דורון כהן: "המהירות שההסתדרות רצה לשביתה - מסוכנת"

"הבעיה המרכזית היא שההסתדרות זורה חול בעייני הציבור ומבלבלת אותו. גם עיתונאים ואנשי חברה למיניהם מציגים סטטיסטיקות שקריות, מטעים בכוונה, ומערבבים בין שני דברים שונים: עובדי קבלן ומיקור חוץ. הם מציגים את נתוני עובדי הקבלן ודרושים לבטל את מיקור החוץ. זה שני דברים שונים בעליל", כך מאשים דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר, בשיחה מיוחדת עם "גלובס".

כהן סבור כי "מדובר בהתפתחות מאוד מדאיגה לגבי התנהלות ההסתדרות: אם בעבר היא דרשה התערבות בביצוע שינוי ארגוני, היום הם באים ואומרים לנו 'אנו נקבע לכם את צורת העבודה ואנו נאכוף לכם את הנורמות'".

לדבריו, אין שום אפשרות לבטל את מיקור החוץ בישראל. "כל העולם, גם הסקטור העסקי וגם הממשלתי, עוסק במיקור חוץ. יתרה מזו, ב-OECD ממליצים אף להגדיל את מיקור החוץ בפעילויות שאינן פעילויות ליבה. המדינות המובילות במיקור חוץ ב-OECD בסקטור הציבורי הן הולנד, שם הוא גדל מכ-4% ל-18% בפחות מעשור, פינלנד ושוודיה. מדובר במדינות רווחה מובהקות, עם חוקי עבודה נוקשים עם עבודה מאורגנת. הן אף מעודדות את מיקור החוץ בסקטור הממשלתי", מסביר כהן.

"עיני מדבר גם על הסקטור הפרטי - שיהיה ברור: לעשות חקיקה נגד מיקור חוץ, זה הרס לתעשייה ויכולת התחרות של ישראל. אין דבר כזה וזה לא עניין של עלות. מנכ"ל בחברת תוכנה צריך לעסוק בהבנת השוק התחרותי שלו, בפיתוח, בשיווק ופחות בבעיות של ניקיון ואינסטלציה. יש מגמה בעולם לעשות מיקור חוץ אפילו של הנהלת חשבונות, כי אחרת אי אפשר לשרוד בעולם התחרותי. אני רוצה שמנכ"ל אוצר יעסוק בתקציב, בשוק ההון ובטיפול בבעיות המאקרו, ולא שישקיע 40% מזמנו באדמיניסטרציה של משרד. יש חברות ניהול לכך שמנהלות הכול".

"אין שום אפשרות להיענות לדרישות ההסתדרות"

מנכ"ל האוצר מסביר גם מדוע אין לו שום אפשרות להיענות לדרישות ההסתדרות ולקלוט את כל עובדי מיקור החוץ: "הם דורשים שניקח את כולם ונהפוך אותם לעובדים קבועים, גם במדינה וגם בסקטור העסקי. זה אומר שכל עובדי הניקיון, האבטחה, המחשוב, כל נותני השירותים, ייקלטו. זה אומר כל החברות והמשרדים צריכים להקים מנגנונים ענקיים של אלפי עובדים שינוהלו על ידי מאות מנהלים. זה בלתי אפשרי".

כהן לא מבין מדוע יש שביתה כאשר האוצר כבר הכיר בקיום הבעיה, מטפל בכך ומוכן לעשות עוד. "יש אכן בעיה כאשר משתמשים בעובדי קבלן לא לעבודה זמנית, אלא כתחפושת לשלם פחות לעובדים לאורך זמן. זה נוגד את החוק ובזה אנו מודים, חייבים להעמיק את הטיפול ולשים לזה סוף. בסוגיה הזו, אנו מסכימים. הפתרון: לקלוט את העובדים הללו כעובדים מן המניין. אין סיבה ששתי מזכירות יעבוד זהה, אך אחת תהיה עובדת קבלן והשנייה עובדת רגילה", מסביר כהן.

כהן מסביר כי האוצר לוקח אחריות ומציע טיפול בשלושה מישורים. הראשון כאמור, "לא לקלוט עובדים בתחפושת של עובדי קבלן". השני, לטפל גם בשכר ובתנאים של עובדי מיקור חוץ, כולל חקיקת חוק שיעגן את שכרם ואת תנאי העבודה מהיום הראשון. המישור השלישי היא הרחבת הפיקוח על אכיפת חוקי עבודה.

כהן טען כי הנושא אינו חדש לאוצר: "כבר 2007, החשכ"ל הוציא הנחיות שקבלנים חייבים בכל דרישות החוק לגבי עובדיו. יתרה מזו, המדינה הקימה יחידה בראשות סגן החשכ"ל ועושה ביקורת על מנת לוודא שאכן העובדים מקבלים את כל הזכויות. יש מקרה מאוד מפורסם, שהכריחו קבלן להחזיר לעובדים כ-15 מיליון שקל ובעקבות המקרה הזה תיקנו את תקנות חובת מכרזים באופן שאסור לשתף במכרזים עתידים קבלן עבריין, אסור לחדש לו אופציה או לשתף אותו במכרזים עתידים".

לדברי כהן, "זה נושא מורכב שנוגע למבנה המשק ולא ממצים אותו בשבועיים. המהירות הזו לרוץ לשביתה היא מסוכנת. צריך למצות את המו"מ. בשנתיים האחרונות ישנם הרבה הישגים לעובדים במו"מ עם המדינה כגון העלאת שכר מינימום ותוספת שכר אדיבות. צריך לתת מספיק זמן כדי לשוחח, אין טעם לרוץ לשביתה. לא ברור לנו מדוע הם רצים לשביתה. היה לנו דיבור מעולה עם ההסתדרות עד כה", מסכם כהן אשר מסביר כי אין אפשרות להיענות לדרישת ההסתדרות לקלוט את כלל עובדי מיקור החוץ כעובדים מן המניין.