עומדת בראש בית חולים המשרת כחצי מיליון אזרחים. השנה הקימה, לראשונה בצפון, מעבדה לאבחון גנטי של גידולי סרטן
המהלך החשוב שלי השנה: "הצלחתי להביא בשורה אמיתית לצפון באמצעות שורה של צעדים ייחודיים. הראשון היה פתיחת מרכז שיקום, שלא היה עד השנה בכל אזור הצפון. עוד צעד משמעותי הוא פתיחת מחלקה פנימית נוספת בבית החולים, שיש בו מחסור תמידי במיטות פנויות. בנוסף גייסנו תרומות להקמת מעבדה גנטית לחקר הסרטן שהחלה לפעול, ואין ערוך לחשיבותה.
"התחלנו גם בהקמת קומת מחקר בבית החולים - עבורי זה יעד וסוג של חלום שסימנתי מהרגע שנכנסתי לתפקידי, לפני כשמונה שנים. כך נוכל להיות אלטרנטיבה טובה לבתי החולים במרכז, ולהעסיק רופאים טובים ואנשי מחקר מבריקים".
רגע שיא: "באירוע במוזיאון תל אביב, שבו אספנו כ-400 אלף שקל להקמת היחידה הראשונה בצפון, והשנייה בארץ, שתאפשר טיפול אישי מוכוון מטרה לחולי סרטן. אחד הרגעים המרגשים היה כשהמוזיקאי והמנצח נמרוד גואז, בנה של מנהלת המעבדה לחקר הסרטן בבית החולים ויוזמת האירוע, שהגיע במיוחד ממינכן, ניצח על התזמורת הקאמרית".
רגע קושי: "קשה להסביר מה עושה למנהלת בית חולים רגע שבו היא נאלצת לסגור את המיון בגלל עומס בלתי נסבל ומחסור במיטות פנויות, מה שקרה מספר פעמים השנה. זו החלטה קשה מנשוא".
תובנה: "אין תחליף לאיכות של אנשים ולמסירות שמגיעה מהנשמה. התובנה התחזקה אצלי השנה, כשראיתי את הצוותים שלנו מתמודדים במסירות אין קץ עם הקשיים".
החוזקה שלי: "היכולת להישאר אופטימית למרות הקשיים, ולא לוותר".
החולשה שלי: "חוסר סבלנות וסובלנות לבינוניות ולתהליכים שלוקחים יותר מדי זמן, רק בגלל ביורוקרטיה מיותרת".
עצה לקריירה: "לנסוע לחו"ל לשנתיים. את העצה קיבלתי מפרופ' ארתור אדלמן, מנהל החטיבה לילדים בבית החולים שערי צדק בירושלים, שבזכותו השתלמתי במחלקת הילדים בבית חולים בפילדלפיה, שמדורג ראשון בארה"ב. מה שראיתי שם בשנתיים, לא רואים בארץ במשך 20 שנה. צברתי שם ניסיון וידע שפתחו עבורי את כל העולם המקצועי".
ישראל לאן: "אני מקווה שהמחאה הנוכחית, שהיא כמו צונאמי, תביא אותנו למקום טוב יותר, ושישתנו סדרי עדיפויות וייסגרו פערים בין המרכז לפריפריה".
מודל השראה: "סבתא שלי, שעלתה לבדה לארץ כנערה צעירה מפולין. היא החליטה לממש את חלום חייה, ולהיות שחקנית תיאטרון, בתקופה שבה לא היה ברור מאליו שעושים זאת. ממנה קיבלתי השראה לעתידי, בזכותה ידעתי שהכול אפשרי".
אשת השנה שלי: "אורנה ברביבאי, שפרצה דרך בזכות אופייה הייחודי, כישרונה, כוח הרצון שלה ונחישותה".
(יעל ולצר)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
