לכאורה, לא קשה למצוא נתונים על היקף תחום ההיי-טק בישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למשל, מעריכה כי בהיי-טק הועסקו 261 אלף עובדים בשנת 2010 - גידול מהיקפה בשנת 2009 - 243 אלף עובדים. אלא שהלמ"ס הרחיבה את הקריטריונים לבדיקה (גם לאור הגדרות ארגון ה-OECD), והיא כוללת בתחום ההיי-טק, למשל, את תעשיית המכונות המשרדיות או את תעשיית כלי הטיס. על-כן, הדעות חלוקות לגבי המספר האמיתי של המועסקים בתחום.
על הרקע הזה ביצעה יחידת המחקר של חברת ההשמה אתוסיה - העוקבת אחרי מגמות בתחומי התעסוקה בענפי ההיי-טק, הביוטק והקלינטק - מיפוי של התעשייה עבור "גלובס", וממנו עולה כי בענף כולו מועסקים בישראל 198.5 אלף עובדי היי-טק. במספר זה לא נכללו, למשל, עובדי הייצור של ענף התרופות, אך הוא כולל את אנשי המו"פ של התחום - מה שלא תמיד מופיע במחקרים ובבדיקות אחרות.
באתוסיה מיפו את התעשייה ולפי נתוני יחידת המחקר של החברה, יש בישראל 3,366 חברות היי-טק פעילות העוסקות באופן פעיל במחקר ובפיתוח ומגייסות עובדים. כ-660 מהם עוסקות במכשור רפואי ובביוטק והן מעסיקות 12.5 אלף עובדים.
מדינת ארכיטקטורה ותכנון
עוד עולה מהנתונים כי התעשייה האווירית בישראל היא המעסיקה הגדול ביותר בתחום ההיי-טק עם 15 אלף עובדים, ואחריה חברה ביטחונית אחרת, אלביט מערכות, המעסיקה 10,000 עובדים ורפאל עם 5,600 עובדים.
החברות הביטחוניות, כמו התעשייה האווירית, הצליחו להפוך לגופים הגדולים במשק - לא רק על סמך רכישות של חברות אחרות או מיזוגים המאפיינים את חברות ההיי-טק הבינלאומיות, אלא על-ידי גיוסי עובדים.
אחרי החברות הביטחוניות, המעסיקה הגדולה בישראל שאינה בית תוכנה היא אינטל עם 7,057 עובדים; אמדוקס ו-HP עם 5,000 עובדים מקומיים, ECI שמעסיקה 2,600 עובדים בישראל ו-IBM וקבוצת רד, שמעסיקות 2,000 עובדים כל אחת.
תעשיית ההיי-טק נמצאת במגמת גידול ברורה. המספרים המדויקים משתנים, בשל המגמות השונות הפוקדות את התעשייה, אך החלק היחסי של התעשייה גדול. לפי נתוני הלמ"ס, ענפי טכנולוגיית המידע בישראל היו אחראים ל-16% מהתוצר העסקי של ישראל ב-2010 - מספרים מרשימים בהתחשב בכך ששיעור המועסקים בהיי-טק הוא 8.4% מכלל העובדים במגזר העסקי בישראל, הנחשב גבוה בהשוואה למדינות מערביות.
"תעשיית ההיי-טק מרכזת את משאביה בעיקר במחקר, בפיתוח ובמכירות, כאשר שאר התפקידים מהווים תמיכה ביחידות המרכזיות האלה בארגונים השונים", אומר ל"גלובס" אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה. "הנתונים מאותתים על מגמה ברורה שלפיה ישראל היא מדינת ארכיטקטורה ותכנון, כשהייצור אבל גם הפיתוח, מבוצעים במדינות זולות יותר".
בשנים האחרונות יחידות הפיתוח והייצור בחברות ההיי-טק בארץ מועברות לחו"ל, במיוחד לאחר רכישות ומיזוגים. מגמה זו מתחזקת כשבוחנים את ההעדפה של הסטארט-אפים להעביר פיתוח למדינות זולות יותר, מה שמחזק את הצורך בישראל בארכיטקטים, במהנדסי מערכת ובמנהלי פרויקטים עם יכולת לעבוד מול קבוצות פיתוח הפרוסות על פני מדינות שונות ומגוונות כגון הודו, סין ומדינות מזרח אירופה.
אחת התופעות המפתיעות בנתונים של אתוסיה היא העלייה במספר מנהלי הפרויקטים. עד לאחרונה, היה זה תפקיד בעל רמת ביקוש נמוכה, ומשמעות הגידול הנוכחי היא צמיחה במספר הכולל של הפרויקטים המבוצעים על-ידי התעשייה.
מובייל ואינטרנט - שוק של עובדים
כאשר בוחנים את נתוני התעשייה בחלוקה לפי ענפים, אפשר לראות שבתעשיית האינטרנט יש 1,050 חברות פעילות, מעט יותר מענף התוכנה, שם פעילות 1,010 חברות. בענף התקשורת יש 710 חברות פעילות. "אנחנו מזהים נהירה של מפתחי תוכנה לתוך תעשיית האינטרנט והמובייל, שם אנחנו מזהים טרנד לוהט ושוק שהופך להיות של עובדים בעיקר", אומר סלומון. לדבריו, הסיבות המרכזיות לכך הן חסמי כניסה נמוכים של מתכנתים לתעשייה, וביקושים גבוהים למפתחי מובייל.
בחלוקה לפי מקצועות, תחום התוכנה הוא המוביל בכמות המועסקים בהיי-טק לפי אתוסיה עם 37.4 אלף עובדים ובתחום החומרה מועסקים 15.4 אלף איש. בפיתוח אלגוריתמים מועסקים 3,262 עובדים ועוד 4,741 עובדים מועסקים במערכות מידע ו-4,604 בבדיקות תוכנה. כמו-כן, מועסקים בתחומים שונים בתעשיית ההיי-טק 9,084 סטודנטים.
רק בהיי-טק: רמות שכר לנשים הגבוהות פי 3-4
על-פי נתוני הלמ"ס, מספר הגברים השכירים בתחום ההיי-טק עלה מ-162.6 אלף בשנת 2009 ל-168.1 אלף בשנת 2010, ומספר הנשים השכירות בתחום עלה מ-90.7 אלף בשנת 2009 ל-93 אלף בשנת 2010 - כך שהן מהוות 35.6% מכלל עובדי ההיי-טק. חלקן היחסי של הנשים המנהלות מתוך מכלל המנהלים במשק עלה מ-16% ב-1990 ל-32.9% בסיום העשור שעבר.
"תקרת הזכוכית של הנשים בתעשייה נפרצה, ויותר נשים מצליחות להשתלב בתפקידים אטרקטיביים ואף בתפקידי ניהול", אומר אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה. "מגמת זו נובעת מהגידול במספר בוגרות האוניברסיטה, שעולה כיום על מספר בוגרי האוניברסיטה".
עדיין יש תעשיות שמפלות לרעה
לדבריו, תעשיית ההיי-טק כיום מציעה לנשים רמות שכר גבוהות פי שלושה ואף פי ארבעה מתעשיות אחרות אשר לעתים מפלות אותן לרעה. מגמות נוספות כוללות כניסה של נשים חרדיות רבות וגם חילוניות לתחום בדיקות התוכנה ופריסתן על פני מיקומים גיאוגרפיים, שעד כה לא נחשבו לאזורי היי-טק; עלייה במספר מנהלי הפרויקטים שהביאה לכניסתן של נשים רבות לתפקידי ניהול וליווי של פיתוחים אל מול לקוחות - בעיקר בתעשיית האינטרנט; וכן השאיפה של החברות לייצר איזון טוב יותר ביחס שבין הגברים לנשים.
עשרת המעסיקים הגדולים בהייטק הישראלי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
