הישג גדול למדע הישראלי: המדען דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה

פרופ' דן שכטמן מהטכניון הוכרז כחתן פרס נובל בכימיה ל-2011 בכך היה לישראלי העשירי שזוכה בפרס היוקרתי, ולרביעי שעושה זאת בתחום הכימיה לפני 30 שנה גילה כי האטומים בקווזי-גבישים אינם מסודרים במבנה סימטרי שחוזר על עצמו, אלא בדפוס שנחשב עד אז בלתי-אפשרי

הכימאי הישראלי, פרופ' דן שכטמן (70) מהטכניון, הוכרז היום (ד') כחתן פרס נובל לכימיה ל-2011, בעבור גילוי קיומם של חומרים קוואזי-מחזוריים, גילוי אשר פתח תחום מחקר שלם, שבו עובדים כיום אלפי חוקרים. בכך היה לישראלי העשירי שזוכה בפרס היוקרתי, ולרביעי שעושה זאת בתחום הכימיה. סכום הפרס 1.4 מיליון דולר.

ממצאיו של שכטמן "שינו מן היסוד את האופן שבו אנחנו חושבים על מבנה החומרים סביבנו", הסבירה היום ועדת הפרס. הגילוי היה כה מהפכני, עד כדי כך שבעקבות התעקשותו של שכטמן עליו, הוא סולק מקבוצת המחקר שלו דאז, במכון התקנים האמריקני.

היום, כ-30 שנה אחרי שאיתר בראשונה תחת המיקרוסקופ את המבנה הגבישי שראה כמהפכני ואחרים ראו כבלתי-אפשרי, מכירה בו הקהילה האקדמית ומעניקה לו את הפרס היוקרתי. יש יתרונות מאוחרים לבדידות אקדמית: הזכייה הזו היא של שכטמן לבדו, ואין לו שותפים.

"אני חש היום כמי שמייצג לא רק את עצמי אישית, אלא תחום מחקר שלם", אמר שכטמן במסיבת עיתונאים שערך הטכניון בחיפה אחר הצהריים לכבוד הזכייה. "אלפי מדענים חוקרים כיום את תחום החומרים הקוואזי-מחזוריים, ואני בטוח שהם רואים בפרס גם הישג שלהם, ובצדק. הם כולם עושים עבודה מבורכת בקידום התחום".

שכטמן הודה לאשתו ציפי שישבה לצדו, לילדיו ולנכדיו (אחד מהם ישב על ברכי סבתו). כמו כן הודה בין היתר לפרופ' אילן בלך, שהיה חתום לצדו על המאמר הראשון שפרסם בתחום. מקורבים לשכטמן מספרים כי בלך היה אחד החוקרים הראשונים שעודדו אותו ותמכו בו לפרסם את ממצאיו. כמו כן הודה לג'ון קר שעבד אתו בעת הגילוי ב-NBS, מכון התקנים האמריקני - אותו מוסד שכפר בממצאים וניסה להניא אותו בזמנו מפרסומם.

שכטמן נולד בתל אביב ב-1941. את לימודיו עשה בטכניון (תואר ראשון בהנדסת מכונות, תואר שני ושלישי בהנדסת חומרים). הוא התמחה במעבדות חיל האוויר האמריקני, ומ-1975 הוא מרצה במחלקה להנדסת חומרים בטכניון. ב-1986 נתמנה לפרופסור מן המניין, והיה ראש המחלקה להנדסת חומרים. זה שנים רבות הוא משמש פרופסור-אורח באוניברסיטאות ג'ונס הופקינס ומרילנד בארה"ב.

מעצמה בתחום הכימיה

מסיבת העיתונאים התנהלה בהתלהבות רבה, שלא מאפיינת על פי רוב אירועים מדעיים. עם זאת, שכטמן עצמו שמר על רוגע נדיר - אפילו לעומת הזוכים הקודמים. "לאור ההתרגשות סביבי, נראה כי אני לוקח את זה הכי בקלות", אמר הזוכה. לאחר מכן ביקש מהעיתונאים הנלהבים להירגע.

"אני מרצה בטכניון, ואצלי בכיתה מדברים אחד-אחד", פסק שכטמן. כשנשאל מדוע לא שמע הציבור הרחב את שמו או על מועמדותו לפרס, כפי ששומעים לעתים על מועמדותו של הסופר עמוס עוז, השיב: "אני צריך לענות למה אתה לא שמעת עליי?"

"לנו היה ברור שפרופ' שכטמן יזכה", אמר פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון. "אפילו באנו היום לעבודה עם עניבה שמעוצבת כקוואזי-גביש. היום יום חג לטכניון ולמדינת ישראל. ההישג של דני הוא הישג אישי. מדען שמקבל פרס נובל מקבל את הפרס על עבודתו הוא, אבל אין ספק שהטכניון גאה מאוד ומדינת ישראל חוגגת היום. נדיר שמוסד זוכה בשלושה פרסי נובל, ולטכניון יש שלושה פרסי נובל".

"בשנה הבאה ימלאו 50 שנה לקשר שלי עם הטכניון. זהו קשר ארוך טווח", הוסיף שכטמן. שכטמן הוא המדען הישראלי הרביעי שזוכה בפרס נובל לכימיה. לפני שנתיים זכתה בו פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, אשר כזכור, גם היא התעקשה לצאת לפרויקט שנחשב בלתי-אפשרי, והצליחה. ב-2004 זכו בפרס היוקרתי פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרן צ'חנובר מהטכניון.

כמו מוזאיקה

אצל שכטמן, המזל קדם לשאפתנות. עד אותו יום ב-1982 שבו הביט במיקרוסקופ שלו וזכה בהפתעת חייו, האמינו כל חוקרי החומרים כי בכל חומר גבישי, אטומים ארוזים בתצורות גיאומטריות אחידות וחוזרות על עצמן, שוב ושוב.

"זה דומה לריצוף של מישור בבלטות", אמר היום ל"גלובס" הכימאי-פיזיקאי, ד"ר אשר ברעם. "נניח, אם אנחנו מתחילים מבלטה מרובעת ומניחים עוד אחת זהה במקביל לה לכל כיוון, אז הסדר נשמר באופן מופתי. זה יכול לעבוד גם עם קובייה, בתלת-ממד".

בפיזיקה היה מקובל כי ישנן צורות מסוימות שיכולות ליצור מבנה מסודר כזה - מרובעים, משושים - ואילו צורות אחרות אינן מתאימות לכך. למשל, ברור לנו שלא ניתן לרצף מישור עם מחומשים. תהיה חפיפה, או שייווצרו חורים. "היה כתוב בכל ספרי הלימוד - אי אפשר ליצור גביש ממחומשים", הסביר ברעם.

אלא ששכטמן ראה במיקרוסקופ שלו מחומשים. לא כל המישור הורכב מהם, אבל מדי פעם הם הופיעו. לא ניתן היה לומר כי יש מחזוריות להופעתם, אך מצד שני, זה לא שלא הייתה חוקיות בכלל. המחומשים הופיעו באופן כמעט מחזורי.

"ידעו עוד קודם, כי לפעמים יש גביש שיש בו אי-דיוק", אמר פרופ' דניאל וייס מהטכניון, חברו של שכטמן. "אלא שאז הדבר פוגם בחוזק של הגביש. באותם חומרים כמעט מחזוריים, אי הסדירות הופיעה בלי שחוזק הגביש ייפגע. נראה כי הטבע מאפשר איזה שהוא אי-דיוק".

ועדת פרס נובל מדמה זאת למוזאיקה ערבית: הדוגמה אחידה, אך מדי פעם מופיע בה אלמנט נוסף, לקישוט. אפשר להבין מדוע במכון התקנים היססו לחבק את הגילוי. "הם חשבו שיחשבו שבמעבדה שלהם עוסקים בשטויות", אמר ברעם. "אבל זה רק מוכיח שיש הפתעות בחיים, ושאפילו מה שכתוב בספרי הלימוד הכי בסיסיים, הוא לא בהכרח נכון".

מאז נמצא החומר הקוואזי-מחזורי הראשון, נפתח תחום שלם של מחקר. חוקרי התחום מצאו בטבע או ייצרו בעצמם עוד חומרים מסוג זה. מינרלים קוואזי-מחזוריים נמצאו בנהר ברוסיה ובסוגים של פלדה, שם תורמת ההפרעה הקלה דווקא לחוזק הגביש. "מאז שיודעים מה לחפש, אפשר למצוא", אמר וייס.

לדברי וייס, "דני הוא אדם צנוע מאוד. בגילו אני לא חושב שישתנה. הוא בוגר תנועת נוער מהדור הישראלי הוותיק. כשלא האמינו בגילוי שלו, הוא ממש סבל מזה, אבל הביטחון שלו בממצאיו אפשר לו לשאוב את הכוחות להתמודד, להתמיד ולהגיע עד היום".

"היהלום שבכתר"

נשיא המדינה, שמעון פרס, התקשר לברך את פרופ' שכטמן ואמר לו "זכייתך מבטיחה ומעוררת תקווה. אין הרבה מדינות שזכו במספר כה רב של פרסי נובל. הענקת מתנה נהדרת לעם ישראל. זהו יום גדול לחיפה, יום גדול לטכניון ולמדינת ישראל. מדינת ישראל זקוקה לנובל שלך, אתה העשירי במניין".

הנשיא הדגיש כי "היום אתה היהלום שבכתר. אתה נושא תקווה ומשמש דוגמה לדור הצעיר וממחיש שאדם חושב, חרוץ ואמיץ יכול להגיע לגילויים מדעיים ולפרוץ גבולות. בשם מדינת ישראל אני רוצה להצדיע לך, ולומר לך כמה אנחנו גאים בך, ואיזו מתנה נהדרת הענקת לישראל."

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר היום כי "כל אזרח בישראל שמח היום, וכל יהודי בעולם גאה". יו*ר ועדת החינוך של הכנסת, ח*כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) בירך את שכטמן ואמר כי "הזכייה מוכיחה פעם נוספת כי ההון האנושי הוא המשאב האסטרטגי החשוב ביותר של מדינת ישראל. ההשקעה בחינוך ובמערכת השכלה גבוהה איכותית וחוקרת מביאה לא רק צמיחה כלכלית ותרבותית, אלא גם כבוד גדול לישראל בעולם".

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, בירך את פרופ' שכטמן, ואמר כי הזכייה מהווה הוכחה נוספת לחשיבות העצומה של ההשקעה בחינוך, בהשכלה הגבוהה ובמחקר, שהינם המקור ליתרון היחסי היחיד של מדינת ישראל, קרי, ההון האנושי המשובח, היצירתיות והחדשנות המדעית והטכנולוגית.

פרופ' טרכטנברג הוסיף ואמר כי בזכייתו בפרס הנכסף, מצטרף פרופ' שכטמן לשורה מכובדת ביותר של חוקרים ישראלים, אשר תרמו תרומות מרחיקות לכת למדע, לחברה ולקדמה האנושית, ועל כך גאוותנו כאומה.

שכטמן - דירקטור בחברה הבורסאית BSP

מניית חברת BSP עלתה היום (ד') בבורסה לני"ע בתל אביב. ייתכן ויש לכך קשר ליום חגו המיוחד של אחד הדירקטורים בה, פרופ' דן שכטמן.

BSP היא החברה היחידה שבה מכהן שכטמן כדירקטור. החברה עוסקת בניתוח של אותות חשמליים לשם שיפור בדיקות א.ק.ג. BSP נסחרת באחד העם, ואולם לא ניתן לומר שהיא עושה חיל; שווייה עומד על 12 מיליון שקל בלבד. מעניין יהיה לראות מה יעשה אבק הכוכבים של הנובל למכירות ולמניה של החברה.

ב-2004 הודיעה חברה פרטית בשם פרוטאולוג'יקס על סגירתה, לאחר שלא נמצא מי שיתמוך בפיתוח הטכנולוגיה המהפכנית שלה, שהשתמשה במנגנון היוביקוויטין, שגילו החוקרים מן הטכניון פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו. כמה ימים מאוחר יותר קיבלו הרשקו וצ'חנובר הודעה על זכייתם בפרס נובל.

תחילה התעקשו המשקיעים בחברה - ובהם מיליארדר הביומד פרופ' שלמה בן חיים - כי יש לסגור אותה, אך מאוחר יותר התרצו והזרימו הון נוסף לפעילותה. מקורות בחברה טענו לאחר מכן כי לא היה לשינוי הזה כל קשר לזכייה בנובל, ואולם אין לדעת.

המקרה של פרוטאולוג'יקס שונה מזה של BSP, הואיל ופרוטאולוג'יקס התבססה על המנגנון זוכה פרס נובל, ואילו ב-BSP הקשר הוא פרופ' שכטמן האדם בלבד - ואין קשר לתחום המחקר שלו. עם זאת, יחסי ציבור בינלאומיים אף פעם לא מזיקים. בכל מקרה, בעל העניין ניר קלקשטיין כבר השקיע היום 85 אלף שקל במניות החברה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988