משהו רע בתקתוקו של השעון

בקיץ האחרון לפני המלחמה היא הייתה הדבר הכי לוהט בתל-אביב. בהיינקן הבימה קלאב, לעיני מאות מעריצים נלהבים, שילחה בנו מרסדס בנד, בראשות הסולן הכריזמטי גל תורן והגיטריסט הוירטואוז רונן כוכבי, מטח אפקטיבי של פגזי גרוב, קצב ממכר של פ'אנק אמריקאי טען את עצמו בדיסטורשן של רוק מסורתי, והתערבל, והסתחרר, והתמכר, ליצירות פרוגרסיב פסיכדליות מתארכות.

המלמולים הקטועים של תורן, הנגינה הבוטחת, החולצות הפרחוניות והשמחה הכללית, אושר כזה לא אראה עוד, לא הותירו מקום לספק: אנחנו חוזים בעתיד של הרוקנ'רול הישראלי.

חלפו רק שבועות ספורים לפני שהעתיד נשטף בנהרות של דם. האינתיפאדה פרצה במלוא עוזה. השאנטי המערסל של שוטי הנבואה והגרוב המחרמן של מרסדס בנד התנפצו אל קרקע המציאות. כל שנותר מהם היה רק הד חיוור לתקופה נאיבית שמתה. קאט.

11 שנים אחר כך, מרסדס בנד היא הלהקה המסעירה בישראל. פיתול עלילתי בלתי נתפס, שהתחיל באלבום בכורה נפלא אך נשכח, נמשך בחילופי גברי בהרכב והגיע לשיאו בהחלטה מכרעת להשתתף בסדרת הטלוויזיה הפרובוקטיבית "תעשי לי ילד", הפכו את תורן לאליל סקס ואת מרסדס להרכב מצליח, סוחף וחסר עכבות. "זהות", האלבום השלישי, הוא מפגן יכולת מרשים של להקת רוק פרועה ודורסנית, שיודעת היטב מה היא רוצה מעצמה ולאן היא תובעת להגיע.

תורן כתב (והלחין בעזרת המתופף אורי גת, הגיטריסט גיא שמי והבסיסט יוני כהן) סדרת המנונים מעוררי השתאות על החיים בעיר הגדולה, על דיכאון, על סמים, על נשים, על סקס, על אהבה, על שכטות ועל בדידות, ים של דמעות מול רסיסים וייסורים, הלב השבור צורח את עצמו לדעת, הכאב האינסופי לא מוצא מתום, הזעם הפראי מתלקח ומשתלח באנרגיות שקשה אפילו לתאר.

באו להרביץ

לא חוויתי שנים אינטנסיביות כזאת. תשוקה. תאוותנות. הרס עצמי נאבק בתוקפנות פיזית. עצב תהומי ממיר את עצמו באימפולסיביות מינית. התפרצויות רעשניות של מטאל מזוקק טובחות באוזניים. גיטרות סול-פ'אנק מנעימות את הזמן לטחול שנקרע לגזרים. ובס שמן של דיסקו מעכס בעיניים נוצצות בדרך למועדון. המתופף אחוז טירוף. הבסיסט מפמפם את עצמו לדעת. והגיטריסט נושך עד זוב דם.

כולם מכינים את הקרקע למופע היחיד של תורן, שזועק, נואם, מתפנק, מייבב, מלטף, עוצם עיניים ומשרבב לשון, העוצמות של "זהות" מייסרות. לופתות. ובועלות. מרסדס באו להרביץ, לתת בראש, לקדוח במפתח הלב ולרסס נעצים לתוך הקיבה המתהפכת. תיכף ידהרו במורד הדרך המוליכה אל הים. עוד מעט ימריאו ממגרש החנייה אל הכוכבים הנוצצים בשמי תל-אביב. כי כן, בהחלט, ללא ספק, יותר מהכול, זהו תקליט על תל-אביב.

הפסקול החשוך של עיר פנסי הרחוב. העיר שנותנת לך כל-כך הרבה אפשרויות בחירה, מספקת לך מין וסמים ומזון ובגדים ויצרים גועשים וריגושים ללא הרף, ולוקחת ממך את עצמך. בואי נרגיש את הצריבה, את הצלקת, את הבכי הבלתי נשלט, הריק הפנימי, המחנק בגרון, המחיר שתשלמי, ואת תשלמי, כשתבחרי לוותר על הזהות כדי להיות חלק מתוך המון חסר פנים.

בקיץ האחרון לפני המלחמה הבאה מרסדס בנד היא התגובה האולטימטיבית לכאוס ששורר סביבנו. המלים שמנפצות את הפחד, הקצב שתוקף את התודעה. תנו לגל תורן ולחבריו לגרור אתכם מהאוטו, להפליא בכם מכות, להטיח את הראש בפגוש, להתעלף ולצלול עמוק לתוך התודעה. להיפגש עם עצמכם. לנפץ את הבועה. לוותר על המחסומים. להתפרץ. לצרוח. להשתולל. להתענג על כל טיפת זיעה. לחיות.

מרסדס בנד - "זהות". התו השמיני. 50 ד'