"ועדת הריכוזיות הגדירה שריכוזיות כלל-משקית היא בעיה נוראית; יש כאן הרבה רטוריקה, אבל ההמלצות שלה הן מינוריות, וזה בעיניי פספוס. הפספוס של הוועדה הוא בזה שבגדול יש שתי המלצות אופרטיביות שיצאו ממנה, לטיפול בשתי בעיות, אבל הן לא מטפלות בשתי הבעיות הללו באופן אפקטיבי".
כך אומר בשיחה עם "גלובס" עדי אייל, ד"ר למשפטים ולכלכלה ומומחה לדיני הגבלים עסקיים.
לדברי אייל, "ההמלצה הראשונה היא בנושא של הפרדה בין ריאלי לפיננסי, אך הגבילו את זה לרמה של חברות שהן מעל 50 מיליארד שקל, ואז בעצם מדובר רק בשתי קבוצות עסקיות שעליהן זה יחול. במקום להגדיר את העיקרון על כל העץ, הגדירו רק על הצמרת, ואני לא רואה סיבה לכך. היום, ההמלצה משפיעה על שניים-שלושה מבעלי ההון, צדיק בינו ונוחי דנקנר, אבל למה להשאיר את בנק הפועלים מתחת לרדאר הזה?
"הדבר השני זה הפספוס בהמלצות בנוגע לפירמידות ולחיזוק 'חברות הפער' ובעלי מניות המיעוט בחברות הללו. אני מלמד שנים דיני חברות, וחיזוק בעלי מניות המיעוט, כדי שהם יפקחו על בעלי מניות הרוב, זה מנטרה שמדברים עליה לפחות 20 שנה, אבל היא לא עבדה בשום מקום. בארה"ב ניסו לעבוד אתה, אבל זה לא עשה שינוי אמיתי. הייתה השפעה, אבל לא דרמטית, כך שהכיוון הוא חיובי, אבל האפקטיביות שלו נמוכה".
לדבריו, "מעבר לכך, עם ישראל לא יצא לרחובות בשביל בעלי מניות מיעוט. עם ישראל יצא לרחובות בשביל האזרח שאינו בעל מניות. לא בשביל זה הקימו את ועדת הריכוזיות, הקימו אותה מתוך מחשבה שהאחזקה הריכוזית משפיעה על כל אזרח במשק. אז נניח שפתרו את בעיות בעלי מניות מיעוט - ואני לא חושב שזה יקרה - אבל נניח שכן, זה רלבנטי לרשות ניירות ערך, אבל ממש לא רלבנטי לעם ישראל.
"מוועדת הריכוזיות לא יצאה אמירה חברתית. היא הוקמה כפופוליזם, שהשורש של המילה הזו זה 'רצון הציבור', אבל המלצות הוועדה לא סיפקו תשובות לציבור".
הראיון המלא עם ד"ר עדי אייל - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
