נגד מפלגת השלטון, נגד מדינת הרווחה, נגד ההגירה

פיגועי הטרור בנורבגיה היו בעלי אופי פוליטי מובהק

פיגועי הטרור היו בעלי אופי פוליטי מובהק והם כוונו נגד מטרה פוליטית ברורה - מפלגת השלטון, מפלגת העבודה הנורבגית. המוסדות שהותקפו היו משרדי הממשלה המונהגת על ידי המפלגה ומחנה הנוער של מנהיגי העתיד שלה. מפלגת העבודה הנורבגית היא המפלגה הגדולה במדינה והיא נמצאת בשלטון מאז 2005 יחד עם מפלגת השמאל הסוציאליסטית ומפלגת המרכז. מפלגה זו היא האחראית במידה רבה ליצירת מדינת הרווחה הנורבגית והיא הייתה בשלטון במשך עשרות שנים, מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. כיום היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית היחידה בסקנדינביה שנמצאת בשלטון (בדנמרק ובשבדיה שולטות קואליציות מרכז-ימין).

בשנים האחרונות חלה התחזקות בכוחן של תנועות ימין קיצוני במדינות הנורדיות, ובתוכן נורבגיה. זו כוללת התחזקות של מפלגות ימין לאומני פופוליסטי לגיטימיות או לגיטימיות למחצה, כמו מפלגת "הפינים האמיתיים" שהפכה לשלישית בגודלה בפינלנד אחרי הבחירות באפריל ומפלגת "הדמוקרטים השבדים" שעברה לראשונה את אחוז החסימה בשבדיה בספטמבר שעבר. בשוליהן של מפלגות אלו ישנם ארגוני שוליים קיצוניים יותר כמו תנועות ניאו-נאציות, התארגנויות אנטי-מוסלמיות וארגונים דתיים פונדמנטליסטיים.

ככל הידוע עד כה, אנדרס ברינג ברייוויק, מבצע פיגועי הטרור בנורבגיה ביום שישי, לא היה חבר פעיל בארגונים אלו, אך ככל הנראה הוא היה בעבר חבר ב"מפלגת הקידמה" הנורבגית (המפלגה השנייה בגודלה במדינה שהיא באופייה ימנית-שמרנית). מאוחר יותר הוא ביקר את המפלגה על כניעתה לרב-תרבותיות ופנה לכתיבה באתרים גזעניים ובאתרי ימין קיצוני. ייתכן גם שהשתתף באירועים בעלי אופי ניאו-נאצי. מעשיו של ברייוויק לא היו אמנם חלק מהדיון הציבורי הלגיטימי בסקנדינביה, אך הם תוצר של התפתחויות פוליטיות, תרבותיות וכלכליות.

בשנים האחרונות השתנו המדינות הנורדיות בכמה מובנים. ראשית, הן התקרבו לאירופה - שבדיה, דנמרק ופינלנד הן חברות האיחוד האירופי, נורבגיה אמנם לא חברה באיחוד אך היא מושפעת ממנו. שנית, הגירה רחבה שינתה את הדמוגרפיה שלהן (ראו תרשים), השפיעה השפעה רבה על שוק העבודה, והפכה אותן לרב-תרבותיות. כתוצאה מאלו נוספו קשיים רבים לקיום המודל הכלכלי הנורדי השם דגש על תעסוקה מלאה ומעורבות גדולה של הממשלה במשק באמצעות סקטור ציבורי רחב, בעלות ממשלתית על נכסי ציבור וזכויות סוציאליות רחבות לכל האזרחים (בריאות, חינוך, דיור, פנסיה וכו').

בעקבות שינויים אלו ואחרים קמו מתנגדים רבים למודל מדינת הרווחה המסורתית. האופוזיציה המרכזית מורכבת אמנם מחוגים פוליטיים התומכים בשוק חופשי יותר, בהורדת מיסים ובפתיחת שוק העבודה לתחרות. אך חלקים אחרים באופוזיציה לממסד הסוציאל-דמוקרטי הם החוגים הלאומניים, מתנגדי ההגירה והרב-תרבותיות.

נכון לעכשיו מתרחק הימין של הזרם המרכזי במדינות הנורדיות מהתנועות הימניות-הפופוליסטיות והוא משתף פעולה עם השמאל במאבק בארגונים הקיצוניים. עם זאת, יש המודאגים מכך שהתחזקות כוחן של תנועות הימין הקיצוני בשילוב שינויים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים במדינות הנורדיות הם אתגר שמדינת הרווחה הקלאסית תתקשה לעמוד בו.

אירועי יום שישי בנורבגיה מאחדים לשעה קלה את הנורבגים כולם ואת שכניהם, תושבי המדינות הנורדיות, נגד הגורמים הקיצוניים שבתוכן. עם זאת, זהו עידן חדש בדיון הציבורי בסקנדינביה, והשפעות הפיגועים יורגשו ככל הנראה גם בעתיד באופן שקשה עדיין לחזות.

צרו איתנו קשר *5988