לא מסתפקים בפחות ממצוין

אם הילד שלכם טניסאי מחונן או אצן מצטיין, ייתכן שמקומו בין 150 ילדים הלומדים ב"אקדמיה למצוינות בספורט", או בשמה הקודם "המרכז לטיפוח מחוננים בספורט", שהוקמה בשנת 1990. כשיסיימו שם את לימודיהם, הם יצטרפו לרשימה המכובדת של הבוגרים שכבר רשמו לעצמם הישגים נאים, כמו הטניסאים אנדי רם, יוני ארליך, ויוליה גלושקו, או השחיינים גל נבו, מיקי חליקה, יעקב טומרקין, גיא ברנע ואני גוסטמלסקי.

"מבחינה סטטיסטית, האקדמיה מכשירה את השחיינים הטובים ביותר. אם נסתכל על פני 20 השנים האחרונות, כבר הוכחנו את זה מעל לכל ספק. השחיינים מקבלים את תנאי אימון אידיאליים", אומר מאמן השחייה, ד"ר לאוניד קאופמן.

האקדמיה היא למעשה המוסד היחיד בארץ המאפשר לשלב לימודים עם אימונים ספורטיביים, ומיועדת לילדים בגילאי 12-18 העוסקים באחד משבעה ענפי ספורט אולימפיים: שחייה, טניס, ג'ודו, טריאתלון, טניס שולחן, כדורסל וכדורעף.

הספורטאים חיים בתנאי פנימייה ולומדים בבית החינוך חוף השרון, ובכך למעשה הם משלבים בין שאיפתם להצטיינות בספורט לבין לימודים. וכשמדובר בלימודים - גם כאן, כמו בספורט, אין הנחות. "האקדמיה דורשת מכל אחד מספורטאיה לימודים ברמה גבוהה", מסבירה מורן בצר-תייר, מנהלת האקדמיה.

ילדים, אבל בוגרים

"הספורטאים הם למעשה ילדים בוגרים מילדים בני גילם, אורח החיים הזה דורש מהם לוותר קצת על הילדות, אבל לטווח הארוך הם נהנים מאוד ממה שהם עושים", מוסיף זילברמן.

מטבע הדברים, לא מדובר בבית ספר רגיל וגם לא בפנימייה רגילה. חובבי הארי פוטר ימצאו אולי דמיון קל להוגוורטס - בית הספר לקוסמים, שכן גם כאן נדרשת משמעת נוקשה, בעיקר משמעת עצמית. התנאים המיוחדים שמקבלים ספורטאי האקדמיה באים לידי ביטוי, בין היתר, בתפריט המותאם להם ע"י תזונאית ובטיפולי פיזיותרפיה שהם מקבלים. נשמע כמו בית הבראה? נהפוך הוא. ילדי האקדמיה למצוינות בספורט עובדים קשה, קשה מאוד. סדר היום שלהם שונה מסדר יום של ילד רגיל, שאינו מתעורר לפני 06:30 בבוקר וחוזר מבית הספר כבר בשעות הצהריים. "ילדי הפנימייה משכימים לאימוני בוקר עוד לפני הלימודים, ומהאימון הולכים היישר לבית הספר. לאחר חזרתם ממנו ולאחר מנוחת צהריים הם מקבלים טיפולים וייעוץ מידי הפסיכולוגים, תזונאיות, רופאים ופיזיותרפיסטים של מכון וינגייט. בחלק מהענפים מתווספים גם אימוני ערב", מסבירה בצר-תייר.

איתור הספורטאים:

מחפשים אופי מיוחד וכישרון

תהליך האיתור והמיון קפדני וממושך. כך למשל בענף השחייה, מדובר בחודשים ארוכים של בדיקת המועמדים בזכוכית מגדלת: "תהליך איתור הספורטאים מתחיל בתחרויות", מסביר ד"ר קאופמן. "לאחר שראינו את השחיינים הצעירים בתחרות, אנחנו מזמינים אותם לאימונים משותפים אחת לחודש במשך שנה שלמה. במהלך השנה, לאחר שהתראינו איתם 5-10 פעמים, מקבלים החלטה ביחד עם השחיין, עם משפחתו ועם האגודה שלו, ומחליטים אם הוא מתאים להיות תלמיד אצלנו בפנימייה".

מעבר לאיתור הכישרון, מחפשים המאמנים ילדים בעלי אופי מיוחד.

אורי זילברמן, מאמן הטריאתלון, מסביר: "אנחנו מחפשים את האופי של הספורטאי - ילד שתהיה לו רצינות, חריצות, אחריות, לוחמנות. אנחנו מחפשים משהו שהוא מעבר לכישרון הפיזי. חשוב שזה יהיה ילד עם אופי של winner שיגיע לרמות הגבוהות. אנחנו גם מחנכים לזה את הילדים, אבל זה כמובן תלוי גם בחינוך שהם מקבלים מההורים בבית. התפקיד שלי כמאמן הוא לעבוד איתם על העניין הפסיכולוגי של לחנך אותם למצוינות ולמעשה להמשיך את אותו חינוך שהם קיבלו בבית.

"חלק מהאימונים הספורטאים מקיימים לבד וחלק בקבוצה. למעשה הספורטאים עובדים על פי תכניות אישיות שהן סך-הכול דומות. כלומר, יש תוכנית כללית לכולם, ובנוסף יש התאמות שאני עושה לכל ספורטאי על מנת שהאימון יתאים לצרכים שלו. לאימון לבד יש חשיבות. מבחינה מנטלית חשוב גם שהם יתאמנו לבד.

מי משלם?

המימון הוא לא פעם המכשול המפריד בין ספורטאים מצטיינים לבין ההצלחה. השתלבות בפנימייה עבור אותם ספורטאים יכולה בהחלט לסייע. "עלות המחייה, אימונים, לימודים, חיי חברה, צוות, מעטפת רפואית, מאמנים וכו' ממומנות על ידי משרד הספורט, מינהל החינוך ההתיישבותי, האיגודים, מכון וינגייט וכן ההורים. תשלום ההורים משתנה בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של כל משפחה, כאשר המוטו הוא שכל ילד מוכשר שיבחר ויבחר להיות באקדמיה, יגיע ללא קשר למצבה הכלכלי של המשפחה", מסבירה בצר-תייר. לדבריה, מכון וינגייט מחלק בכל שנה כ-160,000 שקל מלגות סיוע בשכר הלימוד, ומגייס תרומות כדי לסייע ברכישת ציוד מקצועי ובמימון טיסות למחנות אימון ולתחרויות של הספורטאים הצעירים ברחבי העולם. בנוסף, המינהל לחינוך התיישבותי מסייע בשכר הלימוד למשפחות שזכאיות לכך.

הסגל: ספורטאים ותיקים

המדריכים בפנימייה נמנים עם הספורטאים הבכירים בארץ: מורן בצר-תייר, מנהלת האקדמיה למצוינות בספורט במכון וינגייט זו השנה השביעית, היא חברת הנהלת מכון וינגייט והייתה בעברה שחקנית כדורעף בנבחרת ישראל, מאמנת וחברת הנהלת איגוד הכדורעף הראשונה. היא בעלת תואר ראשון בחינוך גופני, תואר שני בניהול חינוכי ולקראת קבלת הדוקטורט בניהול ומדיניות ספורט; ד"ר לאוניד קאופמן הוא המאמן הלאומי של נבחרת ישראל בשחייה; טל נתן ולימור מזרחי הן מהאושיות המקצועיות ביותר של כדורסל הנשים בישראל; גל גלילי ויעקב הרשקו הם בכירי מאמני הכדורעף בישראל, איציק אברמוביץ' ומרינה קרבצ'נקו הם מאמני טניס שולחן, כאשר קרבצ'נקו היא ספורטאית אולימפית שהייתה בעבר אלופת אוקראינה והשתתפה בשורת אליפויות אירופה; יעקב ג'ינו הוא מאמן הכדורסל הבכיר ואורי זילברמן הוא מאמן טריאתלון.

אז מסתבר שאי שם בווינגייט יש מדינה קטנה שמכשירה את הדור הבא של הספורטאים האולימפיים שלנו. צריך לזכור שהם רק ילדים, אבל ילדים מאוד מיוחדים, רציניים ומוכשרים.

הדרך לאולימפיאדה כנראה חייבת לעבור דרך ויתור על שגרת חיים "נורמלית" של בני נוער טיפוסיים ועל הבילויים הליליים.

"ההחלטה לעבור בגיל הנערות המוקדם לחיים באקדמיה, מעידה על אופיים המיוחד של ספורטאינו", מסבירה מורן בצר-תייר.

"מדובר בילדים אשר אותרו על ידי אנשי המקצוע הטובים ביותר כבעלי פוטנציאל לייצג את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, אשר בוחרים לעזוב את סביבתם המוכרת ואת הקן החם והאוהב של הוריהם, בו הם רגילים להיות במרכז תשומת הלב, ולעבור למקום שבו עליהם לבסס שוב את מעמדם ו"להילחם" על מקומם בקבוצה שבה כולם מצטיינים".

איך נבחרים הענפים שנלמדים באקדמיה?

"ההחלטה על ענפי הספורט שמגיעים לאקדמיה היא קודם כל החלטה פנימית של הנהלת איגוד הספורט הרלוונטי", מסבירה בצר-תייר. בצר מסבירה שלאחר שההנהלה מקבלת החלטה שזו הדרך וזו האסטרטגיה לפתח ספורט הישגי בענף שעליו היא אחראית, פונה האיגוד למינהל הספורט שבמשרד התרבות והספורט, על מנת לקבל את ברכת הדרך ואת התקציב לקיום האקדמיה הענפית. במקביל פונה האיגוד למכון וינגייט על מנת לבדוק היתכנות מקצועית והיתכנות מבחינת מתקנים ומקומות לינה. כמו כן מתקיימת פנייה ליחידה לספורט הישגי של הועד האולימפי לקבלת ברכת דרך מקצועית. לאחר קבלת כל האישורים הללו מתחיל תהליך האיתור, הגיוס והקליטה של הספורטאים הצעירים. תהליך זה נמשך כשנה בכל פעם.

אופיר הרשקו,

כדורעף, בן 15,

כיתה י'

אופיר, שהגיע לפנימייה ממש בתחילת השנה, מספר: "התחלתי להתאמן בכדורעף כשהייתי בכיתה ו', אבי, אופיר הרשקו הוא מאמן באקדמיה, כך שמאז שאני ילד חלמתי להגיע אליה. בכל מקרה הגעתי לכאן בזכות עצמי, השתתפתי במחנה מועמדים ונבחרתי. החלום שלי הוא אחרי הצבא להגיע לשחק בקולג' ארה"ב, כמובן שלפני כן אני מקווה שנצליח כקבוצה להגיע לאולימפיאדה.

עידן ורדי,

בן 15, כיתה י'

"התחלתי להתאמן עוד בגיל 5, אבא שלי הוא מאמן ג'ודו והגעתי לפנימייה כי הוא עודד אותי לזה. כמובן שלפני הכול, זו הייתה החלטה שלי אבל הוא מאוד תמך בי. ההתחלה הייתה קשה, אבל התרגלתי".

קשה להיות רחוק מהבית?

"כן, קשה, אבל זה יוביל בסוף להגשמת החלום שלי - להגיע לאולימפיאדה".