התפטרות המתמחים: "שתיקת גמזו מעודדת את האנרכיה"

דמיינו שבמקום העבודה שלכם קבוצה גדולה של עובדים מתפטרת בהפגנתיות תוך הבעת חוסר אמון מוחלט במערכת. האם אפשר להעלות על הדעת שהמנכ"ל לא יאמר את דעתו? לא ישלח מייל לעובדים, לא יכנס אסיפה כדי לדבר על המצב? זה בדיוק מה שקורה כעת במערכת הבריאות. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, נעלם ונאלם בשעה שבה כמעט אלף מתמחים הגישו מכתבי התפטרות, בצד יותר ממאה מומחים ומנהלי מחלקות. גמזו הוא בעל הבית של 11 בתי חולים ממשלתיים, והרגולטור של 14 בתי"ח נוספים הנמצאים בבעלות קופ"ח כללית.

כבר בסוף יולי האחרון, כשמתמחים החלו לנטוש מחלקות למרות צווי מניעה של בית הדין הארצי לעבודה, פרופ' גמזו שתק. בעקבות פניית "גלובס", הוא רמז כי עיקר הבעיה בהסכם שגובש בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר, נעוץ בחוסר הנכונות של האוצר להגדיל עוד יותר את מספר התקנים שהסכים להעמיד לטובת המערכת. והנה, חלפו שבועיים, ומשרד האוצר הסכים לקבל את הדרישה של המתמחים אשר אומצה על ידי ההסתדרות הרפואית. ולמרות זאת, גמזו עדיין לא אומר מילה - והוא לא בדיוק מהאנשים שבורחים מהתקשורת. לא זה המקרה, בלשון המעטה.

לדברי בכיר במערכת הבריאות, פרופ' גמזו שבוי פשוט בידי מקום העבודה הבא שלו - המרכז הרפואי ת"א (איכילוב) או המרכז הרפואי שיבא (תל השומר). "הרי המנהלים באותם בתי"ח התסיסו את המתמחים, הם הניפו בעצמם את דגל המרד", הוא אומר - טענה שהוכחשה, אגב, על ידי אותם מנהלים, ברבש מאיכילוב ורוטשטיין משיבא.

"גמזו היה צריך לפנות למנהלי בתי החולים ולהבהיר להם - 'אתם לא חלק מגל המחאה של רוטשילד. אתם חלק מהממסד, אתם צריכים לרכך את הכעס של המתמחים'. לא שמעתי את גמזו אומר: 'חברים נכבדים, אם תהיה אנרכיה במערכת, יהיה לכם חלק גדול בהתהוותה. תתחילו לעשות סדר'. אפשר ללמוד הרבה משתיקה של בן אדם, ובמקרה הזה השתיקה מעודדת את האנרכיה".

לדבריו, מעבר לפנייה אל מנהלי בתי החולים, גמזו חייב היה לפנות בפומבי גם אל ציבור הרופאים, ולדרוש מהם לגלות אחריות. במקום זה, משרד הבריאות הסתפק בקריאה למנהלי בתי החולים לנהוג ברגישות ובזהירות אל מול מהלך ההתפטרות של המתמחים, בשים לב לכך שהפיטורים ייכנסו לתוקף "רק" 30 יום מרגע הגשתם.

גמזו נכנס אשתקד לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות בסערה גדולה. "מערכת הבריאות לא קורסת", הוא אמר ביוני האחרון למגזין G של גלובס, "אבל היא נאכלת לאט-לאט. אני אציב דרישה נחושה, ולאחר מכן אגייס את דעת הקהל. לא אעשה זאת בהכרח דרך תמונות קשות מהמסדרונות, אבל אם לא תהיה ברירה, גם הזקנה במסדרון תחזור לטלוויזיה... לא אעשה חוגי בית, אבל אסחף איתי הרבה מאוד אנשים". את הכריזמה הזו של גמזו, רופא ומנהל מוכשר לכל הדעות שכבר בגיל 44 מתהדר בתואר פרופסור, כולם מכירים במערכת הבריאות. עד כדי כך שיש מי שמכנה אותו 'נפוליאון'. דווקא בשל אותה כריזמה, גמזו צריך לקבל ציון נכשל בשעה הקריטית ביותר שידעה המערכת.

במקום להגן באומץ על הסכם ראוי ביותר שמיטיב מאוד עם רופאים בפריפריה ומשפר את איכות הרפואה בישראל, הוא בוחר בשתיקה שרק מחזקת ומעצימה את התסיסה בשטח. טוב לו ככה שהאש מופנית אל האוצר ואל סגן שר הבריאות ליצמן. אבל כשהסערה תחלוף, כולם יזכרו מי עמד בראש מערכת הבריאות בשיאה של אנרכיה בבתיה"ח.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי פרופ' גמזו אמר את דעתו בעניין לפני שבועיים בראיון ל"גלובס", וכי ההודעה שפירסם המשרד ביום חמישי בעניין המתמחים בהחלט מספקת. לדברי גמזו, "אין שום אנרכיה בבתי החולים והתבטאויות יתר יכולות רק לפגוע בגיבוש פתרון".