ד"ר פיל ומר גינת

"כלבוטק", יום ג' 21:00, ערוץ 2 רשת

כתבות התחקיר של "כלבוטק" על מערכת הבריאות בישראל מצליחות להיות מאלפות ומרתקות, אבל בה בעת גם בעייתיות. נתחיל במספרים: קרוב ל-24% רייטינג לתוכנית שעוסקת במצב בבתי-החולים וברשלנות רפואית מוכיחים שוב עד כמה האמון של הצופים בתוכנית הוא גבוה. המוצר הוותיק ביותר על המסך עדיין מספק את הסחורה.

ובכל זאת, הנה שתי הסתייגויות מסדרת התחקירים אודות הנעשה בבתי-החולים: "כלבוטק" של השבוע שעבר פתחה בחומרים שהיו צריכים לזעזע את המערכת, ואולי להיות שמן על גלגלי המחאה החברתית המתעצמת: העובדה שבתי-החולים (המורעבים על-ידי הממשלה, או החזיריים, תלוי את מי שואלים) דוחקים את רגליהם של אזרחי ישראל מפני תיירים רפואיים שמשלמים הרבה ובמזומן עבור הטיפולים.

המדהים בתחקיר היה שאפילו במערכת הרפואית עצמה לא הכחישו את הדברים, אלא רק טענו שהכסף שנכנס לקופת בית-החולים משרת, בסוף היום, גם את הפציינט הישראלי. אשרי המאמין.

קסם ה"דולרים"

צוות התוכנית חשף שיחות של תיירים כביכול עם מתווכים של שירותים רפואיים בישראל, שהראו איך ניתן בקלות, ותמורת תשלום גבוה, לעקוף תורים לטיפולים, ביניהם טיפולים מצילי חיים, שישראלים עלולים למות בטרם יזכו להם.

הממצאים היו חזקים דיים כדי להדאיג כל צופה, אבל רפי גינת בחר לעטר אותם בסגנונו הפומפוזי. את אחת האפיזודות בתחקיר הוא סיכם במילים: "ככה זה כשמשלמים הרבה ובדולרים!". זה היה מיותר, בין היתר בגלל שמי ששילם 10,000 דולר לבדיקת רופא, משלם עתה בשקלים סכום פחות בצורה ניכרת מכפי ששילם לפני 3 שנים נניח. אבל גינת מניח שהמילה "דולרים" עדיין מהלכת קסם על צופיו. עם הניסיון שלו הוא היה צריך כבר לדעת שכאשר התחקיר חזק דיו, הסגנון הפומפוזי רק פוגע באמינותו.

העניין השני היה עירוב התחומים: מה שהחל ככתב האשמה חמור נגד המערכת הפך מהר מאוד לדיון על רשלנות רפואית. אני לא מקל ראש בנושא, אבל אין בו כל חדש.

אם השורה התחתונה היא שרופאים מתקשים להעיד נגד הקולגות שלהם, הרי שאפשר היה לסכם את כל התחקיר במשפט הזה, עכשיו ספרו לנו משהו שאנחנו עוד לא יודעים. כל מי שיושב בתוך עמו, יודע שהקולגיאליות חזקה כאן יותר מהחוק.

אילו הייתה "כלבוטק" מתמקדת רק בנושא הראשון ומראה כיצד המערכת מספסרת בחיי אדם, ממש כך, כדי להגדיל את הכנסותיה מ"תיירות רפואית" (ולא היה מזיק בהקשר הזה גם סיפור של "תיירות פנים") היא הייתה יכולה להניע דיון של ממש.

ברגע שעברה ל"סיפורים אנושיים מזעזעים", היא הפסיקה להיות "60 דקות" והפכה להיות "ד"ר פיל".

ועוד 4 המלצות צפייה לאמצע השבוע

לא צריך להיות פרנקופיל כדי ליהנות מהסדרה בת שני הפרקים "פריז, שנות הפריחה" (20:00, ערוץ 8) שעוסקת בפריחה האמנותית של העיר בשנות ה-20. החלק השני של התוכנית ישודר הערב (ג'), ואין צורך להיות "בוגרי" חלק א', כדי ליהנות ממנו.

כמעט בקצה השני של המנעד האנושי, נמצא שלטון האימים של פול פוט והחמרה-רוז' שלו בקמבודיה של אמצע שנות ה-70. "אויבי העם" (20:55 "יס דוקו") הוא עוד תזכורת לימים הנוראים ההם.

בנימה קצת יותר מעודדת, יכולים חובבי כדורגל בפגרה לצפות ב"קשרים הנדסיים" (22:00, "נשיונאל ג'יאוגרפיק") בפרק שמוקדש לאצטדיון "וומבלי" בלונדון ולבנייה מחדש שעבר לפני כמה שנים, ומי שאפילו חלומות כדורגל לא מספיקים לו, מוזמן לכוכב פנדורה עם זוכה האוסקר "אוואטר" (22:00, "הוט פאן") ולהיסחף בסיפורו (הארוך מדי לטעמי) של חייל המארינס שנשלח למשימת דיכוי הרחק מביתו.