר" שלפיו יממה לפני שחברת הייצוא החקלאי אגרקסקו ביקשה מבית-המשפט להקפיא את ההליכים נגדה, הועברו מחשבונה 1.3 מיליון יורו וכן 445 אלף פרנק-שוויצרי לחשבון נאמנות על שמו של נס, כאשר רק יום למחרת התבקש מינויו כנאמן בהקפאת ההליכים.

הכתבות כללו תמיהות - איך ייתכן שכספים מועברים לעו"ד שטרם מונה לנאמן, והטילו דופי בהתנהלות נס בפרשה, חרף העובדה שיום לאחר מינויו, ברגע שנפתח חשבון נאמנות לאגרקסקו, הועברו לשם כל הכספים האמורים.

נס: "הרבה נושים אמרו לי היום, 'ברוך השם שעשיתם את זה', ובירכו אותנו על זה ששמרנו על הכסף. הייתי עושה את זה עוד פעם. זה דבר נכון. טוב שהוא נעשה. רואים כמה קשה להחזיק את החברה, וכמה צריך כל חצי מיליון או 100 אלף אירו".

נס מבהיר, כי העברת הכספים לחשבון נאמנות שהיה ברשות משרדו, נעשתה בצורה שקופה וכדין, ורק על מנת להגן על כסף שנמצא בחשבונות בחו"ל מפני העדפת נושים שם. כיוון שעוד לא היה חשבון נאמנות לחברה, הכסף הועבר לחשבון נאמנות שהיה למשרדו.

נס: "כשהנהלת החברה פנתה אלינו ראינו שאחת הבעיות המרכזיות היא, שהכספים שנמצאים בחו"ל חשופים לתפיסתם על-ידי נושים בחו"ל, ולא יגיעו לארץ. מכיוון שלא בטוח עד כמה יתייחסו בעולם להחלטות של בית-המשפט בארץ, כולל החלטות על עיקולים, אז יכול לבוא ספק צרפתי, או בנק הולנדי, ולהניח יד על כספים של החברה בכל מיני מקומות בעולם, והכספים לא יגיעו לכאן, ולא יהיו לחקלאים ולא לנושים האחרים את הכספים האלה. "החשש היה, שאם הם יישארו שם, תתבצע העדפה פסולה ואסורה על-ידי זה שנושים בחו"ל יעשו פעולות וייקחו את הכספים האלה. לכן אמרנו להם תעבירו אותם לארץ".

"הייתי חוזר שוב על מה שעשיתי"

נס מוסיף, כי "מדובר בכספים של הנושים, שהם היום חמצן ואוויר לנשימה להפעלת החברה. הייתי חוזר על מה שעשיתי שוב, וזה לא אסור".

* אז למה בכל זאת מבקרים אותך?

"יש כמה גורמים, ואני לא רוצה לציין מיהם, שכנראה יודעים שהם ייפגעו ממה שיקרה וילכו הביתה, אז נוח להם לבוא, להפריע, להכפיש ולנסות להקשות. חבל".

* גם אם החברה תפורק ולא תצליח למכור אותה כ"עסק חי" הם ילכו הביתה.

"נכון. אבל הם מסתכלים היום בראש קטן, וכל מה שמעניין אותם זה להרוס".

* כבר יש לך אויבים בתוך אגרקסקו?

"הם לא אויבים שלי. המלחמה היא יותר מול הנהלת החברה והמנכ"ל הקודם שלה, שפעלו באופן לא נכון. זה פיקנטי לתקוף אותי, זה נחמד תמיד. הדברים האלה פשוטים וברורים, שלא רק שאין בהם דופי אלא שברור שהם מתחייבים מתוקף תפקידי לדאוג לנושי החברה, ולא לגורם אינטרסנטי כלשהו".

* איך אתה מרגיש היום?

"רע מאוד. מה עשיתי? תפקידי הוא להגן על הכספים הללו. כל מי שמבין בתחום מברך על זה ויודע כמה זו פעולה מוצדקת וכדין, אבל אנשים שאינם מבינים עלולים לחשוב ששלמה נס גנב או עשה משהו שלא כשורה. זה כואב. אתה משקיע הכול למען הנושים והצלת החברה, ואחרים תוקעים מקלות בגלגלים וסכינים בגב".

פס"ד החובות האבודים

"חלק מהשופטים לא מבינים את הנושאים החשבונאיים והמיסויים"

בחודש שעבר הכריע ביהמ"ש העליון במחלוקת ארוכת שנים בין רשות המסים לנאמני קלאבמרקט, בהם עו"ד שלמה נס, בנוגע להשבת רכיב המע"מ בגין חובות אבודים בהסדר נושים. נקבע, כי "לרשות המסים עומדת זכות תביעה כלפי קלאבמרקט להשבה של חלק יחסי מניכוי מס התשומות שהחברה קיבלה, בשים לב לתמורה החלקית שקלאבמרקט שילמה בסופו של יום, בגין העסקאות עם הספקים במסגרת הסדר הנושים".

בכך הפך העליון את פסק-דינה של השופטת ורדה אלשיך, נגד רשות המסים, שבמסגרתו קבעה שרשויות המס לא יוכלו לגלגל אל קופת הפירוק את החזרי המע"מ ששילמו לספקי הרשת שקרסה.

כשלושה שבועות חלפו מאז, אך עו"ד נס לא נרגע. "אני לא מסכים עם החלטת ביהמ"ש העליון בשום מישור, אך גם אם הייתי מוכן לקבל אותה ברמה משפטית, את העובדה שבית המשפט רוצה לקבוע שרשויות מע"מ הן נושה במסגרת ההסדר, למרות בעיות לא פשוטות שקיימות בעניין הזה, יש עדיין טענה מרכזית שטענו ולא קיבלה התייחסות בפסק-הדין - טענה כי המדינה מקבלת כפל תשלום. זו טענה כל-כך בעייתית, שהיא זועקת לשמיים".

לדברי נס, פסק-דינו של העליון מוביל למצב אבסורדי, שבו המדינה מקבלת תשלום כפול על החוב שלה, לעומת שאר הנושים.

* בעליון לא הבינו את הטענה שהעליתם?

"לצערי, לפעמים, ואני לא מתייחס דווקא לשופטים במקרה הזה, חלק מהשופטים לא כל-כך מבינים את הנושאים החשבונאיים והמיסויים, מה זה מע"מ ומה משמעותו".

* השופטת איילה פרוקצ'יה שכתבה את פסק-הדין לא מבינה במיסוי?

"עובדתית, פרוקצ'ה לא התייחסה לטענה הזאת".

גם בעניין הזה, כמו בהתנהלותה בתיק אגרקסקו, יש לנס ביקורת חריפה נגד המדינה. "המדינה בקלאבמרקט חסכה לעצמה למעלה ממיליארד שקל החזרי מס ותשלומים נלווים. זו עובדה. היא הייתה צריכה לברך על זה. מה הם עשו במקום? הלכו לקופת הספקים, ולוקחים משם עוד קצת כסף לקופת המדינה. במקרה הזה יש חלק שהוא לא כדין, כפילות. זו תוצאה שמקוממת אותנו".

"נגיש בקשה לדיון נוסף"

עוד דבר שמקומם את נס הוא העובדה שבמהלך ראיון של עו"ד יעל ורבה-זלינגר, מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, שניהלה את התיק מטעם רשות המיסים, מתחה הפרקליטה ביקורת על השופטת אלשיך, שחשבה שהמדינה צריכה לשאת בנטל החוב האבוד שבמחלוקת.

"קראתי, שהפרקליטה שייצגה את המדינה ביקרה את השופטת אלשיך על כך שהיא ראתה במדינה 'כיס עמוק' ולא אהבתי את הביקורת. יש הבדל בין המדינה לנושה רגיל. אסור לשכוח את זה. למדינה יש עדיפויות במסגרת החוק, המדינה יכולה להגן על עצמה במסגרת פעולות שונות שהיא עושה, ודאי רשויות המיסים, ומעבר לזה, אני לא חושב שיש נושה שנהנה מההצלה בתיק הקלאבמרקט יותר ממדינת ישראל, ודווקא היא לוקחת כסף כפול על-חשבון הספקים המסכנים שצריכים כל שקל לקיום שלהם? זה לא ראוי בעיניי".

* מה בכוונתכם לעשות כעת?

"בכוונתנו לפנות בימים הקרובים בבקשה לדיון נוסף, רק לצורך התייחסות והכרעה בשאלה הזאת, כי עובדתית יש פה כפילות תשלום. אפשרות אחרת שנבדקת כעת, היא לתקן את הסדרי החוב לכל הספקים של קלאבמרקט, כי מסתבר שאולי ההסדר כפי שנעשה היה צריך להיעשות אחרת, לאור פסק-הדין של בית-המשפט העליון".

אגרקסקו / צלם: תמר מצפי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות