"הפאניקה בשווקים מוצדקת"

"יש כאן איזשהו חור שחור שאף אחד לא יודע מה הגודל שלו. למעשה, אולי כל המערכות שהכרנו עד היום יהיו שונות לגמרי בעתיד, ולכן הפאניקה בשווקים מוצדקת. אם בנקים באירופה יתמוטטו בהחלט תהיה לכך השפעה גם בארץ, אבל קיים סיכוי גבוה שהמערכות הפוליטיות בעולם יצליחו לפתור את זה", כך אמר היום גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף ובעלים של אלטשולר-שחם בפאנל שוק ההון בכנס אקונומיקס של "גלובס" ולשכת המסחר ת"א והמרכז.

אלטשולר הוסיף כי "בכל אופן, בתרחיש של בנקים מתמוטטים באירופה, זה יזלוג לכל המערכת, ולכן יש סיבה לפאניקה. אנחנו לא יודעים בדיוק מה ההשפעה של בנקים באירופה על הבנקים שלנו, אך אין ספק שתהיה השפעה".

שמואל פרנקל, יו"ר ומנכ"ל אפסילון בית השקעות, דווקא היה פחות פסימי ואמר: "אני חושב שהשוק הוא ב'אובר שוטינג', בין אם הוא יורד ובין אם הוא עולה. עברנו ממצב של חמדנות למצב של פחד. אנחנו רואים היום, כמו במשבר בשנת 2008, אג"ח קונצרניות טובות שסתם זורקים אותן, כאילו אין מחר ואז בעלי השליטה רואים שהחברות נמצאות במצב טוב, והכל מתפקד כמו שצריך, אז הם נכנסים וקונים איגרות חוב שלהן".

פרנקל והוסיף כי "השוק האמריקני הוא חשוב מאוד ואם הוא יתאושש בחודשים הקרובים נראה את ההתאוששות גם כאן. לחברות האמריקניות יש היום הרבה כסף בקופה. לדוגמה, לאפל יש יותר כסף אפילו מלממשלת ארה"ב".

טל רז, מנכ"ל כלל פיננסים, הסכים כי "כלכלת אירופה חולה, ואנחנו בעיצומו של משבר, אבל שוק אחד שזורח יותר הוא השוק הסיני. הוא ייתן את הטון". לדבריו, "נראה סיוע של המדינות החזקות יותר כמו ארצות הברית וסין למדינות החלשות".

דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס, התייחס להתנהלות במשקיעים ובתי ההשקעות היום לעומת משבר 2008. "הציבור היום לא נוהג בפאניקה. הגענו למשבר הזה בוגרים ומוכנים הרבה יותר. האתגר הוא ניהול נכון של סיכונים. התעשייה כולה עשתה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בשנים האחרונות".

באשר לאפשרות לקיצוצים שיבוצעו בבתי ההשקעות בעקבות המשבר, אמר רונן טוב, מנכ"ל פסגות: "בתי ההשקעות שיש להם זרוע פעילות לטווח ארוך יציבים יותר. אנחנו נעשה התאמות, נתייעל, לא הגענו עדיין למצב שנראה פיטורים יותר מהמצב השוטף והרגיל, אבל אי אפשר לדעת מה ילד יום".

"הרגולציה - זנב שמכשכש בכלב"

הנושא המרכזי בפאנל היה התגברות הרגולציה על בתי ההשקעות בשנים האחרונות. אלטשולר הביע את מורת רוחו מהדרישות ההולכות וגוברות מבתי ההשקעות. "הרגולציה המוטלת עלינו לא סבירה. הולכים לדברים תפלים וחסרי משמעות. אני לא זוכר שבדקו ככה את מעריכי השווי שהעניקו הערכות שווי מנופחות. מבקשים מאיתנו דרישות לא הגיוניות , אין לזה אח ורע במשק".

"הרגולציה עברה מ-0 ל-100", הסכים פרנקל. "הסכם ניהול חשבון התנפח ל-40 עמודים. פעם היינו עושים כנסים ליועצי השקעות בבנקים והיינו מביאים מרצה מאחת מחברות המעו"ף, היום גם את זה אסור לנו".

ברוך ציין כי הוא אינו חושש כל כך מהטפסים הרבים שהתווספו, אלא מדברים עמוקים יותר: "אני מוטרד מזה שהזנב מכשכש בכלב. במקום להסתכל מלמעלה ולראות מה רגולציה עושה לכללי התחרות, עובדים הפוך. אני בא מהבנקים, רגולציה שם מהווה חסם כניסה ועלותה מועברת בתמסורת ישירה ללקוח. בקרב בתי ההשקעות, התוצאה של עודף רגולציה היא חיסול הגופים הקטנים, כי הם לא יכולים לעמוד בזה. תאפשרו במדינת ישראל גם לגופים בינוניים לחיות - ואני אומר את זה כשחקן גדול".

ברוך הוסיף עוד כי "הרגולטורים חייבים לשבת ביניהם ולתאם, אחרת יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. חייבים לשנות את הדברים מלמעלה. הבעיה היא הרבה יותר עמוקה ומערכתית"

רז מכלל פיננסים התייחס גם הוא לעודף הרגולציה ואמר: "אנחנו מקבלים 2-3 תקנות חדשות מדי שבוע, ואני חושב שאין בית השקעות אחד שיכול למצות הליכי רגולציה בזמן כל כך קצר. מבלי להטיל ספק בראשי הרשויות השונות, כמי שבא משווקים אחרים אני לא מרגיש את קיומם של שולחנות עגולים ודיאלוג".

פרנקל, שייצג את בתי ההשקעות הקטנים בדיון, סיפר מה עובר עליהם בתקופה זו: "כמעט כל שבוע בודק אצלי בית השקעות קטן אם הוא יכול למכור את עצמו. חברות כמו שלנו, שמנהלות 5 מיליארד שקל ומעלה, עדיין יכולות להתקיים, אבל ברמת ההוצאות הנוכחית, לא יישארו בקרוב כמעט גופים קטנים".

המשתתפים בפאנל הביעו את דעתם גם לגבי האכיפה המנהלית, שנכנסה לאחרונה לתוקפה, ובמסגרתה יכולה רשות ני"ע להטיל קנסות של עד 5 מיליון שקל, ולדרוש הדחה של מנכ"ל.

"בנושא האכיפה המנהלית לא מובן על מה הקנסות ניתנים", אמר אלטשולר. "אם זה על עבירה במזיד אז שהיועץ יישב גם בכלא מלבד הקנס. אך יש דברים שמדובר בהם בעניינים פעוטים, כך שאין פה מידתיות". אלטשולר ציין כי לטעמו "יש לתת יותר כוח למוסדיים ולציבור בתוך החברות עצמן. כיום הדירקטורים החיצוניים הם חותמת גומי. לבעל השליטה אסור שתהיה נגיעה כלשהי במינוי הדח"צים, הדח"צים צריכים להתמנות על ידי הציבור עצמו", הוא אמר.

"אנחנו הולכים לבג"ץ על האכיפה המנהלית", ציין פרנקל. "לא יכול להיות שאין שיפוי וביטוח בנושא הזה. זה יוצר פחד מוות משתק אצל יועצי ההשקעות בבנקים, לדוגמה. הם מפחדים מקנס שגדול מהמשכורת השנתית שלהם".

באשר להשפעות ועדת חודק שקבעה כללים להשקעה באג"ח הקונצרניות, אמר ברוך כי "הכוונה הייתה טובה, אבל היא לא תוזמנה עם קרנות הנאמנות. היה מקום להסתכלות יותר מערכתית".