אף אחד בממשלה לא צוחק

גל המחאה המתקרב ובא אולי יביא לשלטון לא רק מי שמדבר על שינוי אלא גם יכול לעשות אותו

נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין לא לגמרי תפש עם מי יש לו עסק. הוא מתייחס אל דפני ליף וחבריה למחאה כאילו היו שותפים קואליציוניים שלו. כלומר: יש להם טענות - נזרוק להם סוכריה ואז יהיה שקט. בקואליציה זה בהחלט עובד, כי יושבים בה בדרך-כלל אנשים לא רציניים, מכל מקום לא רציניים כמו צעירי המחאה. אצל השרים ופוליטיקאים בכלל, העסק עובד עם פשרות, עם ויתורים, עם מעט אמונה והרבה ציניות. ובמקרים רבים - גם מבלי ממש להכיר את הנושא.

לא יודעים מה לעשות

לכן, כאשר אנשי המחאה אומרים "הממשלה צוחקת עלינו" - הם טועים. הממשלה לא צוחקת, לא מגחכת, וגם לא מייבבת. הממשלה פשוט לא יודעת מה לעשות. חשוב תמיד לזכור ש"ממשלה" זו אסופת אנשים הנקראים שרים. אנחנו יודעים שבדרך-כלל לא הטובים הולכים לפוליטיקה. רוב הפוליטיקאים הם מהסוג שאיש עסקים רציני לא יעסיק אצלו, בוודאי לא בתפקידים בכירים.

המרחק בין אישור וביצוע

והנה נופלת על אנשים כאלה תנועת המחאה. מה עושים? - מקימים ועדה, שבמקרה זה קראו לה "טרכטנברג". הוועדה מגישה המלצות, ואז השרים מתחילים להתקוטט עליהן ומסרבים לאשר. אבל אז הם נזכרים, ואולי מישהו, למשל, ראש הממשלה, מזכיר להם - חבר'ה, מה אתם מתרגשים, ממתי אתם חוששים מאישור של המלצות? אתם הרי יודעים שבין לאשר ובין לבצע המרחק גדול, אולי אפילו בלתי עביר. אז קודם תאשרו בממשלה, אחר-כך נלך לוועדות הכנסת, אחר-כך למליאה - ואחר-כך ...

בינתיים הכול כרגיל

ובינתיים המדינה מתנהלת כרגיל. כלומר, המלצות טרכטנברג ממתינות, אבל המחירים ממש לא ממתינים, הם ממשיכים לעלות, כאשר הנוכחי הוא מחיר החשמל. כאילו לא הייתה מחאה. כאילו ראש הממשלה לא דיבר על רפורמות. רק יצרני המזון המסכנים נאלצו להוריד מחירי מוצרים, שבחלקם מתחילים לזחול שוב כלפי מעלה. כלומר, המדינה והממשלה מתנהלים, למעשה, כאילו לא הייתה מחאה.

הילדים לא הולכים הביתה

מי שלא מתנהל באופן רגיל וצפוי אלה החבר'ה של המחאה. היה מצופה מהם, בוודאי על-ידי הממשלה, שלאחר הוועדה, המסקנות ואישורן בממשלה, יחזרו הילדים לחייהם הקודמים ויפסיקו לעשות בעיות. והנה, הפתעה. הילדים לא רוצים לחזור הביתה. מכל מקום, לא לפני שקבלו את מה שדרשו מלכתחילה. הם רוצים שהבטחות ימומשו. בקיצור, הם דורשים כל מה שהפוליטיקאים אינם מורגלים בו.

כנראה שכדי לעשות מהפכה, לא מספיק לנסח דרישות, המלצות, כללים, רפורמות וכיו"ב. צריך גם, ואולי בעיקר, לדאוג לכך שבשלטון יישבו אנשים המבינים מה צריך לעשות - ומסוגלים לעשות זאת. אולי את המטרה הזאת ישיג גל המחאה הקרב ובא.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988