חריגות שכר של 400 מיליון שקל בחברת החשמל

"גלובס" חושף את חריגות השכר בחברת החשמל במלואן: עובדים 20 שעות נוספות בחודש - ומקבלים תוספת על 35-70 שעות ■ דמי הבראה ל-20 ימים בשנה ■ "תוספת פיקודית" של עד 20% מהשכר, וחגיגות בפנסיה ■ חח"י: "הכול עפ"י חוק"

חריגות השכר בחברת החשמל נחשפות במלואן בראשונה: תוספות שכר ייחודיות, שעות נוספות גלובליות, פנסיה מובטחת וכמובן השי לחג והחשמל חינם. החריגות לכאורה עלו בבדיקה מקיפה שערך צוות הרגולטורים הממשלתי המפקח על עבודתה של חברת החשמל. הבדיקה מתבססת על כלל הסכמי השכר הנהוגים בחברה, שהועברו בפעם הראשונה בתולדותיה מתוך החברה לבדיקת גורם חיצוני בלתי-תלוי.

צוות הרגולטורים מורכב מנציגיהם של 11 הגופים הממשלתיים שמפקחים על היבטים שונים בפעילות חברת החשמל, ובהם רשות החשמל ומשרדי התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה והמשפטים. מקורות בכירים בצוות הרגולטורים אמרו ל"גלובס" כי התשלומים וההטבות שמשולמים לעובדי חברת החשמל וגמלאיה ללא אישור האוצר נאמדים ב-300-400 מיליון שקל מדי שנה.

ל"גלובס" נודע כי הייתה זו דווקא יוזמת חברת החשמל שהביאה לגילויים של החריגות: בעקבות בעיה טכנית שהתגלתה במהלך אישור הדוחות הכספיים פנתה הנהלת החברה לצוות הרגולטורים, וביקשה לקבל את אישורו הגורף לכלל הסכמי השכר הקיימים בחברה.

עוד נודע כי בצוות הרגולטורים התגלעו חילוקי דעות פנימיים, בשאלה כיצד לפעול בנוגע לחריגות השכר לכאורה שהתגלו. הסיבה לכך היא חשש שהדבר יוביל לעימות עם ועד העובדים - דווקא בשעה שנדמה כי הוועד ממלא תפקיד מרכזי בקידום ההסכמות על השינוי המבני בחברה.

בעייתיות רבה

חריגות השכר התגלו מבדיקת שורה ארוכה של נהלים והסכמים שחלקם לא נחשף מעולם לעיניהם של הגורמים המפקחים. חלק מהנהלים מעוגן בהסכמים היסטוריים, שספק רב אם ניתן לשנותם.

תשלום חריג נוסף שהתגלה הוא הטבת השעות הנוספות, הניתנת באופן גלובלי על-פי שלוש דרגות: 35, 50 ו-70 שעות נוספות בחודש. בפועל נדרשים עובדי החברה לעבוד רק שעה נוספת אחת ביום - כ-20 שעות חודשיות. אם לא די בכך, התברר כי בהסכמי השכר של עובדים בכירים (סניור א') נהוג להכיר בתוספת השעות הנוספות כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב הפנסיה.

תוספת חריגה אחרת שהתגלתה בבדיקה מכונה "תוספת פיקודית", תוספת שבמקור הייתה מיועדת אך-ורק למנהלים, אך בפועל מחולקת לעובדים שאינם מנהלים, ובהם מהנדסים בכירים בחברה. הביקורת חשפה גם הבטחת קצבת מינימום לבעלי פנסיה תקציבית, הטבה שאינה קיימת באף גוף במגזר הציבורי.

משמעות ההבטחה היא שכל עובד שעבד 10 שנים ויותר יהיה זכאי לפנסיה בשיעור 40% משכרו לפחות. עוד עולה כי אלמנה של עובד חברת חשמל שעבד פחות מ-5 שנים זכאית לקבל 42% מהשכר של העובד עד סוף חייה. כמו כן, חברת החשמל נוהגת לשלם גם פיצויי פיטורים לעובדים שמקבלים גם פנסיה תקציבית (כפל הטבות).

צוות הרגולטורים מצא בעייתיות רבה גם בנושא ההטבות המפורסמות שמקבלים עובדי חברת החשמל, ובראשן השי לחג והחשמל חינם. סכומי הכסף המיועדים להטבות אלה - המגיעים כיום לכ-2 מיליארד שקל - מוחזקים בקרן נאמנות מיוחדת, שלחברה אין שליטה בה. המשמעות היא כי לעובדי החברה ולגמלאיה מובטחים השי לחג והחשמל חינם למשך כל חייהם, ובכל סיטואציה - אפילו תיאורטית, של פשיטת רגל של חברת החשמל.

אם לא די בכך, משלמת החברה לעובדיה גם את גילומן של ההטבות במס, כך שלמרות שהם חייבים בתשלום מס על ההטבות - הם אינם משלמים מס בפועל.

חולשה מהותית

מעניינת במיוחד הדרך שבה נפתחה תיבת הפנדורה הנוכחית בחברת החשמל. ל"גלובס" נודע כי ב-1 באוגוסט התבקשו חברי צוות הרגולטורים לאשר באופן גורף את כל הסכמי השכר ותנאי ההעסקה בחברת החשמל.

בחברה הסבירו כי הבקשה נובעת מבעיה בדוחות הכספים של החברה: רואה החשבון המבקר רשם הערה, שלפיה קיימת בדוחות "חולשה מהותית", הואיל ומרבית הסכמי השכר אינם מאושרים, דבר שלא אפשר לרו''ח המבקר להתייחס אליהם.

נזכיר כי עבודת הרו''ח המבקר נועדה לוודא כי הדוחות משקפים נאמנה את מצב החברה, לרבות ההתחייבויות שלה. היות ו-20% בקירוב מהתחייבויות חברת החשמל הם שכר, ורוב הסכמי השכר אינם מאושרים, הוא אינו יכול לקבוע האם הדוחות משקפים את ההתחייבויות האמיתיות. זו "החולשה המהותית" בדוחות.

חברת החשמל היא חברה מונפקת שמגייסת חוב בשוק הראשוני, ומתקיימת מאותם גיוסים, כך שכל בעיה בדוחות הכספיים מסוגלת לשתק את החברה.

צוות הרגולטורים החל בבדיקה - ואז צצו הגילויים הלא-מחמיאים במיוחד. עוד נודע כי בעת האחרונה שיגר צוות הרגולטורים מכתב, ובו שאלות קשות לגבי הדרך שבה הגיעו בחברה להסכמי תנאי העסקה שקיימים ושאינם מאושרים. בחברת החשמל ביקשו שלא לגעת בתנאים הקיימים.

מקורות בחברת החשמל אמרו היום (ג') ל"גלובס": "לא קיבלנו מהמדינה כל טענה על תוספות שכר שאינן חוקיות. נכון שיש בחברה תוספות שכר שאינן מקובלות בשירות המדינה, אך נחשבות חוקיות - כל עוד ניתן עליהן אישור הממונה על השכר או שניתנו לפני 1985. הטבות כמו חשמל חינם למשל ניתנו כבר בשנות ה-20 של המאה שעברה, ולכן גם אם לא אוהבים אותן - הן ניתנו כדין.

"ישנן תוספות שכר שניתנו אחרי 1985, שלגבי חלקן לא ברור האם קיבלו את אישור הממונה על השכר. על-רקע זה קבע רואה החשבון שבדק את הדוחות כי ישנה הסתברות שבעתיד ייקבע כי חלק מהתוספות אינן חוקיות, ומשום כך הוא ביקש להוסיף הערה על-פי כללי החשבונאות כי קיימת חולשה מהותית, כלומר כי לחברה אין אישור סופי מהממונה על השכר שהן כדין, למרות שבידי החברה חוות דעת משפטיות הקובעות שהן כדין. חשוב להבהיר כי מדובר בהערה שאינה מונעת את אישור הדוחות על-ידי רואה החשבון.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "החברה פועלת בהתאם להסכמי עבודה החלים עליה, אשר התגבשו לאורך חיי פעילותה. הסכמי העבודה הינם בחלקם ייחודיים לחברת החשמל (שהינה גוף נפרד משירות המדינה), בדומה למצב בחברות ממשלתיות אחרות, ולכן אין חפיפה, לטוב או לרע, בינם לבין הסכמי שירות המדינה. בשנתיים האחרונות בחנה החברה, באמצעות משרד עורכי דין חיצוני, את תקפותם המשפטית של כל רכיבי השכר המהותיים המשולמים כיום לעובדי החברה וגמלאיה, ובידה חוות דעת הגורסות כי חלה על החברה חובה על-פי דין להמשיך ולשלם רכיבי שכר אלה. חוות דעת אלה הועברו לממונה על השכר ולרשות החברות, על-פי החלטת הדירקטוריון.

הטבות השכר החריגות של עובדי חברת החשמל
 הטבות השכר החריגות של עובדי חברת החשמל