הנקראות ביותר

תביעות ב-2 מיליארד שקל הוגשו בגין תוכנית השימור בת"א

התביעות הוגשו לפי סעיף בחוק המאפשר לתבוע את הרשות המקומית בגין ירידת ערך של נכס כתוצאה מתוכנית בנייה ■ ‏עיריית ת"א: "מדובר בתוכנית משביחה שהעלתה את ערך הנכסים"

כ-320 תביעות פיצויים בשווי כולל של כ-2 מיליארד שקל הוגשו עד כה לעיריית תל-אביב נגד תוכנית השימור העירונית - כך נודע ל"גלובס". המועד האחרון להגשת התביעות חל השבוע (א'), בתום 3 שנים מיום אישור התוכנית.

התביעות הוגשו לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר לתבוע את הרשות המקומית בגין ירידת ערך של נכס כתוצאה מאישורה של תוכנית בנייה.

התוכנית לשימור מבנים ואתרים בתל-אביב, שמספרה 2650 ב', מפרטת רשימת שימור של כ-1,600 מבנים המוגדרים לשימור ברחבי העיר, מתוכם 800 שהוגדרו לשימור רגיל, 200 שהוגדרו לשימור מחמיר ו-600 שהוגדרו לשימור מדרג ג', כלומר, מבנים שניתן לבנות בהם תוספת כמעט ללא הגבלה, אך בכפוף להנחיות.

התוכנית אושרה ב-2008 ונועדה "להבטיח את שימור המורשת הבנויה של תל-אביב על-ידי חשיפת הערכים האדריכליים והאורבניים של המאגר הבנוי, תוך השבת המבנים וסביבתם הקרובה למצבם המקורי".

‏ישנם בעלי בניינים שהוגדרו לשימור בתוכנית, שסבורים כי התוכנית איננה תוכנית משביחה כפי שטוענת העירייה, אלא תוכנית שתביא לפגיעה במבנים שבבעלותם כתוצאה מהכרזת השימור.

‏רשימת המבנים לשימור כוללת בניינים כמו בית ציוני אמריקה שבאבן גבירול, בית-הכנסת הגדול באלנבי, בית דיזנגוף בשדרות רוטשילד, הבית הלבן באלנבי, ההסתדרות החקלאית באלנבי, בנייני הוועד הפועל בארלוזורוב, בית ביאליק ברחוב ביאליק, בית אל-על ברחוב בן-יהודה, היכל התרבות ברחוב דיזנגוף, מעונות העובדים ברחוב הירקון ועוד.

‏לשם הדגמה, ידוע כי תביעת פיצויים לפי סעיף 197 הוגשה לעירייה על מתחם ועד הפועל של ההסתדרות הכללית ברחוב ארלוזורוב, בסך 83.5 מיליון שקל. מתחם זה נבנה בין השנים 1953-1956 במטרה לשמש מרכז הסתדרות של עובדי ופועלי ישראל. מתחם זה נבנה על-ידי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, בתכנונו של האדריכל דב כרמי, שעמד בראש צוות שכלל את אדריכלים נוספים. הבניין בנוי בסגנון הברוטליסטי ומבטא את עקרונות האדריכלות הסוציאליסטית שבלטה בארץ החל משנות ה-30 ועד שנות ה-50.

לדברי ‏‏עו"ד רועי בר, היועץ המשפטי המייצג את עיריית תל-אביב בתביעות בגין תוכנית השימור, "העובדה האבסולוטית היא שהרוב המכריע, יותר משני שליש מבעלי הקרקע, קיבלו את העמדה הבסיסית שהציגה עיריית תל-אביב לאורך כל הדרך, והיא שתוכנית השימור איננה תוכנית פוגעת אלא אף משביחה, כיוון שהיא נותנת כלים משביחים לשמר את הבניין הקיים, וזאת למרות שבחצי השנה האחרונה היה ניסיון עצום של עורכי דין ושמאים העוסקים בתחום לדרבן אנשים להגיש תביעות באמצעותם. בסופו של דבר פחות משליש הגישו תביעות, ואילו הרוב במכריע קיבלו את ההנחה שהתוכנית היא תוכנית משביחה".

‏בעיריית תל-אביב הוסיפו כי "הוועדה המקומית הצליחה להוכיח בעבר ותוכיח גם בעתיד כי מדובר בתוכנית משביחה שהעלתה את ערך הנכסים, בין היתר בגין סל התמריצים והזכויות שהיא מעניקה וכן בשל מיתוגו של הנכס כמבנה לשימור, ולראיה אף שולמו היטלי השבחה בגין התוכנית.

"העירייה אישרה לאחרונה מענק גדול מבעבר לקרן השימור העירונית בגובה של עד 30% מגובה עלויות השימור לבניין, וכן אושרה לאחרונה בעירייה קרן שמטרתה לסייע לבעלי מבנים לשימור בהגבלות מחמירות לביצוע השימור בפועל, וזאת בהתקשרות להעברת זכויות ממגרש המבנה לשימור למגרש אחר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות