רגע לפני שהוועדה לשינוי חברתי-כלכלי מגישה את ההמלצות מחר (ב'), התעשיינים מזהירים: הרחבת הייבוא על חשבון הייצור המקומי תייבא גל אבטלה. "הורדת המכסים וחשיפת התעשייה לייבוא זול ממדינות דרום מזרח אסיה יהיו ירייה לא ברגל- אלא בראש של כולנו", מזהיר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בשיחה עם "גלובס".
"הפחתה כזו תוביל למצב שבו יגרעו 50 אלף מקומות עבודה במשק בתוך שנה. זה צעד פופוליסטי שלא יוביל להורדת מחירים, הכסף יישאר בכיסי היבואנים ולא ייתכן שוועדה שיושבת על המדוכה במשך שבועיים-שלושה בלבד מקבלת החלטות כל כך דרמטיות. לעומת זאת, אני לא שומע שהוועדה מתכוונת לגעת בסיבה העיקרית שהובילה לפגיעה במעמד הביניים- המסים העקיפים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, הבלו על הסולר, מחירי החשמל והמים שזינקו ועוד. נוקטים במהלך שרק ייבא אבטלה גבוהה בתקופה מאוד רגישה למשק ולכלכלה העולמית".
"איבדתי אמון במערכת"
על רקע ההמלצות המסתמנות של ועדת טרכטנברג, שורה של תעשיינים הזהירו במהלך סוף השבוע מגל פיטורים בעקבות חשיפת המשק לייבוא. לדבריהם, הם יסבו פעילותם לייבוא, יפטרו עובדי ייצור או יעתיקו קווים לחו"ל. "פעם חשבתי שלמערכת יש יותר שכל", אומר ל"גלובס" מנכ"ל שריונית-חוסם, אבי שקד, "אבל כשראיתי כיצד פתרו את משבר המחירים של מוצרי החלב ואת מה שעשו לרפתנים - נבהלתי ואיבדתי אמון במערכת. הכול פופוליזם. טרכטנברג הוא איש הגון, משכמו ומעלה. המנדט שלו הוא לתת לממשלה חבילה של עצות. אני חושש שהממשלה תיקח רק את מה שקל לה לקחת, ותקריב אותנו על המזבח של הפופוליזם הזה".
שקד, המעסיק כ-160 עובדי ייצור, מזהיר: "גם אם הממשלה תתנכל לי, אני אשרוד. פשוט אסגור קווי ייצור ואתחיל לייבא. גם כך יש היום הרבה סיבות לעשות זאת, ולא מעט תעשיינים מעבירים קווי ייצור לחו"ל, למקומות שבהם זול יותר לעבוד. הממשלה תרצה להגדיל את הייבוא של התוצרת ולהגדיל את התחרות אך למעשה היא תייבא אבטלה".
התעשייה, חושש שקד, תגווע לאט: "אחרי שלא תהיה תעשייה ולא יהיה ייצור מקומי, היבואנים יתחילו להעלות מחירים. המשק יהיה בבעיה חריפה הרבה יותר: יהיו לו המון מובטלים. לפיכך, הפתרון הנכון למצב הנוכחי הוא להוריד את מכסי המגן דווקא על חומרי. ייבוא כזה, יאפשר הוזלה של הייצור ולהורדת מחירים. זאת, לצד תוכנית אמיתית לעידוד יציאה לעבודה של ערבים וחרדים: ליצור עבורם מקומות עבודה, למנוע קצבאות במגזרים לא יצרניים. יש מה לעשות שם, ושם צריך למקד את המאמצים".
"התעשייה נאבקת על חייה"
אייל זילברשטיין, מנכ"ל צינומטל, שמייצרת צינורות ופרופילים ממתכת מעסיק כ-120 עובדי ייצור. הוא מזהיר שבסרט הזה, של ניהול ייצור מקומי אל מול שטף של תוצרת מיובאת, כבר היינו: "זה כבר קרה בענף המתכת בשנות ה- 90', הממשלה החליטה להרחיב את הייבוא של מוצרים מטורקיה. באותה תקופה המפעל שלנו העסיק כ-240 איש. בעקבות הורדת מכסי המגן, מספר עובדי הייצור ירד ב-50% בתוך שנה עד שנה וחצי כי יותר השתלם לייבא מאשר לייצר. אני חושש שאם הייבוא יורחב, רוב החברות יתקשו להתמודד עם ייצור זול בהודו ובסין. מה שהיה הוא שיהיה", אמר.
זילברשטיין מתריע: "גם כך התעשייה המסורתית נאבקת על חייה. היא הראשונה שתיפגע מהמהלך הזה, שמקורו במדיניות מאקרו-כלכלית לא נכונה. נחשוף את עצמנו בלי הגנה, בלי שום מחשבה על התוצאה".
מנכ"ל זיקה תעשיות, ליאב בכרך, חושש שוועדת טרכטנברג מחפשת את המטבע מתחת לפנס הלא נכון. היום הוא מעסיק כ-70 עובדים באזור התעשייה הדרומי של עכו, שמייצרים אלקטרודות לריתוך. לדבריו, "אם השוק יוצף בתוצרת מיובאת וזולה, בתוך שנתיים אני מצמצם את מצבת העובדים שלי בחצי ובתוך 5 שנים אני נעלם לחלוטין. אי אפשר לדבר על יצירת מקומות עבודה חדשים ובמקביל להרוג את כל התעשייה המקומית. זה דבר והיפוכו. מי שרוצה להוזיל עלויות, שיוריד את מחירי התקורה: את מחיר המסים, תשומות הייצור, רכיבים שרק האמירו וייקרו מוצרים. עכשיו, יש כל מיני רעיונות לשקם ולהחיות את תעשיית הטקסטיל באמצעות כל מיני תכניות ומהלכי חקיקה אך במקביל, מנסים לעשות לכלל התעשייה המסורתית בדיוק את מה שחיסל את תעשיית הטקסטיל. מה שעצוב, זה שאת המובטלים הבאים, מעמד הביניים הוא זה שיצטרך לממן", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
