צבי זיו מגלה את האור

לצבי זיו הייתה הארה. "גרעיני שליטה בבנקים הם דבר רע", הוא מסביר לנו במאמר ארוך ומנומק שפורסם אתמול (ה') במוסף הכלכלי של עיתון "הארץ". אסור לאפשר לבעל השליטה לבחור את כל הדירקטורים לרבות הדח"צים, וצריך לפעול למינוי דירקטורים שייבחרו על ידי בעלי המניות, יקדמו את ענייני הבנק ויראו רק את טובתו, טוען זיו.

הוויכוח על נחיצות גרעיני השליטה בבנקים אינו חדש וכבר כמה שנים גוברת הדעה כי אולי מוטב לבנקים בלי גרעין שליטה. בבנק ישראל עצמו יש עמדות שונות אבל מבלי להתייחס לדעה לגופו של עניין, נשאלת השאלה איפה היה מר זיו עד היום בבוקר?

כי יש לדעת, צבי זיו אינו פובליציסט, אקדמאי או סתם אזרח שאכפת לו. זיו היה במשך שנים ארוכות בכיר בבנק הפועלים , שש שנים מתוכן (2003-2009) היה מנכ"ל הבנק. אותו בנק הפועלים שנמצא משנת 1997 בבעלותה של משפחת אריסון. במשך 12 שנים עבד זיו אצל משפחת אריסון בבנק הפועלים, קיבל שכר, בונוסים שמנים, מעמד וכבוד. במשך כל אותה תקופה לא הוטרד זיו מהבעייתיות של גרעיני השליטה ובשש שנות מנכ"לותו לא שמענו אותו מתבטא בנושא.

לא ראינו את זיו בכהונתו כמנכ"ל יוצא נגד גרעיני שליטה, לא שמענו באותן שנים שהוא דפק על השולחן. להיפך בכל אותה תקופה היה זיו צמוד לסיר הבשר, הטה ראשו הצידה ולא הוטרד מהבעיות החמורות ששיטת גרעיני שליטה יוצרת. והיא בהחלט יוצרת.

אגב, האם דירקטוריון עצמאי באמת היה מאשר את השכר השמן שקיבל זיו לאורך התקופה? אולי זו הייתה דווקא אותה 'תרבות תאגידית לא מספקת' שאפשרה לזיו לקבל בונוס של 33 מיליון שקל בשנת 2006, בונוס שרק רשות ניירות ערך ותביעה ייצוגית כפו על הבנק להקטינו?

למרבה הצער זו אינה תופעה ייחודית לזיו. אנשים שמסיימים את תפקידם משנים פוזיציה ואז פתאום מתגלה להם השכינה והם נהפכים למבקרים הנלהבים ביותר של המערכת ממנה הגיעו.

ניקח למשל את ח"כ שאול מופז שהיום מסביר שניתן וצריך, אפילו חייבים לקצץ בתקציב הביטחון. מופז היה רמטכ"ל ושר ביטחון במשך שבע שנים, איפה היה אז? מדוע לא נשמע קולו? מדוע לא פעל ברוח הדברים שלהם הוא מטיף כיום?

והנה אודי ניסן, ראש אגף התקציבים היוצא, שבתקופתו עלו המסים העקיפים. לניסן זה לא הפריע להסביר השבוע בראיונות לכל כלי התקשורת שיש בעיה וצריך לשנות סדרי עדיפויות בתקציב המדינה. ואת זה אומר האדם שעד לפני שבועיים היה האחראי על התקציב.

איפה היו מופז, ניסן וזיו עד עתה? פתאום הם גילו את האור? מדוע לא פצו פה כל עוד היו בתוך המערכת, אותה מערכת שפינקה אותם ותגמלה אותם? אז הם לא היו מוטרדים מכשליה? אפשר לקרוא לתופעה הזו בכמה שמות, הנה שלושה - התקרנפות, צביעות או פחדנות. וכל אחד יבחר מה שנראה לו.