"התנהלות המדינה בעניין אגרקסקו גובלת ברשלנות ובפלילים"

ח"כ משה גפני בדיון סוער בוועדת הכספים והעבודה בעניין אגרקסקו: "על האוצר לחשוף את המניעים מאחורי ההחלטה שלא להזרים כספים לחברה - ההחלטה לא יכולה להתקבל במחשכים"

"התנהלות המדינה בעניין אגרקסקו גובלת ברשלנות ובפלילים. אנחנו דורשים התערבות מיידית של שרי האוצר והחקלאות להצלת החברה", כך אמרו היום (ג') חברי הכנסת משה גפני וחיים כץ, בדיון מיוחד וסוער המשותף לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לאחר ההחלטה של השופטת ורדה אלשיך מיום א' לשלוח את החברה לפירוק.

גפני וכץ ייפנו במכתב חריף במיוחד לשרי האוצר והחקלאות, שבו ידרשו התערבות מיידית ומתן דין וחשבון לפני הוועדות, "האם נעשה ניסיון הפרטה ללא דיון וללא אישור וכן לאן נעלמו כספים רבים שהועברו לחברה, שעתה עומדת לקראת פירוק ללא הסדרת פיצויים לעובדים". כץ אף הוסיף דרישה לקבל את רשימת המחזיקים באגרות החוב של אגרקסקו.

אגרקסקו, החברה ליצוא חקלאי שבשליטת המדינה, חייבת למחזיקי האג"ח המוסדיים כ-150 מיליון שקל. ביום ראשון הורתה אלשיך, סגנית נשיאת ביהמ"ש המחוזי בת"א, על סיום תקופת הקפאת ההליכים של אגרקסקו ו-56 שנה לאחר שנוסדה, החברה סיימהאת חייה והפכה באופן רשמי לחברה בפירוק. בין נושי החברה נמצאת גם חברת הספנות של משפחת עופר, אשר לה חייבת אגרקסקו למעלה מ-60 מיליון אירו בגין רכישה והחכרה של שתי אוניות.

אגרקסקו הוקמה בשנת 1955, ועיקר פעילותה במתן שירותי יצוא, שיווק ושינוע של תוצרת חקלאית (400 אלף טונות בשנה), תחת המותגים Carmel ו-Alesia, בעיקר לאירופה, באמצעות 130 מרכזי הפצה. בעת הקמתה היא קיבלה מונופול ממשלתי על היצוא החקלאי הטרי, למעט פירות הדר, אך במהלך השנים היצוא החקלאי נפתח לתחרות. בעלי המניות בחברה הם המדינה (30.3% ושליטה בדירקטוריון), מועצת הצמחים (55.3%) ותנובה (11%). החברה נקלעה למשבר קשה וסיימה את 2010 בהפסד כבד של 33 מיליון אירו, ועם גירעון של 13 מיליון אירו בהון העצמי וגירעון של 49 מיליון אירו בהון החוזר.

ח"כ כץ: המדינה גנבה מהציבור ומהעמיתים כסף

הישיבה המשותפת התקיימה היום לבקשת יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, ח"כ שי חרמש (קדימה), שביקש לבחון את הצלת החברה, ולמנוע פיטורי מאות עובדיה ופגיעה קשה בחקלאים, לדבריו.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר בתחילת הדיון כי "על האוצר לחשוף את המניעים מאחורי ההחלטה שלא להזרים כספים שיאפשרו את המשך פעילות החברה. החלטה כה קריטית לעתיד החקלאות והחקלאים בישראל לא יכולה להתקבל במחשכים".

גפני טען ש"נעשה כאן ניסיון הפרטה של חברה ציבורית בדרך לא חוקית, ללא הליך מסודר וללא אישורה של ועדת הכספים כפי שהדבר נדרש". בדיון היום לא נכח אף בכיר באוצר, ולדברי גפני הופיעו "פקידים זוטרים שלא היה בידיהם לספק פרטים על קבלת ההחלטות לגבי החברה".

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (ליכוד), שאל "האם הגענו לניחום אבלים או שיש מה להציל?" לדבריו, "מה שנעשה כאן גובל בהפקרות שאין כדוגמתה. נעשו דברים שלא ביושר. המדינה היא זו שנושאת באחריות למצב של החברה וייתכן שהיא אף עודדה את הקרנות השונות לרכוש את האג"חים של אגרקסקו תוך ניצול כוחה בעניין. המדינה גנבה מהציבור ומהעמיתים כסף, התנהגה כמו אחרון הפוחזים ונותנת דוגמה שלילית, של אי עמידה בהתחייבויות".

נציג אגף החשב הכללי באוצר, יובל רז, אמר ש"אין סכנה לחקלאות הישראלית בעקבות פירוק אגרקסקו, החקלאים יסתדרו גם בלעדיה. נחיצות החברה פחותה בהשוואה לעבר, אם בכלל קיימת". לדבריו, על-פי החוק החברה איננה מוגדרת כחברה ממשלתית והניהול שלה בידי החברה והדירקטוריון. מחזיקי האג"חים המוסדיים התרשלו בתפקידם, כיוון שלא בדקו את מצב החברה בטרם רכשו את האג"חים ועתה הם מנסים לגלגל את העניין לפתחה של המדינה".

ח"כ שי חרמש (קדימה), אמר ש"האחריות לאגרקסקו היא לחלוטין בידי המדינה. מישהו החליט לחסל את החברה ממניעים הנובעים מהשאיפה להפרטתה. מדובר בחברה חיה ונושמת עם יצוא בהיקף של 500 מיליון אירו ואין סיבה אמיתית לסגירתה".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "מי שהתרשל צריך לשלם בתפקידו. יש כאן זחיחות מצד משרדי הממשלה שאינה מקובלת. אלה הכספים שלנו, קרנות הפנסיה שלנו. מחובתנו לדעת איך משרד האוצר עובד. איפה האחריות של המדינה כלפי העובדים? הממשלה משחקת בכספי הציבור - 55 מיליון שקל התאדו מבלי לשרת את זכויות העובדים ועל זה צריך לתת דין וחשבון".

נאמן אגרקסקו, עו"ד שלמה נס, אמר אף הוא, ש"האחריות על אגרקסקו בידי המדינה, כיוון שהיא זו שמינתה את הנהלות החברה ואת הדירקטוריון שלה. מזה כחודשיים וחצי נעשים ניסיונות להגיע להבנות ולפריצת דרך שתאפשר את המשך פעילות החברה אך באוצר לא היה מענה ולו לפנייה אחת בנושא".

עו"ד יורם בונן, נציגם של מחזיקי האג"ח המוסדיים באגרקסקו, אמר בדיון כי "הערכת השווי לאגרקסקו עמדה בדצמבר 2010 על 600 מיליון שקל. באוגוסט 2011 החברה נכנסה לפירוק, עם חובות של למעלה מ-600 מיליון שקל. מדובר בהשמדת ערך של למעלה ממיליארד שקל, שנגרמה על ידי התנהלות חסרת אחריות של המדינה. אבל, אין אף אחד שמתייצב בשם המדינה ואומר 'אני הגורם המוסמך, אני קיבלתי את ההחלטה, אלה היו שיקוליי'.

"העובדה שהמדינה מגלגלת את האחריות לדירקטורים באגרקסקו, שרבים מהם עובדי מדינה, אמורה להדאיג כל דירקטור עובד מדינה בחברה ממשלתית. כדאי להם לבדוק היטב את כתבי השיפוי שלהם, כי אף פוליסת ביטוח אינה מכסה את הסכומים שהם חשופים להם".