סילבן שלום: להעלות המס על רווחים בבורסה ל-25% - ולתת פטור ממס לבעלי שכר של 10,000 שקל ומטה

המשנה לרה"מ מצהיר שהוא "מאושר מהמחאה", אך באותה נשימה מכריז: "אני נגד המלחמה שהכריזו על הטייקונים" ■ עוקץ את שטייניץ על התקציב הדו-השנתי: "לא מחזיק מעמד, אין אף מדינה שאימצה אותו" ■ וכן, גם הוא חושב שהגיע הזמן לקיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון

אחרי שהקימו מאהלים ברחבי הארץ והוציאו מאות אלפי אנשים לרחובות, יוצאים מנהיגי המחאה למלחמה בטייקונים באמצעות חרמות נקודתיים. דווקא המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום - שנתפס כשר חברתי ותמך במחאה עד כה - מסתייג מהצעד הזה.

"אני נגד המלחמה שהכריזו בטייקונים", אומר שלום בראיון מיוחד ל"גלובס". "אין ספק שלהתנהגות של אחדים מהם יש משקל מרכזי בעוינות שנוצרה כלפיהם, אך יש לזכור שהם מעסיקים של מאות אלפי משפחות. מה רוצים? שהם יעבירו את העסקים שלהם לחו"ל? אנחנו כן רוצים יותר תחרות, יותר שקיפות".

על פניו נראה כי שלום יוצא להגנת בעלי ההון, אך באותה נשימה הוא מסביר כי לתפיסתו עליהם להרחיב את הנשיאה בנטל. "גם הבכירים צריכים לתת, זה חלק מהעניין. אלו שיש להם צריכים להיות שותפים. זה הבסיס של כלכלה רחומה יותר, שמתבססת על שוק חופשי - אך עם שותפות בנטל".

שלום מכוון בדבריו לבחינה של מדרגת מס נוספת בקרב מרוויחי השכר הגבוה, ונוסף על כך להעלאת המס על הבורסה ועל רווחי הון. "זו תהיה תרומתם האמיתית לצמצום הפערים", אומר המשנה לרה"מ, שסבור כי יש לשקול את העלאת המס על הבורסה ל-25%. יש לציין כי שלום היה הראשון שהטיל מס על הבורסה, כבר ב-2002, בשיעור של 15%. צעד זה הכניס לקופת המדינה 8 מיליארד שקל. מאוחר יותר, בעת שכיהן כשר האוצר, העלה בנימין נתניהו את המס ב-5%, ועתה סבור שלום כי נדרשת העלאה נוספת.

הרפורמה במס שהעביר שלום לפני כמעט עשור, כללה גם הורדה בשיעורי המס ליחידים ולחברות. בניגוד למגמה שהוביל אז, כיום סבור המשנה לרה"מ שיש לעצור את המתווה של הורדת מסים ישירים, ולהעלות מסים עקיפים. "הפערים בחברה גדלים, ולכן צריך לתת מענה נכון יותר לאותן קבוצות שעובדות", הוא אומר, ומציע לפטור ממס הכנסה בעלי שכר של 10,000 שקל ומטה. לפי המתווה שמציע שלום, המהלך יבוצע בכמה פעימות: בשלב הראשון יינתן פטור ממס הכנסה לעובדים שמרוויחים סכום שמגיע לשכר הממוצע במשק. מאוחר יותר יעלה גובה השכר הפטור ממס ל-10,000 שקל. בד בבד, כאמור, תיבחן מדרגת מס נוספת למרוויחי השכר הגבוה.

כצעד משלים לרפורמה במס שהעביר, חוקק שלום את חוק מס הכנסה שלילי לטובת אלו שאינם מגיעים לסף המס. החוק מיושם כבר בפריסה חלקית, וייכנס לתוקפו בפריסה מלאה ב-2012. מס הכנסה שלילי צפוי להכניס מאות שקלים למשפחות זכאיות.

- אתה בעצם יוצא כעת נגד תוואי הפחתת המסים שעליו אתה הכרזת כשר אוצר.

שלום: "עשיתי את המהלך הזה בתחום המסים כשהייתי שר אוצר, כשהמצב הכלכלי והמצב הביטחוני היו שונים לחלוטין. אבל כדי להילחם ביוקר המחיה כיום צריך לעצור את המתווה של הורדה במסים. הורדתי את שיעור המס עד לשיעור מסוים שחשבתי שהוא הנכון. מאז עברו 8 שנים והמשך ההורדה לא נכון. צריך היה להגיע לרף מסוים".

- אתה מציג פתרונות שמתמקדים בתחום המיסוי, אלא שראש הממשלה מינה ועדה חיצונית לגיבוש פתרונות למצוקה שנוצרה. האם אתה מצפה שוועדת טרכטנברג תציע פתרונות ברוח דומה, או שהוועדה נועדה למסמס את המחאה ולגשר על השבועות שבין סוף החופש הגדול לחגים?

"אני לא יודע מה יהיו המסקנות. רק דבר אחד אני מצפה מטרכטנברג: שהדוח לא יהיה מקשה אחת. חוץ מהתנ"ך, כל דבר אפשר לפרק. בכל מקרה, אם לא ננצל את ההזדמנות לשנות את סדר היום הציבורי, אני חושב שנכשלנו. חייבים לעשות את השינוי הזה".

נאמנים לשורשים

"אני מאושר מהמחאה", אומר המשנה לרה"מ בשבוע שבו מפורקים המאהלים ברחבי הארץ. שלום סבור שהמחאה שינתה את השיח והעלתה את הסוגיות החברתיות לראש סדר היום. "לא רק שאנחנו לא צריכים להתנגד לה, אנחנו צריכים להצטרף אליה", ממשיך שלום. "הליכוד הוא מפלגת העם. אנחנו צריכים להנהיג כלכלה רחומה שיש בה רגישות, לנצל את היתרונות שבכלכלה חופשית, אך הדגל החברתי-כלכלי הוא דגל שהנפנו כל השנים. על הליכוד להיות נאמן לעצמו ולשורשיו. אם הליכוד לא יעשה את השינויים הנדרשים, הוא עלול להיפגע".

לשבחו של שלום יש לציין שהוא לא התעורר בעניין בקיץ 2011. כבר בפברואר השנה, בראיון שהעניק ל"גלובס", הצביע על הצורך בשינוי סדרי עדיפויות ומעבר לסדר יום חברתי. עם זאת, את שינוי השיח הציבורי הובילו בסופו של דבר חבר'ה צעירים נטולי מעמד פוליטי.

- איפה היית בקיץ האחרון? מדוע קולך לא נשמע? למה לא ביקרת במאהלים?

"ביקרתי במאהל בקריית שמונה, ואנו עומדים איתם בקשר רציף. אנו מסייעים להם בנושאים שהם העלו בפנינו, המתמקדים בתחבורה הציבורית, שמירה על הטבות המס, דיור במסגרות של כפרי סטודנטים וניצול הדיור הציבורי שאין לו דורשים אחרים בעיר. כמו כן, כבר בתחילת הדרך נפגשתי עם מארגני המחאה - סתיו שפיר, יונתן לוי ורגב קונטס - אצלי במשרד. זה שנים שנושא הצעירים לא מקבל לדעתי את תשומת הלב שמגיעה לו. אני עוסק בזה כבר תקופה ארוכה".

בנובמבר יקיים שלום את כנס ישראל הרביעי לצעירים בקריית גת. "בכנס הראשון עלתה השאלה האם יש מקום למשרד ייעודי לענייני צעירים. החשש היה כי המשרד ייחשב זוטר, וישמש פרס ניחומים לשר שלא קיבל תפקיד בכיר יותר. בסופו של דבר החלטנו כי יש צורך אמיתי בהקמת רשות לאומית לצעירים, ואני מקדם זאת", הוא מספר. שלום מצביע על כך שעל פי רוב, בין גיל 25 ל-40 צריכים הצעירים להחליט בתחומים החשובים ביותר בחייהם - תעסוקה, דיור, נישואין, השכלה והקמת משפחה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עומד חציון האוכלוסייה על 28.3. "הצעירים מהווים קבוצה עצומה באוכלוסייה. תמיד אמרתי שבסוף תקום מפלגת צעירים. אני באופן אישי חושב שזה לא נכון, שצריך להגדיל את ייצוגם במפלגות הקיימות, מכיוון שריבוי מפלגות מביא לחוסר יכולת משילות ולשיתוק".

אותה אג'נדה כל החיים

בה בשעה שאלוף פיקוד העורף מדבר על אפשרות למלחמה כוללת, ומנגד שר הביטחון מרגיע את הרוחות, אומר המשנה לרה"מ כי יש לקצץ בתקציב הביטחון ומסביר: לא כל תקציב הביטחון הוא ביטחון. "יש אפשרות אדירה להתייעלות בביטחון. בדוח ברודט התחייבה מערכת הביטחון להתייעלות של 3 מיליארד שקל בשנה. את הכסף הזה צריך להשקיע יותר בתחומי חינוך, תשתיות, בריאות ופריפריה".

שלום מספר כי כבר בדיון שהתקיים בלשכת ראש הממשלה לקראת הישיבה שהייתה אמורה להתחיל את הדיונים על אישור תקציב 2009, הוא התבטא בעד שינוי סדרי עדיפויות. כמה שבועות אחר כך, כשהממשלה נדרשה לאשר תוספות לתקציב הביטחון, ביקש שר הביטחון משלום לתמוך. "אמרתי לברק: 'יש לך רוב גם בלעדי', והצבעתי נגד. לא התעוררתי רק היום - זו האג'נדה שלי כל החיים".

אלא שלמגינת לבו של שלום, סדרי העדיפויות כבר מעוגנים לשנה נוספת - עד סוף 2012. "אני חושב שהאירועים האחרונים מוכיחים שתקציב דו-שנתי לא מחזיק מעמד, והשינויים בו דחופים", מותח המשנה לרה"מ ביקורת חריפה על התקציב הדו-שנתי שעליו מרבה להתרברב שר האוצר, יובל שטייניץ. "אין מדינה בעולם שאימצה את זה, וגם לא חברה עסקית. חייב להיות ממד של גמישות. אי אפשר להיות במשהו קשיח. זה נכון שתקציב דו-שנתי חוסך את התהליך הארוך והקשה של העברת תקציב מדינה מדי שנה, אשר לא פעם הופך לכר פורה של סחטנות במיוחד מצד המפלגות הסקטוריאליות, אבל אם עורכים שינויים מרחיקי לכת במדיניות התקציב הממשלתית, אז למעשה לתקציב ארוך אין כל משמעות".

"שת"פ כלכלי-אזורי עם הפלסטינים - כורח המציאות"

דווקא בימים שבהם בולט בידודה המדיני של ישראל, ובדיוק בחודש שבו צפויים הפלסטינים להכריז באו"ם על הקמת מדינה באופן חד-צדדי, סילבן שלום - המכהן גם כשר לשיתוף פעולה אזורי - קיים בתחילת השבוע ועידה תחת הכותרת שיתוף פעולה אזורי, בשיתוף "גלובס". "שיתוף פעולה כלכלי מהווה פלטפורמה ובסיס לקיום יחסים מדיניים", אומר המשנה לרה"מ. "שיתופי פעולה כלכליים-אזרחיים אינם בגדר מותרות, אלא כורח המציאות. אנחנו חולקים את אותו אזור גיאוגרפי, ויש בינינו לשכנינו ממשקים ונושאים רבים שיש לטפל בהם. אלה ממשקים חוצי-גבולות, בעיקר בתחומי התשתיות, התיירות והחקלאות".

עם זאת, חרף ההצהרות, נציגים פלסטינים לא גדשו את הוועידה בהמוניהם וגם לא נציגים מהממשלה הישראלית: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השיב בשלילה כשהוזמן להשתתף בוועידה; שר החוץ, אביגדור ליברמן, אמנם השיב בחיוב, ואולם לאחר מכן התנצל והודיע שייעדר בשל נסיעה לחו"ל; ושר הביטחון, אהוד ברק, ביטל את השתתפותו ברגע האחרון בגלל אירועי מגרון. את הזירה שהפקירו בכירי הממשלה, תפסו יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, וראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שעמדתם מנוגדת לעמדת הממשלה הנוכחית. יש מי שיאמרו שמדובר בבחירה מעניינת של שלום. את הפלסטינים ייצגו כ-20 משתתפים, בעיקר מהסקטור העסקי, שלא נכנעו ללחצים עליהם שלא להשתתף בפעילות המשותפת בת"א.

- בוועידה הסכמת עם אולמרט שההנהגה הפלסטינית רוצה בשלום עם ישראל. רה"מ אומר גם הוא שהוא רוצה שלום. אז איפה זה תקוע?

שלום: "לדעתי ההנהגה הפלסטינית רוצה שלום. פגשתי את סלאם פיאד ואת אבו מאזן פעמים רבות, ומצאתי בהם אנשים שכן מחויבים לשלום. אבל לצערי הם לא יכולים לקבל את ההחלטות שמובילות לשלום, והם החליטו ללכת בדרך שונה. מצד אחד יש שיתוף פעולה כלכלי וביטחוני, אבל אין שיתוף פעולה מדיני, כי הם החליטו ללכת להצהרה באו"ם על מדינה פלסטינית בכל מחיר".

- אתה חושב שהתעוררנו מאוחר מדי? ניתן היה למנוע את המהלך הפלסטיני באו"ם?

"ההליכה לאו"ם הייתה החלטה אסטרטגית שלהם. אבו מאזן נחוש שהכרזת המדינה הפלסטינית תהיה צעד שיירשם על שמו".

עם זאת, אומר השר לשיתוף פעולה אזורי, הצעד החד-צדדי אינו מונע את שיתוף הפעולה הכלכלי, שמתקיים ברמה של העברת סחורות, אספקת שירותים ועבודה. על פי הנתונים שבידי משרדו של שלום, כיום עובדים בישראל כ-50 אלף פלסטינים. שלום מודה כי מדובר בתקופה בעייתית לשת"פ בין הצדדים, והקשרים נעשים בעיקר באמצעות צד שלישי - ולא באופן ישיר. מי שמשמש איש הקשר הוא שליח הקוורטט למזרח התיכון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, שעל מחויבותו ופעילותו באזור הוענק לו אות הוקרה בוועידה השבוע.