דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

רשלנויות חברות הגז עולות בחיי אדם - האם מישהו ייענש?

כתבי אישום חמורים שבוטלו בשל התיישנות, "טעויות סופר" תמוהות, תיקים ש"אבדו" ■ רשלנויות חברות הגז עולות בחיי אדם, אבל שוב ושוב הן חומקות מהדין הפלילי

בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, בעקבות אסון הגז בנתניה, השמיע מנכ"ל אמישראגז, עידן בן-ארי, דברים מדאיגים ביותר. "גורמי פשע משתלבים בענף... הם מבצעים תיקונים לא בטיחותיים... יש חאפרים רשמיים ולא רשמיים, שמציעים גז זול ממקורות מפוקפקים ומסוכנים... אם המדינה לא תיכנס לכאן ברצינות, המצב ילך ויחמיר".

מי שהאזין עלול היה להיבהל עד כדי שכחה שהחשוד ברשלנות שגרמה לפיצוץ בנתניה הוא בכלל טכנאי של חברה מורשית. לא "חאפרים" ולא "גורמי פשע". שלא לדבר על אירועים קודמים, כמו פיצוץ הגז בחיפה ב-2006 שהביא למות אדם ששהה בעת הפיצוץ בדירתו, ונגרם - לפי חקירת מינהל הגז - בשל התרשלות אמישראגז; או הפיצוץ ליד מסעדת ג'ירף בתל אביב, שגרם לפציעת עשרות ולנזק עצום לרכוש, ונגרם, לטענת כיבוי אש, בשל דליפה מצוברים שהתקינה בניגוד לחוק - נחשו מי - חברת אמישראגז.

הגורם לכך שאירועים כאלה נשכחים במהרה, פרט לאדישות הישראלית, הוא האכיפה הכמעט אפסית שנלווית אליהם. בדיקת G בנוגע לאסונות בולטים שהתרחשו בשנים האחרונות חושפת תמונה מקוממת, שלפיה גם כשחקירות מינהל הגז קובעות כי רשלנות גרמה לאסון, לא ננקטים צעדים נגד הרשלנים; או שאלה חומקים מהדין בשל רשלנות בתחום האכיפה. כך, למשל, כתבי אישום חמורים בוטלו מכיוון שהוגשו לאחר מועד ההתיישנות, או שהכילו "טעויות סופר" תמוהות ביותר.

קשה לשמור על אדישות לנוכח אוזלת היד הזו, ובמיוחד בשל הכאב הרב שהיא מסיבה למשפחות הקורבנות. אלה נאלצות להיאבק בהליכים אזרחיים ממושכים ויקרים נגד תאגידי ענק, ללא גב מהמדינה. רבים מהם משוכנעים ש"כוחות גדולים" פעלו מאחורי הקלעים כדי למנוע מיצוי דין עם האחראים למות יקיריהם.

לאחרונה חלו שינויים פרסונליים רבים במינהל הגז במשרד התשתיות. תפקידי המפתח של הממונה על הבטיחות, ראש אגף הפיקוח וראש תחום החקירות אוישו על-ידי דמויות חדשות שאינן קשורות לחקירת המשטרה מ-2009 על הנעשה במינהל הגז, ולחשדות החמורים לשחיתות ביחסי הפיקוח והחברות המפוקחות, שעלו ממנה. בעלי התפקידים החדשים מופקדים כעת על חקירת האירוע בנתניה, ועל אירועים נוספים שזכו לפחות התעניינות תקשורתית, כמו מותה של שמחה תירם בפיצוץ בדירתה בחדרה, שהתרחש בפברואר השנה, או הפיצוץ באוקטובר שעבר במלון דן פנורמה באילת - שגרם לפציעת שישה עובדים, שניים מהם קשה. עובדי פזגז נחקרו בחשד לרשלנות. חקירת מינהל הגז טרם הסתיימה - ונמשכת זמן רב בהרבה מהמקובל.

הזמן ילמד אם מערכת האכיפה, הכוללת את מינהל הגז, את המשטרה ואת הפרקליטות, תפתח דף חדש ותחל למצות את הדין עם האחראים לאסונות הגז, או שתמשיך לנהוג כבשנים האחרונות, וכפי שיגולל בסיפורים המקוממים הבאים - בענישה מקילה, או ללא ענישה כלל.

אחריות פלילית? יש התיישנות

האירוע: איתן מימון מת בחדר האמבטיה מהרעלת פחמן חד-חמצני שנפלט ממתקן חימום מים באמצעות גז

הממצאים: חקירת מינהל הגז העלתה שהתרשלות סופרגז גרמה למוות

האכיפה: כתב האישום בוטל מכיוון שהוגש לאחר תום תקופת ההתיישנות

עמוס מימון זוכר היטב את בוקר 31 בינואר 2000, אז מצא את בנו מוטל מת על רצפת חדר האמבטיה בביתם. "עבדתי בלילות", הוא משחזר, "חזרתי בבוקר והלכתי לישון בסלון. פתאום הרגשתי שקשה לי לנשום, ומועקה בחזה וסחרחורות. לא יכולתי לזוז. אמרתי, 'ילדים, תעזרו לי, אני חושב שיש לי התקף לב'. אף אחד לא בא. שמעתי מים זורמים, והבנתי שמישהו במקלחת. זחלתי החוצה, לנשום קצת אוויר, ואז זחלתי למקלחת ומצאתי את איתן. לא יודע מאיפה היו לי כוחות, אבל הצלחתי לכבות את המים, למשוך אותו ולפתוח חלון. זחלתי החוצה ונשכבתי בחוץ. הייתי בטוח שצרחתי צרחות אימים. אחר כך השכנה אמרה, 'לא צרחת בכלל'. כנראה לא יכולתי".

עמוס מימון / צלם: אדוארד קפרוב
 עמוס מימון / צלם: אדוארד קפרוב

מעבר לטראומה ממות הבן, שבגללה "אני עדיין לא ישן בלילות ויש לי סיוטים ותסביכים", ישנה סיבה נוספת לכך שהאסון טרי אצלו לאחר 11 שנים: רק במארס השנה הוכרעה הסאגה בינו לסופרגז, כשבית המשפט העליון דחה את ערעורה של החברה וקבע שהתרשלותה גרמה לאסון. על אף שידעה כי המתקן מסוכן, נפסק, לא נקטה סופרגז אמצעי זהירות, פעלה בניגוד לתקן, ולא ביצעה בדיקות כמתחייב.

סופרגז נאלצה לפצות את מימון ב-3 מיליון שקלים, מה שהזכיר למימון טלפון שקיבל מפרקליט מטעמה ביום הלוויה. "הוא אמר, 'אנחנו מאוד עצובים ממה שקרה, נשלם לך 40 אלף שקל להוצאות הקבורה והשבעה'. עניתי, 'לך קיבינימט, הרגתם את הבן שלי ואתם מציעים לי גרושים כדי לחפות על המצפון?'".

סופרגז הפסידה בהליך האזרחי, אך חמקה מהדין הפלילי: המדינה נזכרה להגיש כתב אישום רק ב-2005, לאחר מועד ההתיישנות - ובית המשפט ביטלו. "זה קטע מקומם ומרגיז שבוער בי עד היום", אומר מימון. "באמצע גם היו דברים מוזרים. בהתחלה אמרו במשטרה שאי-אפשר להעמידם לדין כי אין עניין לציבור. אחרי תקופה שבה לא קרה כלום פניתי למשטרה, שאמרה 'בפרקליטות לא עושים כלום'. אחר כך הודיעו מהפרקליטות שבמשטרה לא מחזירים להם השלמות חומרים. התקשרנו למשטרה, אמרו 'התיק אבד'. פנינו למפכ"ל אהרונישקי. פתאום מצאו את התיק והחזירו שוב לפרקליטות". בינתיים, כאמור, העבירה התיישנה.

הדברים ה"מוזרים" נמשכו בהליך האזרחי, כשמימון ביקש להעיד את אלברט עמר, איש מינהל הגז שכתב דוח שלפיו רשלנות סופרגז גרמה לאסון. "עמר בכה אצלי בבית, אבל כשנדרש להעיד, פתאום הוא התהפך. לפני שנכנסנו לבית המשפט הוא אומר, 'יסלח לי המנוח אבל אני לא יכול להעיד כמו שצריך. אני עוד מעט יוצא לפנסיה, איימו עליי שיזרקו אותי מהעבודה'".

בחקירתו במשטרה ב-2009 סיפר עמר על מאמצי החברות הגדולות לחסוך בהוצאות בטיחות. לדברי מימון, עמר סיפר לו שהן חוסכות עשרות מיליוני שקלים מהפרת דרישות בטיחות. "זה אכל לי את הנשמה. מצד אחד בא לי לבכות, ומצד שני אני זועם כי הדין הפלילי לא מוצה איתם. זה מטריף אותי. כוחות גדולים ממני נלחמו להשתיק את הפרשה".

תגובת עמר באמצעות עו"ד רונן רוזנבלום: "מרשי מבקש להדגיש כי בדברים שנאמרו אין כל שמץ של אמת. עבודת מרשי במשרד התשתיות לאורך השנים בוצעה ללא דופי, במסירות, ועל בסיס מקצועי בלבד - ללא כל קשר לזהות ולגודל החברות שפעילותן נאכפה על-ידו".

במשפט, סופרגז טענה כי הצרכן הוא שצריך לדאוג לביצוע הבדיקה; טענה שנדחתה. כשנציג החברה נשאל במשפט מדוע היא ביצעה בדיקות מדגמיות בלבד, כשמדובר במאות אלפי לקוחות, השיב: "אין לי הסבר".

רשלנות? לא הוגש כתב אישום

האירוע: פיצוץ מכלי גז במרכז תל אביב, סמוך למסעדת ג'ירף, גרם את פציעתם של עשרות ונזק רב לרכוש

הממצאים: דוחות מינהל הגז והתמ"ת מצאו ליקויים חמורים בהתנהלות אמישראגז. דוח כיבוי אש קבע שאמישראגז התקינה את צוברי הגז בניגוד לחוק

האכיפה: לא הוגש כתב אישום ולא הוטלו קנסות

פיצוץ הגז ליד מסעדת ג'ירף זכה להתעניינות תקשורתית רבה מהרגיל, אולי בזכות המיקום המרכזי - אך גם הוא נשכח במהרה. נפגעי הפיצוץ, עם זאת, ממשיכים עד היום להיאבק באמישראגז בבית המשפט, שם הם מתארים את שקרה להם. "לפני התאונה הייתי אדם בריא ונמרץ", כתב אחד מהם בתצהיר. "פסיכיאטר מומחה קבע כי אני סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית, כי לא חל שיפור משמעותי במצבי חרף הטיפול התרופתי וכי נכותי הנפשית משפיעה רבות על יחסיי הבין-אישיים ומגבילה אותי בחיי היומיום".

גם כאן סביר שאכיפה מדינתית הייתה מקילה את הליכי התביעות האזרחיות, אולם זו לא בוצעה, חרף ממצאי החקירות השונות. מה למשל? דוח כיבוי אש קבע שאמישראגז התקינה את צוברי הגז במקום "שלא על-פי החוק ועל דעתה", לאחר שבקשתה להיתר סורבה. כמו כן איתר "כשל ותקלה של טכנאי אמישראגז", ו"אי-עמידה בלוח זמנים סביר מרגע קבלת ההודעה על הדליפה".

דוח מינהל הגז ציין כי נציג החברה הגיע למקום שלוש שעות לאחר קבלת ההודעה, זמן ארוך בהתחשב בכך שמדובר היה ב"דליפת צובר גז באזור צפוף אוכלוסין". כן נמצא שאלמנטים שונים במערכת הגז הותקנו בניגוד לתקן. המלצת הדוח: "מאחר שככל הנראה האירוע אירע עקב טעות אנוש ורשלנות של מי מהמעורבים בו, אינני יכול להמליץ על הגשת כתב אישום על עבירות בתחום הגפ"מ".

אלא שגם על עבירות רשלנות לא הוגש כתב אישום. יצוין שמסעדת ג'ירף הגישה לבית המשפט חוות דעת של עזרא לבנברג, יו"ר הוועדה לתקני גז במכון התקנים, שלפיה רשלנות אמישראגז גרמה לאירוע.

גם דוח אגף הפיקוח על העבודה בתמ"ת היה חריף, וציין שהאחראי לאירוע מטעם אמישראגז "לא הגיע למקום טרם ביצוע התיקונים, ולא עמד בראש תהליך חיפוש הפתרונות המתאימים לשם יציאה ממצב החירום. פעולות הטכנאים המעורבים בטיפול בתקלה היו מסוכנות ולא בטיחותיות". הדוח קבע שהתאונה נגרמה בשל פעולות שביצע הטכנאי "בניגוד לנוהל", ובשל ברז שהותקן על המכל. "סביר להניח כי בעקבות זה נוצר מצב... שמנע אפשרות לטפל בתקלה בשיטה בטיחותית". אילו הברז לא הותקן כך, מסכם הדוח, "דליפת הגז מהמכל הייתה נמנעת, והאירוע לא היה מתרחש".

תגובת פרקליטות מחוז תל אביב - פלילי: "מבלי שניתן לנו זמן לאתר פיזית את התיק, ועל-פי רישומי המחשב בלבד, התיק נגנז לאחר שהפרקליטות הגיעה למסקנה שאי-אפשר להעמיד לדין אף אחד מהחשודים".

ההרוג מתבקש לשלם לעירייה

האירוע: דליפת גז בבניין בחיפה גרמה לפיצוץ שבעקבותיו נהרג בנימין רובשיץ ונפצעו 22 איש

הממצאים: חקירת מינהל הגז קבעה: התרשלות אמישראגז גרמה לאסון

האכיפה: התיק נסגר בפרקליטות מחוסר ראיות

ב-16 ביוני 2006 שלחה עיריית חיפה מכתב לתושב בנימין רובשיץ, ובו דרישת תשלום בסך 22 אלף שקלים - חלקו בעלות השיפוץ שביצעה בבניין בעקבות פיצוץ הגז במארס אותה שנה. העירייה, הוסבר במכתב, ביצעה את העבודות כדי "לשמור על שלום הציבור ועל בטיחות הדירות", והיא מוכנה לבוא לקראתו ולאפשר פריסת תשלומים ללא ריבית, "לפנים משורת הדין". הייתה בעיה אחת: רובשיץ נפטר מפצעיו יומיים לאחר הפיצוץ.

זה לא מפריע לעיריית חיפה לתבוע לאחרונה את יורשי המנוח, ואת שאר בעלי הדירות בבניין. אין ברירה, הסבירה העירייה לתושבים, שכן "נעשו פעולות רבות כדי לקבל את סכום החוב מאמישראגז, אולם לצערנו ללא הצלחה".

לאמישראגז סיבה טובה לסרב לשלם: המדינה לא נקטה נגדה הליכים כלשהם בעקבות הפיצוץ. ראיה לכך שגורמים אחרים אחראים לאסון? לא ממש. חקירת מינהל הגז קבעה מפורשות כי התרשלות אמישראגז גרמה אותו. דוח החקירה הזכיר התעלמות מנהלים, והגדיר טענות שהעלתה החברה ככוזבות וכ"מעלות תמיהות בקשר לתפקודה של אמישראגז בכל הקשור לשליטתה על מתן שירות בטוח לציבור צרכניה".

התיק הועבר למשטרה ולפרקליטות - ושם נסגר. "זה נראה כמו התרשלות של המערכת", סבור ראובן רובשיץ, בנו של ההרוג. "נראה שכוחות מאוד חזקים פעלו להשתיק ולמרוח הכול. ההתנהלות נראית יותר ממוזרה. זה לא מתקבל על הדעת. אילו לא היה דוח של מינהל הגז, שהוא לא גוף מטעמי אלא גוף מטעם המדינה, היה אפשר להרהר בדבר. אבל הם המליצו חד-משמעית להעמיד לדין על רשלנות. איך אמישראגז מצליחים לצאת מזה? אין לי מושג".

רובשיץ שקל להגיש קובלנה אזרחית פלילית, אולם הסתפק בתביעה אזרחית שהסתיימה בפשרה כספית. למזלו הכיר את עו"ד משה שחל שייצגו בהליך. "בלעדיו זה היה נגמר ב-10% מסך הפיצוי, אם בכלל. הליך כזה עולה הון, ולרוב האנשים אין האמצעים, הידע והכוח הדרושים כדי לנהל אותו. שמעתי על מקרים שנסגרו בפרוטות, כדי לסתום פיות".

לו הועמדה אמישראגז לדין, הדבר היה עשוי להקל את הליכי התביעות האזרחיות - אולם כאמור התיק נסגר. כשרפאל פרדיס, בעלי החברה ואז המנכ"ל, נחקר במשטרה בחשד לגרימת מוות ברשלנות, הייתה לו תשובה אחת לרוב השאלות: "אני לא יכול להשיב כי אני לא אמון על הפרטים". כיצד אינך יודע פרטים "כה חשובים ומהותיים" בנוגע לאירוע, תהה החוקר. פרדיס השיב: "אני לא יכול לענות לך על זה".

תגובת אמישראגז: "כל מתקני הגז באירועים שפירטתם היו תקינים ועמדו בכל דרישות התקנים וכללי הבטיחות המקובלים. באף אחת התביעות שהגישו נפגעים וחברות הביטוח שלהם לא נפסק שהאירוע נגרם באחריותנו. נראה שהנתונים מגמתיים ובאו מצדדים מעוניינים". כן נטען שהמשטרה "ערכה חקירה יסודית ומקיפה וסגרה את התיקים נגדנו מחוסר אשמה".

תגובת פרקליטות מחוז חיפה-פלילי: "התיק נסגר מחוסר ראיות לאחר שלא ניתן היה להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים, כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מהתרשלותה של חברת הגז, וזאת על אף חוות הדעת של מינהל הגז שהטילה את האחריות על חברת הגז".

תגובת עיריית חיפה: "לעירייה אין סמכות לשאת בהוצאות שיקום רכוש פרטי. כדי להקל על הדיירים המתינה העירייה עד כה להשבת הוצאותיה, כדי לאפשר לדיירים למצות ההליך שנקטו נגד חברת הגז והביטוח. לאחר שהגיעו להסדר, תובעת העירייה החזר הוצאותיה כנדרש בחוק. לבעלי הנכס עומדת הזכות (שאינה ניתנת לעירייה) לצרף לתביעה את חברות הגז והביטוח כדי שיישאו במימון הפעולות שנקטה העירייה".

הפרקליטות הסתפקה בעסקה

האירוע: תקלה במערכת החימום גרמה לפליטת גז רעיל שגרם למותם של דליה, נמרוד ואסף אייל בדירתם ברמת אביב

הממצאים: חקירת המשטרה קבעה כי התרשלות פזגז גרמה לאסון

האכיפה: החברה נקנסה ב-400 אלף שקלים

ב-17 בינואר 2002, יום לאחר שבני משפחת אייל נמצאו בדירתם ללא רוח חיים, מיהרה המשטרה להפיץ את הערכתה: מדובר בהתאבדות, ולא במוות כתוצאה מדליפת גז. אלא שכעבור חקירה של חודש נמצא שפזגז התרשלה בבדיקת המתקן שלו סיפקה גז, והמשטרה המליצה להעמיד לדין 12 מעובדי החברה, ובראשם המנכ"ל, בגין גרימת מוות ברשלנות.

מיצוי דין תקיף? לא ממש. כתב האישום המקורי נגנז, ובמקומו הגיעה הפרקליטות עם פזגז להסדר נדיב: פזגז תודה בגרימת המוות ברשלנות, תבצע שורת מהלכים לשיפור הבטיחות ככלל, תיקנס ב-134 אלף שקלים, ועובדיה לא ייענשו כלל.

שופטת השלום בתל אביב, דורית רייך-שפירא, התקשתה להישאר אדישה. "זכאי הציבור להסבר מניח את הדעת, מדוע נפטרו נושאי משרה מאחריות", כתבה בגזר הדין מינואר 2008, וציינה כי ההסדר מבטא "הסכמה עם מחדליהם של תאגידים כה גדולים לקיים הוראות חוק וליישם הוראות שיפוטיות". השופטת הגדילה את הקנס ל-403 אלף שקלים, וכתבה שההחלטה שלא להעמיד לדין את עובדי פזגז, "יש בה לערער את אמון הציבור בתקינות פעילותן של רשויות האכיפה".

החאפרים ממשיכים למכור

האירוע: פיצוץ בלון גז גרם לקריסת בניין מגורים בשכונת התקווה ולשבעה הרוגים

הממצאים: הגז סופק לבניין על-ידי "חאפרים", שאינם מורשים לעסוק בגז

האכיפה: לא הוגש כתב אישום

אסון הגז בשכונת התקווה העלה לסדר היום את בעיית הגז הפיראטי: אזרחים קשי יום העדיפו לקנות גז מ"חאפרים", בזכות המחיר הנמוך. "מי שצורך גז פיראטי", אמר אז שר התשתיות יוסף פריצקי, "דמו בראשו". ומה לגבי מי שמספק גז פיראטי? איש לא נתן את הדין על מות שבעה מתושבי השכונה.

מרגלית הרמוס, שאמה נהרגה מהפיצוץ: "תמיד כשבאתי לאימא היה בבניין ריח של גז. שמתי לה כיריים של חשמל, ודיברתי עם בעל הבניין שיטפל בריח ובבלונים שהיו שם. הוא בכלל לא התייחס".

- מי סיפק את הגז?

"אימא קנתה מבעל חנות חשמל בשכונה, שהציע לה מחיר זול יותר מפזגז. הוא נחקר במשטרה, אבל לדעתי בסוף זה נעזב".

- האם האסון שיפר את המצב בשכונה?

"כלום לא השתנה. לא חסרות חנויות שממשיכות לספק גז באופן פיראטי. אני לא מבינה למה לא מעמידים את החאפרים לדין או אפילו נותנים קנס, שיפסיקו עם זה. עד היום יש לי סיוטים. כל הזמן בבית אני בודקת שהכול סגור, כל הזמן אני כאילו מרגישה ריח של גז".

שלמה מסלאווי, יו"ר ועד השכונה: "אחרי האסון ארגנתי ישיבה עם מינהל הגז, העירייה - לא קרה כלום. היום, בעקבות כניסת המסתננים, השוק הפיראטי בשכונה רק צומח, ומובן שהוא עובד בצורה לא בטיחותית. הפיצוץ הבא מאוד קרוב".

תגובת פרקליטות מחוז תל אביב - פלילי: "בתיק זה נחקרו אנשים רבים, והפרקליטות הכינה חוות דעת מקיפה בתיק. המסקנה הייתה שהפיצוץ נגרם ככל הנראה בגלל טעות אנוש של אחד מהדיירים (אשר נפטר), שהשאיר ברז גז פתוח. בשל כך נסגר התיק מחוסר ראיות".

תגובת משרד התשתיות לכלל האירועים שצוינו בכתבה: "המשטרה היא שאחראית על חקירת אירועים שגרמו מוות. הפרקליטות היא שמגישה את כתבי האישום בנושאים אלה. על כן שאלות מסוג זה ניתן להפנות למשטרה או לפרקליטות. מפקחי המשרד מסייעים בחקירות ככל שהם נדרשים".

מסעדת ג'ירף לאחר פיצוץ / צלם: אבשלום ששוני
 מסעדת ג'ירף לאחר פיצוץ / צלם: אבשלום ששוני

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות