פרופ' טרכטנברג: "אפשר לקצץ באחריות בתקציב הביטחון"

לדברי מנואל טרטנברג, המלצות הוועדה מסתכמות בעלויות של 60 מיליארד שקל ■ נתניהו נוטה לאשר הפחתה של 2.5 מיליארד שקל בביטחון

"שמנו את הדגש על סיוע למשפחות צעירות, הורים עובדים עם ילדים צעירים, שמתקשים להתרומם כלכלית, מה שנהוג לומר - 'לא מצליחים לגמור את החודש'. כך אמר היום (ב') עמנואל טרכטנברג שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, שנושאת את שמו.

להמלצות המלאות של ועדת טרכטנברג - לחצו כאן

לדברי טרכטנברג, "התוכנית מתפרסת על פני החומש הקרוב והיקפה 60 מיליארד שקל. 30 מיליארד שקל הם תוספת תקציב במהלך החומש ו-30 מיליארד שקל נוספים הם הקלות בנושאי יוקר המחיה והשירותים החברתיים".

לעניין הקיצוץ בתקציב הביטחון וטענת המערכת כי כל קיצוץ עלול לפגוע משמעותית בביטחון המדינה וביכולת הגנתה אומר ראש הוועדה: "במלוא הצניעות, אני מכיר את תקציב מערכת הביטחון, ולו רק מתוקף היותי חבר ועדת ברודט ואחרי כן כמי שעמד בראש המועצה הכלכלית חברתית במשרד ראש הממשלה. אני חושב ואפילו יודע שניתן לצמצם בהוצאות ובתקציב המערכת הביטחונית, אך יש לבצע זאת בתיאום מלא עם הצבא ובאחריות לאומית מלאה".

מבחן פוליטי

טרכטנברג הוסיף, כי "עתה עוברת המערכה ליישום ההמלצות הדוח לידי הדרג הפוליטי הנבחר, כפי שראוי ונכון במדינה דמוקרטית. המלצתי לראש הממשלה היא לאמץ את הדוח כמות שהוא, ומיד להתחיל ליישמו. ציבור רחב נושא עינו אל ההמלצות ועלינו מוטלת האחריות לא לאכזבו".

לעניין הקשיים הצפויים וההתנגדויות של סקטורים במשק אומר טרכטנברג: "אני מודע לכך שיהיו גורמים שאפשר שייפגעו מההמלצות שהגשנו, ויתנגדו ליישומם. זה לגיטימי, אך אני קורא להם לגלות אחריות ציבורית וחברתית למען עתיד טוב יותר לכלל אזרחי המדינה".

אתגר ביטחוני

גורם ביטחוני מסר כי "מערכת הביטחון מקיימת דיאלוג עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה וכמובן שקיים חשש שפגיעה בתקציב הביטחון תוביל גם לפגיעה בבניין הכוח וברמת הביטחון. ישראל ניצבת לפני אתגרים ביטחוניים ולפני סוגיות שמחייבים משאבים מתאימים. אנו מבינים את הצרכים החברתיים וסבורים שאפשר למלא גם את אלה וגם את הצרכים הביטחוניים ביחד".

נתניהו נוטה לאשר הפחתה של 2.5 מיליארד ש' בבסיס תקציב הביטחון

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נוטה להסכים להמלצת פרופ' מנואל טרכטנברג, לפיה תתבצע הפחתת תוספת בגובה 2.5 מיליארד שקל בבסיס תקציב הביטחון לשנה הבאה. משמעות הדבר היא שהתוספות החריגות לבסיס תקציב 2012 יופחתו ב-2.5 מיליארד שקל, כך שהחישוב השנתי של תקציב הביטחון יחזור למסלול העשר שנתי שנקבע בוועדת ברודט.

דוח ועדת ברודט קבע מסלול גידול של 100 מיליארד שקל בתקציב הביטחון במשך 10 שנים, החל משנת 2008. 30 מיליארד שקל מסכום זה מקורם בסיוע הביטחוני האמריקני, 40 מיליארד שקל הם תוספת מתקציב המדינה ו-30 מיליארד שקל אמורים לבוא מההתייעלות הרב-שנתית של מערכת הביטחון, שכל כספיה יישארו במערכת הביטחון ויופנו אך ורק להתעצמות. מאחר שמערכת הביטחון לא מתייעלת בקצב הנדרש לעמידה בתקציב, נוצר מצב שבו ההזרמות התקציביות בפועל גבוהות ממה שנקבע. נתניהו הסכים להפחית את החלק היחסי שעלה בתקציב. למעשה, נתניהו מחזיר את חישוב תקציב הביטחון למסלול ברודט. בהתאם להחלטת הממשלה מ-2007. מקורבים אמרו, כי נתניהו חתם על סיכום שיחה שמאשר ההפחתה. אחרים אומרים, כי הדברים טרם סוכמו ולא נחתמו.