"הרגולציה והתקינה של ניטור מי שתייה בארץ מפגרות מאחור"

אורי יוגב, המנכ"ל והבעלים המשותף של ווייטווטר המספקת טכנולוגיות לניטור מי שתייה, מסביר מדוע תושבי ישראל חשופים לזיהומים במי השתייה, וקורא למדינה לחייב את תאגידי המים לערוך ניטור רציף

בתחילת מאי השנה התגלה זיהום מסתורי במי השתייה של קרית מוצקין. הניסיונות לאתר את מקור הזיהום ולטפל בו נמשכו כמעט שבוע. רק שלושה ימים לאחר גילוי הזיהום התברר כי מדובר בזיהום חיידקי, שמקורו בביוב, ואותרה הכניסה שממנה הוזרם למערכת מי השתייה של העיר.

חייהם של 47 אלף תושבי קרית מוצקין הפכו לטרטור מתמשך. תחילה, התבקשו להרתיח את מי השתייה, ולאחר מכן נאסר עליהם לשתות מים לחלוטין. התושבים עברו לחיות כמו מטיילים ישראלים בהודו, ובישלו את מזונם במים מינרליים. בחלוף ארבעה ימים הציבה העירייה מכלי מי שתייה גדולים ברחובות העיר.

אורי יוגב, שהיה יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בראשית הקדנציה הנוכחית, סבור כי "האירוע בקרית מוצקין היה יכול להימשך יום אחד, ולא שבוע", אילו לעירייה הייתה טכנולוגיה הנדרשת לזיהוי אירועי זיהום מי שתייה וניהולם.

בראיון ל"גלובס" מסביר יוגב מדוע תושבי ישראל חשופים לזיהומים במי השתייה, וקורא למדינה לחייב את תאגידי המים לערוך ניטור רציף של מי השתייה כדי לצמצם את החשיפה לזיהומים.

"אם יוצאים לקמפיין נגד המים המינרליים ובעד מי השתייה בברזים - זה חוסר אחריות לאומי לא להבטיח איכות כמהלך משלים. בסך הכול צריך חוק פשוט שמחייב את תאגידי המים לעשות ניטור רציף וניהול בזמן אמיתי", אמר יוגב.

דוח חריף

יוגב מדבר מהפוזיציה - הוא מנכ"ל ובעלים משותף של קבוצת ווייטווטר, המספקת טכנולוגיות לניטור מי שתייה לצד מערכות בקרת השקיה.

בעבר, השתמשו בעולם בסרטנים ובסוגי דגים שונים לצורך זיהוי זיהומים במערכות מי שתייה, נוסף על לקיחת דגימות מי שתייה בזמנים קבועים. השיטות הביולוגיות נחשבו לא מדויקות, עד שלפני כמה שנים גילו הביולוגים פרופ' שמעון אוליצור ובתו נורית אוליצור זן חיידקים זוהרים שנכבים כשהמים מזוהמים בכימיקלים.

הטכניון פיתח טכנולוגיה שמאפשרת להקפיא את החיידקים ולהתאים את הרגישות שלהם לזיהומים לזו של בני אדם. הטכנולוגיה פותחה במסגרת חברת צ'ק לייט, שווייטוור רכשה תמורת 6 מיליון שקל ב-2010.

"סיימנו שנתיים וחצי של פיתוח מכונה אוטומטית שהחליפה אדם", אמר יוגב. "אפשר לשים אותה בשכונה, והיא תדגום את המים כל רבע שעה. אם זיהית בזמן אמיתי שיש זיהום במקור מים, אפשר לנתק את הבאר והציבור לא ירגיש בכך".

יוגב - שמכהן גם כדירקטור ברכבת - הקים את קבוצת ווייטווטר ב-2006 עם חנה גרטלר, אמו של היהלומן דן גרטלר. השניים מחזיקים יחדיו ב-80% מהבעלות על החברה, ואיש העסקים היהודי-קנדי בני טיש מחזיק ב-15% נוספים. מחזור המכירות של הקבוצה עבר ב-2010 את רף 10 מיליון הדולר, וצפוי לגדול ב-30% ב-2011, להערכת יוגב.

בשנותיה הראשונות הייתה ווייטווטר חברת אחזקות שהחזיקה ארבע חברות-בנות. מאז רכישת צ'ק לייט, שהפכה לחטיבה בתוך ווייטווטר, נעשה תחום ניטור מערכות מי השתייה לאחד משני ענפי הפעילות העיקריים של החברה, עם היקף מכירות שצפוי להגיע השנה ל3-4 מיליון דולר, להערכת יוגב.

מובילים טכנולוגית

את המערכת הראשונה, שהייתה עדיין ידנית, מכרה ווייטווטר בסין ב-2008, לאחר שרעידת אדמה במחוז סצ'ואן גרמה להרס מפעל כימיקלים שזיהם את מערכות מי השתייה הסמוכות.

"סין היא כיום המדינה המובילה בעולם בתחום הבטחת איכות המים ובטיחות מערכות שתייה" אומר יוגב. השוק העיקרי השני של מערכות כאלה הוא ארה"ב - ווייטווטר מכרה באחרונה מערכת הכוללת חדר בקרה, ומכונות ניטור לחברה המנהלת את מערכת המים העירונית של אקרון, אוהיו. בישראל התקינה ווייטווטר עד היום שתי מערכות ניסיוניות, אחת מהן במוביל הארצי.

"בתחום ביטחון מערכות מים וניטור מי שתייה, ישראל מובילה מבחינה טכנולוגית בזכות ידע שנצבר בגופים כמו מקורות ומערכת הביטחון", אמר יוגב, "אבל מצד שני, הרגולציה והתקינה המקומיות מפגרות הרחק מאחור ולמעשה לא עודכנו מ-2000. היה דוח חריף של מבקר המדינה שהתריע על הסכנות שבמצב הזה, שלמיטב ידיעתי לא יושם".

- לאילו סכנות חשוף הציבור בגלל שאין ניטור רציף של מי השתייה?

"יש זיהומים רחבי היקף, כמו זה שהיה בקרית מוצקין או חלחול של סולר למי השתייה בצפת, שמתגלים רק אחרי שאנשים נפגעים - אבל אלה אירועים נדירים יחסית. יש לא מעט אירועי מים מוגבלים, נניח לשכונה מסוימת שאנשים בה חולים פתאום ללא סיבה ידועה. יכול להיות שבעבר זה שירת את האינטרס של המערכות, שלא ידעו על אירועים כאלה - כי אם לא יודעים, אין אשמים".

שאלת העיתוי

תחום הפעילות העיקרי השני של ווייטווטר הוא בקרת השקיה, תחום שבו יש לחברה לא מעט מתחרות, ובהן מיה של שרי אריסון.

ווייטווטר מוכרת טכנולוגיה שמבוססת על יצירת אופטימזציה בלחץ המים שפיתחה חברת גלקון, שנרכשה בספטמבר 2007 תמורת 37 מיליון שקל והפכה לחברה-בת בקבוצה (לאחר מימוש אופציה ב-27 מיליון שקל נוספים - ע.ב).

"מערכות בקרת השקיה יכולות להביא לחיסכון של 20%-30% מצריכת המים", אמר יוגב. "מערכת חכמה יודעת, למשל, לא להשקות את הגינות ביום שבו יורד גשם, או לדווח על דליפה. האופטימיזציה של הלחץ יכולה לצמצם את פחת המים כתוצאה מדליפות, ולמנוע היווצרות סדקים שגורמים לדליפות חדשות".

- אבל אם אין מספיק לחץ, מי שגר בקומות גבוהות לא יכול להתקלח.

"לכן מורידים את הלחץ בשלוש בבוקר, ולא בשמונה בערב".

היית הממונה על התקציבים באוצר ב-2002-2004, וליווית את הקמת תאגידי המים. מה אתה חושב על הטענות נגדם כיום?

"התאגוד שיפר את רמת השירות והתחזוקה באופן דרסטי. עד להקמת התאגידים היה פיגור מתמשך בהשקעות בביוב ובמים, כי הרשויות המקומיות השתמשו בכספים לצרכים אחרים. אני מקווה שבעתיד התאגידים יוכלו לממן עצמם בהנפקות של חוב".

- הטענה היא שמחיר המים עלה כתוצאה מהתאגוד והטלת המע"מ על המים.

"גם כיום המים בישראל זולים יחסית. יש פה הרבה דברים אחרים שאפשר להוריד בהם מחירים. יכול להיות שכרגע לא היה נכון להטיל מע"מ, כשאתה הולך על מהלכים כאלה גדולים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988