בעלי פרי גליל העבירו קווי ייצור למפעל אחר

סגירת חלק מקווי הייצור ופיטורי העובדים במפעל פרי גליל שבחצור הגלילית נתפסים שוב כמהלך של מפעל שנקלע לקשיים, או לוויכוח עם המדינה באשר למענקי סיוע. ואולם, ל"גלובס" נודע כי לבעלים של המפעל היה תמריץ של ממש להעביר קווי ייצור למפעל אחר שבבעלותם, "מילוז" הסמוך לנהריה.

על פי בדיקת "גלובס", בעלי פרי גליל - משפחת קופרלי וזכי שלום המחזיקים ברשת "חצי חינם", צפויים ליהנות מתעריפי מים מוזלים יותר המשמשים את מוצרי השימורים. מדובר במים שמספקת המועצה האזורית מטה אשר, שבמקור מיועדים לחקלאות. המפעל בחצור, לעומת זאת, צורך מים בתעריפים המיועדים לתעשייה, שהם יקרים יותר משמעותית. יו"ר מועצת מטה אשר, יהודה שביט, אמר ל"גלובס": "אין לי פטנטים שונים ממה שמציעים בחצור, אני עושה מה שאני יכול במסגרת החוק. אנחנו אכן מספקים מים למפעל מילוז. אני לא יודע אם התמריצים טובים יותר, אבל המים אכן חקלאיים. עזרנו להם גם עם פריסת החוב על היטל הביוב. קל להם יותר לפתוח פה קווי ייצור כי גם ההובלה מפה זולה יותר, יש רכבת ונגישות מהירה יותר לנמל".

אושיק אפרים, מנכ"ל פרי גליל ושותף בחברה, מודה כי יזכה למים מוזלים יותר ממועצת מטה אשר והסביר כי גם שיטת חישוב המים מיטיבה שם עמו. "יהודה שביט עוזר לי מאוד ומכבד את התעשייה בשטחו. האנשים שם נהדרים בדיוק כמו בחצור, אבל הרשויות שם עוזרות ככל שניתן ולא מתנהגות בחזירות", הוא אומר. לדבריו, פיטוריהם של 58 עובדי המפעל בחצור הם רק השלב הראשון. "בעוד שבועיים נפטר 60 עובדים נוספים, ונחזור למצבת כוח האדם המקורית שהייתה במפעל לפני הרכישה של קופרלי ושלום בשנת 2009. הושקעו פה 105 מיליון שקל על הרכישה ועוד 85 מיליון שקל כדי להוסיף קווי יצור ומתקנים חדשניים, אבל המדינה רק מבריחה משקיעים מהצפון".

חריגות בנייה

לטענת אפרים, שורה של גורמים הערימה קשיים על ניהול המפעל, ועל כן הוחלט להעביר חלק מקווי הייצור אל מפעל מילוז. "בפרי גליל אנחנו מפטרים, אבל שם בנהריה נקלוט עובדים חדשים כי ראש המועצה יודע לכבד אנשים שמוכנים להשקיע", הוא טוען. אפרים מספר כי הנהלת פרי גליל נאלצה לשלם קנס של 750 אלף שקל בשל חריגות בנייה, והכל בשל בניית גדר בטון בשטח המפעל, שנועדה למנוע גניבות.

אפרים מבהיר שהקנס על חריגות בנייה זה רק חלק קטן מהסיפור: "ראו שיש כאן אנשים שמוכנים להשקיע כסף, אז התנפלו עלינו מכל הכיוונים, פשוט ככה. המשרד להגנת הסביבה הטיל עלינו קנסות בטענה שזיהמנו את הקרקע, למרות שלא זיהמנו בשום אופן. דווקא השקענו במתקן טיהור בעלות של 3.5 מיליון דולר, שמטהר את כל השפכים בצורה ביולוגית. תאגידי המים, שאף אחד לא יודע מי צריך אותם והם רק גוזלים מיליונים ומתנהגים כמו בריונים, פתאום רוצים שנשלם על המים שנכנסים במקום על המים שיוצאים. בכלל, אם ב-2007 שילמנו שקל וחצי על כל קוב מים, היום אנחנו משלמים 4.5 שקל על קוב מים. תסביר לי למה זה? כי הסכמתי לבוא לחצור?".

בהסתדרות מודים כי בעלי החברה השקיעו עשרות מיליוני שקלים בשיפור המפעל וגם בשיפור רווחת העובדים. במפעל הותקנו מערכות מיזוג חדשות, מלתחות חדשות ומעמד העובדים השתפר. ולמרות זאת, בארגון מבהירים כי לא ירשו לבעלי המפעל להפוך את העובדים לבני ערובה בוויכוח שמתנהל בינם לבין הרשויות, מה גם שלטענתם המפעל רווחי ועל כן אין סיבה לפטר עובדים. בהסתדרות טוענים עוד כי בעלי החברה ציפו שמרכז ההשקעות יחזיר להם לפחות חלק מההשקעה במפעל, למרות שהם הגישו בקשות בדיעבד ולא כרכו את ההשקעה במתן סיוע. גם במשרד התמ"ת מבהירים כי אם בעלי החברה מעוניינים בסיוע, עליהם להגיש בקשה רשמית כמקובל ומציינים כי שר התמ"ת שלום שמחון הנחה את ראשי מרכז ההשקעות להיפגש עם נציגי משרד האוצר ולנסות לגבש פתרונות אפשריים למפעל.

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הורה לוועד העובדים של פרי גליל שלא לקבל את מכתבי הפיטורים, ולהחזיר אותם בחזרה להנהלה. "לא נסכים שהעובדים ישלמו מחיר כבד בגלל מחלוקת בין הממשלה לבעלים. מבחינתנו ניתן למצוא פתרון, ולא נסכים לפיטורים עד שימוצו כל הניסיונות לפתרון". בתוך כך, שר הרווחה והתקשורת, משה כחלון, הגיע היום אל המפעל בחצור הגלילית כדי לפגוש את העובדים.

המפעל שמחזיק את היישוב

לדברי אחד מהעובדים הוותיקים בפרי גליל, הבעיה הגדולה בסופו של דבר היא מחסור במקומות עבודה באזור חצור ובגליל בכלל. "ישוב שלם נשען על מפעל אחד, וברגע שיש פיטורים זו מכה גדולה למקום". לדבריו, ילדיו סיימו לאחרונה את השירות הצבאי, ואפילו עבודה בשכר מינימום קשה להם למצוא. "צריך להביא לכאן חברות טכנולוגיות, כאלה שיאפשרו לצעירים להישאר כאן ולהתפרנס בכבוד", הוא מוסיף. ל"גלובס" נודע כי חלק גדול מהמפוטרים שהופיע ברשימה שגיבשה ההנהלה הם עובדים מבוגרים בעלי ותק של 20-30 שנה, ואלה לכל הדעות יתקשו מאוד למצוא עבודה חדשה.