"אתם לא רוצים שמחירי הדירות יירדו בחדות - כי אז יהיה מיתון"

לכלכלה העולמית אין הרבה כוכבים שיודעים למשוך אחריהם גם את ההמון שלא ממש מבין את כל המספרים הקטנים. ריצ'רד קווסט, המגיש של CNN, הוא יוצא דופן מבחינה זו, והוא מעיד על עצמו כי המעמד שלו בערוץ ואצל הצופים בנוי על היכולת שלו להפוך גם נושאים יבשים לאטרקטיביים. בחודש הבא יגיע קווסט לישראל כדי להשתתף בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

ללו"ז ועידת ישראל לעסקים והרשמה - לחצו כאן

"לפי סקר שביצענו, 70% מהישראלים שדוברים אנגלית מאמינים כי CNN היא רשת החדשות הבינלאומית הטובה ביותר", אומר קווסט בראיון ל"גלובס". "מדובר באנשים שמראש מתעניינים באקטואליה. לא קשה לשכנע אותם שהכלכלה יכולה להיות גם מעניינת וכיפית", הוא אומר.

- איך אפשר להפוך את סכנת המיתון החוזר למשהו כייפי?

קווסט: "אולי לא תמיד כייפי, אבל לא הכול חייב להיות רק מספרים ועסקים. אתה לא חייב להיות משעמם כשאתה מדבר על ביזנס. אתה צריך לזכור כל הזמן שזו הסיבה שאנשים צופים בתוכנית - כדי שיעניינו אותם ויעבירו להם את המידע בצורה מרתקת".

- התקשורת רוצה לרתק, אבל לפעמים כותרות יכולות להעצים מגמות זניחות ולעודד היסטריה בשווקים. כל ידיעה על חשש לחדלות פירעון של יוון מיתרגמת לביטוי היסטרי בבורסות.

"אין פה היסטריה. אלה בעיות רציניות. אני מסכים שלא תמיד התגובה של השווקים תואמת את המצב, ולפעמים התגובה של המשקיעים חמורה יותר מהאירועים שהם מתייחסים אליהם, אבל אסור לזלזל בבעיות האלה. יש בעיות מבניות שמסכנות את הפנסיות של אנשים רבים".

- אתה צופה סכנה? שמשבר החובות האירופי יהפוך למיתון עולמי בנוסח 2008?

"בוודאי, ללא ספק. אם תשים לב לקלישאות שאנחנו שומעים באחרונה בנושא, מדברים על כך שעכשיו הזמן לפתור את הבעיות, כי אחרת נתחיל לראות פרגמנטציה. מה זה אומר? שהמצב יחמיר, ושהמדינות המרכיבות את גוש האירו עלולות לשאת בתוצאות הקשות של מה שמתרחש עכשיו במשך שנים רבות בעתיד.

"המנהיגים של מדינות גוש האירו לא יכולים להרשות לעצמם לדפוק את העניין הזה. אנחנו מגיעים פה לרגעים המכריעים, וזה קורה ממש עכשיו. הזמן שלהם נגמר". לפי קווסט סכנת המיתון קיימת, אבל לא התפרקות של הגוש.

קווסט משיק בימים אלה תוכנית חדשה בשם "כיכר השוק של אירופה". התוכנית, רבע שעה אורכה, תהיה מורכבת מכתבות ופרשנויות על הזירה הסוערת של השווקים באירופה. במקביל, תוכנית הדגל של קווסט ב-CNN אירופה, "Quest Means Business", תמשיך להיות משודרת.

קווסט מאמין כי עולם התקשורת עובר טלטלה גדולה בזכות הסמארטפונים שהופכים למתחרים בולטים של הטלוויזיה. לדבריו, בסוף השנה יהיו בעולם יותר טלפונים סלולריים מאשר מברשות שיניים. המשמעות, לדעתו, היא ש"לא חשוב אם מדובר בקהיר, בסוריה או בתימן - הסלולר מצליח להביא לכל מקום את המציאות של העולם. יש שינוי בדרך שבה אנשים כמוני עושים את העבודה שלהם".

הוא אפילו מזכיר ששרת החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון, קיבלה את הידיעה על מותו של קדאפי דרך הסלולרי שלה. "מצלמות הטלוויזיה ממש קלטו אותה ברגע הזה", הוא אומר.

"האירו לא יתמוטט"

עם כל הטון הדרמטי והמאיים של קווסט כשהוא מתאר את המצב הרעוע של כלכלת אירופה, הוא לא פחות נחרץ כשהוא דוחה בבוז את כל מי שחושב כי המצב ביוון או במדינות אחרות שסובלות מנטל חובות אדיר, עלול להפוך את איחוד המטבע האירופי להיסטוריה. "הרבה שטויות נאמרו על המשך דרכו של האירו ועל הסיכוי של הגוש להתפורר. זה קשקוש. האירו לא יתמוטט. יש יותר מ-300 מיליון בני אדם שמשתמשים במטבע הזה בכל יום".

- ולפני זה הם השתמשו במטבעות אחרים.

"מאחורי גוש האירו עומדים הסכמים בין-מדינתיים מחייבים, בנק מרכזי, והכלכלות החזקות של גרמניה, צרפת ואוסטריה. האירו לא ייעלם מחיינו רק כי יש מדינה קטנה אחת, יוון, שלא מצליחה להחזיר את חובותיה. מה שעלול לקרות הוא שאירופה תידרדר לתקופה ארוכה של שנים רבות עם צמיחה זוחלת ונמוכה. זו הבעיה הגדולה האמיתית".

הוא מעריך כי יוון תפשוט רגל בוודאות גדולה, אבל שהדבר לא יפגע בגוש לטווח ארוך, בעיקר כי יותר מדי כלכלות חזקות תלויות בהמשך האיחוד המוניטרי. כלומר מבחינתו, סכנת המיתון אמיתית ולא היסטריה.

להערכתו, ללא תיקון מערכתי עמוק, הגורל של אירופה יהיה זהה לזה של יפן: "אנחנו בסכנה של עשור אבוד, כי אנחנו כבר 3 שנים בתוך המשבר הזה". לדבריו, בניגוד למיתון מהסוג המוכר, שנוטה להופיע בתום מחזור של צמיחה כלכלית, הפעם המיתון שהחל עם משבר הסאב-פריים ונפילת ליהמן ברדרס הוא תוצאה של בעיות עמוקות.

"כשמדובר במיתון מחזורי, השיטה הידועה להיחלץ היא מדיניות פיסקלית מרחיבה. ואז, תוך שנה המצב צריך להתייצב. הבעיה היא שהמשבר הזה לא מחזורי. הוא נוצר מדוחות כספיים מוטים", הוא סבור.

קווסט מזכיר למי שכבר שכח כי הצמיחה המרשימה שנקטעה ב-2008 הייתה למעשה תמונה מעוותת של המציאות, שנוצרה כשגופים פיננסיים הוציאו את הסיכונים אל מחוץ לדוחות שלהם באמצעות איגוח. תאגידי ענק התנהגו ושידרו תחושה של עסקים כרגיל כשהם מסתירים מינוף מסוכן.

"יש צורך להתנקות מהמינוף, ומכיוון שמקור המינוף הוא הבנקים - משם צריך לראות את השינוי. כל עוד יש מינוף בבנקים, וכל עוד ההשפעה של הבנקים היא כזאת שיכולה לגרור את הכלכלה הריאלית למטה - הסכנה עדיין קיימת".

- זה בעצם מה שהוציא המונים לרחובות נגד וול סטריט, שלא לדבר על המחאה בישראל ובעוד מקומות בעולם.

"אלה ביטויים של זעם עצום. המחאה מבטאת תחושה של ציבור גדול שמרגיש שמשהו לא מתנהל נכון, שמשהו השתבש. אין הרבה משותף בין מה שקורה בישראל נגד יוקר המחיה לבין המחאה נגד וול סטריט או במקומות אחרים. אבל בכל מקרה, הפוליטיקאים לא יכולים להתעלם מזה".

המשקיעים מחכים על הגדר

- אז ייתכן שהשיטה הכלכלית הקפיטליסטית תעבור שינוי?

"לא יהיה שינוי בשיטה הקפיטליסטית, בשום אופן. הרגולציה קצת תשתנה, יהיו תיקונים קלים, אבל הליבה של כלכלת השוק כמו שאנחנו מכירים אותה לא תעבור שינוי גדול".

ובכל זאת, באזור שלנו ראינו באחרונה שמחאה וזעם הם חומר בעירה מסוכן, שאפילו ממשלים שאין בהם דמוקרטיה או חופש ביטוי יכולים להתמוטט.

"איש לא יודע מה צפוי", אומר קווסט, "אפילו במדינה גדולה כמו מצרים, שנראה שהמצב הפוליטי בה מתחיל להירגע. חוסר הוודאות הזה הוא בדיוק מה שגרם לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, להסכים לשחרר אסירים רבים כדי לשחרר את החייל השבוי גלעד שליט. גם נתניהו מבין שלא ניתן לחזות מה יהיה המצב באזור בעוד 6 חודשים".

- אי-ודאות כזו מבריחה את המשקיעים הזרים?

"כל השקעה זרה באזור מתעכבת, כי צריך להיות הרבה יותר זהירים בכל החלטה. זה לא אומר שהמשקיעים הזרים יברחו, אבל זה כן אומר שהם עשויים לשבת יותר זמן על הגדר. חברות יגידו 'בואו ניתן לעניינים להתקרר לפני שנקבל החלטות שיש להן השלכות עצומות'. זה הסיכון של מדינות האזור שעוברות כעת טלטלות. אם הן לא ימצאו בהקדם דרך להרגיע את התסיסה ולהביא לרגיעה הן יאבדו משקיעים".

"בועה? לא בישראל"

בביקור הקודם של קווסט בישראל הוא התרשם שלמרות הזינוק במחירי הנדל"ן, אין בארץ בועה. מאז, אפילו שר האוצר ונגיד בנק ישראל דיברו על אפשרות של בועה, ואחרים אפילו השתכנעו שהיא קיימת בוודאות.

קווסט עדיין בשלו. "עבור רוב האנשים, רכישת דירה היא ההוצאה היקרה ביותר בחיים. במקרים כמו בועת הסאב-פריים בארה"ב, המחירים נעשו כה גבוהים, עד שאנשים היו מוכנים ללוות כל סכום כדי לרכוש לעצמם בית, עד שזה הפך לבועה. בישראל המצב מאוד קשה, אבל לא ניפחתם בועה כמו שהייתה בבריטניה או בארה"ב".

- אפילו הממשלה כבר הכריזה על צעדים לטיפול במחירי הדיור.

"המחירים גבוהים, אבל הם לא נמצאים במצב קיצוני שנראה שהם נופחו. ואולי עדיף לכם כך, כי לצאת מהמצב של בועה זה קשה. אולי רבים היו רוצים שמחירי הדיור יירדו, אבל אתה יכול להיות בטוח שאם הם יירדו בצורה חדה, זה יפגע בכל הפעילות במשק עד שלא יהיה מנוס מגלישה למיתון - ואת זה אף אחד הרי לא רוצה".